סעיף ההתיישנות בפקודת המכס מקבלת ארכה

בית משפט השלום בראשון לציון קבע כי הוראות סעיף 154 בנוגע להתיישנות יחולו אחרי תקופה של שבע שנים ולא אחרי שלושה חודשים


12:11 ,28.02.2016 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

על פי הוראת סעיף 154 לפקודת המכס, כאשר קיימת מחלוקת בין יבואן לבין רשות המסים בנוגע לתשלום מכס או מס קנייה שיש לשלמו במועד יבוא הטובין, על היבואן החולק על עמדת רשות המסים לשלם את המכס או מס הקנייה הנדרש, אגב מחאה, ולהגיש תביעה להשבת המסים ששולמו על ידו בתוך שלושה חודשים.

 

משמעות הוראת התיישנות זו היא שיבואן אשר לא יתבע את השבת המסים תוך שלושה חודשים מיום תשלומם יאבד את הזכות להשבתם. תקופת ההתיישנות המקוצרת מעמידה את היבואן במצב בלתי אפשרי, שבו עליו לגשת באופן כמעט מיידי בתביעה לבית המשפט כאשר טרם מוצו ההליכים מול מינהל המכס.

 

חמור מכך, במספר פסקי דין נקבע כי התדיינות של יבואן עם רשות המסים בניסיון לשכנע אותה בצדקת טענותיו אינה מאריכה את מועד הגשת התביעה. וכך עלול היבואן להגיע למצב שבו מבחינה מהותית עמדתו תהיה צודקת, אך הוא לא יקבל השבה של המסים.

 

בימים אלה ניתנה החלטה חסרת תקדים על ידי בית המשפט השלום בראשון לציון בעניינו של יבואן המיוצג על ידי כותבי שורות אלה, שקבעה כי הוראת סעיף 154 לפקודת המכס אינה הוראת התיישנות, אלא הוראה דיונית בלבד בדבר המועד להגשת תביעה, כשבית המשפט האריך את המועד למרות שהיה איחור במועד.

 

מדובר בתביעה שהגישה יבואנית של טלפונים סלולריים באמצעות משרדנו כנגד רשות המסים להשבת מסים ששולמו על ידה ביתר, בעקבות פסילת ערך העסקה שהוצהר על הטלפונים הסלולריים וחיוב היבואנית במס קנייה בהתאם למחיר העסקה שנקבע על ידי מינהל המכס.

 

לטענת רשות המסים, שלושה רשימונים מתוך כלל הרשימונים לגביהם תבעה היבואנית השבת מסים התיישנו מכוח סעיף 154 לפקודת המכס, שכן התביעה הוגשה בחלוף שלושה חודשים מיום תשלום המסים ולא נעשתה לגביהם פנייה במועד.

 

נוכח טענת ההתיישנות שהועלתה על ידי רשות המסים, הגישה היבואנית לבית המשפט בקשה להארכת מועד להגשת תביעה ביחס לאותם רשימונים, וטענה כי יש לדחות את עמדת רשות המסים, לנוכח אחד מן הנימוקים הבאים, לפחות:

  1. עמיל המכס שלה ביצע פנייה במועד לרשות המסים, על אף שלא ביקש הארכת מועד.

 

  1. קיימים טעמים מיוחדים להארכת המועד, שכן לא נוצרה אצל רשות המסים הסתמכות כי היבואנית מוותרת על תביעתה.

 

 

  1. קבלת עמדת רשות המסים לא תביא לחיסכון בזמן שיפוטי, שכן רוב התביעה תמשיך להתנהל ממילא (טענת ההתיישנות נטענה ביחס למספר קטן של רשימונים).

 

בית המשפט קבע כי סיווגו של סעיף 154 כהוראת התיישנות יביא לתוצאה המיידית של היעדר יכולת להאריך את המועד הקבוע בו, שכן משהתיישנה התביעה, לא ניתן להאריכה עוד.

 

בית המשפט קבע כי לאור התקופה הקצרה הקבועה בסעיף 154 אשר מביאה לתוצאה קשה ביותר של היעדר יכולת לממש את התביעה, יש להימנע מסיווגו של סעיף זה כהוראת התיישנות.

 

בית המשפט עוד הוסיף וקבע כי הוראות סעיף 154 כלל אינן נוקטות במונח "התיישנות", אלא כותרתו הינה "סכסוך בנוגע לתשלום מכס". כמו כן, הדין הכללי החל על התיישנות והקיים בחוק ההתיישנות אינו מחריג ממנו את הוראות סעיף 154. כלומר, שיש להחיל במקרה זה תקופת התיישנות של 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה, כאשר המועד להגשת התביעה הינו תוך 3 חודשים מיום תשלום המסים.

 

במקרה של היבואנית, קבע בית המשפט כי קיימים טעמים מיוחדים להאריך את המועד, בין השאר, כי לאור ההתדיינות שהיתה קיימת בין הצדדים באשר לנכונות הרמת ערך העסקה על ידי רשות המסים, הרי שרשות המסים ידעה היטב כי היא צפויה להתדיינות בגין הרמת הערך בין היתר במסגרת שלושת הרשימונים שלטענתה התיישנו.

 

לפיכך, בית המשפט קיבל את בקשת היבואנית וקבע כי יש להאריך את המועד להגשת תביעה בגין חמשת הרשימונים.

 

 

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com