המדינה לא אחראית לנזקים שהתגלו בתוצרת חקלאית לאחר היבוא

בית המשפט דחה את תביעתו של יבואן תוצרת חקלאית, שבטובין שהביא מהולנד התגלה חיידק שלא ניתן לגלותו בעת הבדיקות המקדימות


11:37 ,09.03.2016 מאת: עו"ד גיל נדל, אלישי שיף

בתהליכי יבוא הנוגעים למגוון רחב של טובין, קיימת מעורבות של רשויות שלטוניות, שנדרשות לאשר את יבוא אותם טובין לישראל, ובמסגרת זאת לעיתים אף מבצעות בדיקות לצורך מתן האישור. יבואנים עשויים להסתמך על העובדה כי כאשר רשות שלטונית אישרה את כניסתם של טובין ארצה, הרי שנעשו כל הבדיקות בדבר תקינות ואיכות הטובין ואין חשש לפגמים.

 

בסוף שנת 2000 ביקש יבואן של תוצרת חקלאית את אישור המדינה (משרד החקלאות) לייבא זרעי תפוחי אדמה מזן דזירה מיצרנית הולנדית לצורך זריעתם בישראל.

 

לצורך מתן האישור, נעשו מספר בדיקות בארץ המוצא על ידי הגורמים המוסמכים ההולנדיים וניתנו תעודות בריאות כנדרש בחוק. כמו כן, נעשו בדיקות ויזואליות  על ידי מפקח מטעם משרד החקלאות הישראלי במחסני הייצור בהולנד ולא נמצאו פגמים בזרעים.

 

עם הגעת הזרעים ארצה נעשו בדיקות נוספות טרם שחרורם. מאחר ולא נמצאו בהם פגמים, ניתן אישור לשחרור הזרעים לידי היבואן.

 

בתחילת שנת 2001 נשתלו הזרעים וכחלוף חודש ממועד הזריעה גילתה החברה כי הגבעולים מתייבשים. לאחר גילוי הגידולים הפגומים הובאו מומחים לצורך אבחון ודגימות נשלחו למעבדה שקבעה כי הזרעים נגועים בחיידק מסוג נדיר והוא הגורם למחלה המתבטאת בהתייבשות הגידולים.

 

לאחר מכן, בעצת מומחה מטעם המדינה, איחסן היבואן כמות גדולה של גידולי תפוחי אדמה בקירור וריסס את הקרקע. היבואן תבע את היצרן ההולנדי והתביעה נגמרה בפשרה.

 

בלי קשר, היבואן תבע פיצויים בסך של כ-3.5 מיליון שקל ממדינת ישראל-משרד החקלאות, וטען שלא נעשו כל הבדיקות הדרושות וכי המדינה התרשלה בכך שלא מצאה את החיידקים לפני היבוא. 

 

לחילופין טען היבואן כי גם אם מדובר בחיידק שלא ניתן לגילוי לפני הזריעה, הרי שהמדינה היתה צריכה להתריע בפניו על כך. עוד טען היבואן כי איחסון היבול בקירור בהמלצת המומחה מטעם המדינה גרם לאובדן כמות גדולה מהיבול.

 

משרד החקלאות טען כי נעשו כל הבדיקות הנדרשות בחוק ובתקנות ואף למעלה מזאת, וכי נעשו כל הפעולות לצורך בדיקת תקינות הזרעים טרם הבאתם ארצה, לרבות בדיקה בהולנד.

 

בנוסף, משרד החקלאות טען כי באותה תקופה, לא היתה ידועה העובדה למומחים בתחום כי גילוי החיידק הנ"ל  מתאפשר רק לאחר שתילת הזרעים והתפרצות המחלה בגידולים, ומכאן שלא היתה אפשרות להתריע בפני היבואן בנקודה זו.

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי מן הראיות עולה כי לא היתה התרשלות והמדינה עמדה בכל התנאים לצורך מתן היתר לייבוא תפוחי אדמה בהתאם לחוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956. נפסק כי אי גילוי החיידק לפני היבוא לא נבע ממחדל או התרשלות של המדינה, אלא רק מהעובדה שמבחינה מדעית, לא היה החיידק, באותה תקופה, ניתן לגילוי לפני הזריעה.

 

עוד הוסיף בית המשפט, כי המדינה עשתה מעבר לנדרש ושלחה מפקח מטעמה לצורך בדיקת הזרעים במחסנים בהולנד.

 

באשר לטענתו החלופית של היבואן, לפיה המדינה היתה צריכה להתריע כי החיידק לא ניתן לגילוי לפני היבוא, נפסק כי המודעות להיעדר יכולת גילוי החיידק, חזותית ומעבדתית, התגבשה רק בשנת 2001 ולכן המדינה לא היתה צריכה לדעת ולהתריע קודם לכן.

 

בנוגע לנזק והיקפו, בית המשפט לא ראה לנכון להרחיב את הדיון, מאחר והטענה לאחריות המדינה נדחתה. יחד עם זאת, בית המשפט ראה לנכון לתמוך בטענת המדינה כי אחוז הנזק שנגרם שהחברה טענה לו (40%) גבוה מדי לעומת שיעור הנזק שהמדינה טענה לו (28%), ולא ברור מדוע היבואן לא גילה כי קיבל כבר פיצוי חלקי מהיצרן ההולנדי.

 

לאור האמור, בית המשפט דחה את התביעה לפיצויים וחייב את היבואן בהוצאות משפט בסך 35 אלף שקל.

 

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com