נתפסו טובין האסורים ביבוא? על מחלוקת בין אופנוען לרשות המכס

פעמים רבות, תופסת רשות המכס טובין שיובאו תוך הפרת איסור לייבאם. אך מה קורה כאשר הטובין האסורים נתפסו בארץ, לאחר היבוא, כאשר בעליהם שרכש אותם בתום לב שיפר ושדרג אותם והתקין עליהם טובין נוספים שנרכשו בארץ?


00:00 ,09.10.2011 מאת: מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד אליס אברמוביץ

האם במצב כזה, יש הצדקה לתפוס את כל הטובין לרבות השיפורים שנעשו בארץ? החלטה בעניין זה ניתנה לאחרונה בבית משפט השלום באשקלון.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

בתחילת שנת 2011 נתפס אופנוען על ידי משטרת ישראל כשהוא רכוב על גבי אופנוע מסוג הונדה CRF250R ללא מספר רישוי, ללא רישיון רכב, ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה. לאחר חקירה, התברר כי מדובר באופנוע שטח, שחל איסור לייבאו לפי פקודת המכס. משום כך, הועבר האופנוע למחלקת התפיסות של המכס.

האופנוען הגיש לבית משפט השלום באשקלון תביעה להשבת האופנוע התפוס, ובמסגרת זו טען כי רכש את האופנוע מצד שלישי בישראל, במצב מכאני שאינו מאפשר שימוש, ושילם תמורתו סך של 25,000 ש"ח. לאחר מכן, לטענתו, השקיע באופנוע סך של כ- 10,000 ש"ח בהרכבת חלקים נוספים, אשר נרכשו על ידו ממוסך ישראלי.

לדברי האופנוען, תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון כלי תחרותי), התש"ע-2010, מכשירות את האופנוע התפוס ומאפשרות לו קבלת רישיון כלי תחרותי ברשות לנהיגה ספורטיבית של משרד המדע והספורט, ומבדיקה שערך עלה כי בקרוב אכן תתאפשר, הלכה למעשה, קבלת רישיון כלי תחרותי לאופנוע, ובכך יתייתר הצורך בתפיסתו.

מטעם זה, ביקש האופנוען כי המכס ישיב לידיו את האופנוע.

עתירתו החלופית הייתה, כי בית המשפט יורה למכס להשיב לו לכל הפחות את החלקים שהתקין באופנוע התפוס, ושאותם רכש כדין מכספו.

המכס טען כי המדובר באופנוע שהוברח לארץ תוך הפרת איסור בעניין יבואו, ועל כן, מכוח סעיף 204(1) לפקודת המכס, דינו חילוט לטובת המדינה.

אשר לעתירה החלופית להשיב את החלקים שהותקנו בארץ באופנוע התפוס, טען המכס כי אין להיעתר לה, וזאת על מנת שחוטא לא ייצא נשכר.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט פתח את הדיון בתביעה בקובעו כי כנגד זכות הקניין של הבעלים (האופנוען), עומד האינטרס הציבורי למנוע יבוא אופנועים וחלקים האסורים בייבוא, ולהגביל את הסחר בהם על ידי מניעת השימוש בהם.

על כן, צוין כי גם אם היה האופנוען מוכיח כי רכש את האופנוע בתום לב, וכי קיימת לו זכות קניינית בו, הרי שהאינטרס הציבורי היה מחייב את בית המשפט לקבוע כי האופנוע לא יושב לידיו.

מבחינה משפטית, ציין בית המשפט כי סעיף 229 לפקודת המכס מטיל על מי שתובע השבת תפוס, את חובת ההוכחה כי רשות המכס פעלה שלא כדין בעת התפיסה.

במסגרת זו, חייב התובע להוכיח כי לא מדובר בטובין האסורים בייבוא, כי הם לא הוברחו לארץ, וכי המכס על ייבואם שולם במלואו. האופנוען במקרה זה לא עמד בנטל זה בכל הנוגע לשלדת האופנוע, וטענתו, לפיה ניתן יהיה בעתיד לקבל רישיון לאופנוע, אינה מעלה או מורידה לעניין זה, שכן מועד התפיסה הוא הקובע, ובמועד תפיסת האופנוע לא היה לו רישיון. לפיכך, נדחתה בקשתו העיקרית של האופנוען להחזרת התפוס.

עם זאת, דחה בית המשפט את הצדקת המכס לאי-החזרת החלקים שהותקנו באופנוע לאחר רכישתו, וקבע כי אין בנמצא כל טעם ראוי המצדיק פגיעה בקנינו של האופנוען מעבר לנדרש, ולכן התקבלה טענתו החלופית, בכל הנוגע לחלקים שרכש כדין בישראל והותקנו באופנוע. לפיכך, הורה בית המשפט למכס להשיב לאופנוען את החלקים שהרכיב על האופנוע בארץ, כנגד הצגת קבלות.

[ה"ת (שלום אשקלון) 17175-03-11 שלח נ' מדינת ישראל ואח', פסק דין מיום 13.9.11, השופטת דינה כהן, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים]

הערות:

בעבר, סקרנו שני מקרים בהם נתפסו כלי רכב שנעברה באמצעותם עבירה בהתאם לסעיף 203(ג) לפקודת המכס, וזאת בשעה שבעליהם לא ידעו על דבר קיומה של העבירה:

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1542&CategoryID=239&Page=1

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=149&CategoryID=239&Page=1

באותם מקרים, הצבענו על מגמה הולכת וגוברת של פרשנות מצמצמת שמעניקים בתי המשפט לפקודת המכס המנדטורית, אשר לעיתים מרחיבה את סמכויותיה של הרשות באופן אשר אינו עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נראה, כי פסק הדין הנסקר לעיל הנו נדבך נוסף במגמה זו, הבאה לקראת האזרח.


* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il