סקירה משפטית: על מחיר הניסיון להטעות עובדי מכס במעבר הגבול

על אדם שלא הצהיר על סכום הכסף שבידיו במעבר הגבול וניסה להטעות את הבודקת הביטחונית הוטל עיצום כספי של 60 אלף שקלים. על החלטה זו הגיש האדם ערעור. בימים אלה ניתן פסק-דין בנושא זה


00:00 ,30.05.2011 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד אליס אברמוביץ

סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס- 2000 קובע כי אדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על הכספים שעמו, אם סכומם עולה על 100 אלף שקלים. הפרת חובת הדיווח עלולה לגרום להטלת עיצום כספי על ידי הוועדה הפועלת מכוח החוק, וזאת בסכום מינימלי של מחצית הקנס הקבוע בחוק העונשין (כ-113 אלף שקלים), ועד לסכום מקסימלי של פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו. על החלטת הוועדה להטיל עיצום כספי ניתן לערער לבית המשפט. בימים אלה ניתן פסק-דין בנושא זה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

בסוף שנת 2010 עבר מר אחמד אבו גהל במעבר הגבול ארז, כשברשותו 62 אלף דינר ירדני, שהם שווי ערך ללמעלה מ-313 אלף שקלים, עליהם לא דיווח כנדרש בחוק. בעקבות זאת, הטילה עליו הוועדה עיצום כספי בשיעור של 60 אלף שקלים. על החלטת הוועדה ערער אבו גהל לבית משפט השלום בתל אביב, וביקש להפחית את סכום העיצום.

הוועדה שהטילה את העיצום טענה שמר אבו גהל, שזו היא לו העבירה הראשונה מסוג זה, לא שיתף פעולה במעבר הגבול, ואף הטעה את הבודקת הביטחונית ואת עובדי המכס, שכן בתחילה הצהיר כי ברשותו 50 אלף שקלים, ולאחר מכן ביקש לשנות מגרסתו וטען כי ברשותו 50 אלף דינר ירדני, ורק במסגרת בדיקה מקיפה שנערכה בכבודתו התגלה כי הוא נושא עליו 62 אלף דינר, שחלקם הוסלק בתיקו.

הוועדה טענה שיש לראות בחומרה רבה את ניסיונות ההטעיה של אבו גהל, ובחרה להעניק לעניין זה משקל רב בהחלטתה לעניין שיעור העיצום.

פסק-הדין

בית המשפט הבהיר בפתח דבריו כי, הוועדה להטלת עיצום כספי הינה רשות מנהלית, ועל כן אין בית המשפט בוחן את נכונות שיקול דעתה, אלא את סבירותה.

בית המשפט ציין כי, אמות המידה להטלת עיצום כספי בשל הפרת חובת הדיווח קבועות בתקנה 10 לתקנות, שם נקבע כי במסגרת החלטתה תתחשב הוועדה בין השאר באלה: האם מדובר בהפרה ראשונה; האם מדובר בהפרה חוזרת; האם מדובר בהפרה נמשכת; חומרת ההפרה או היקפה הכספי; שיתוף הפעולה מצד המפר לכאורה בגילוי ההפרה ותוצאותיה.

בית המשפט קבע כי, בהחלת אמות המידה הללו על נסיבות המקרה, ולנוכח התנהלות אבו גהל והחלפת הגרסאות בזמן אמת עם גילוי ההפרה, החלטת הוועדה היא מידתית וסבירה, מה גם שקיימת מדיניות משפטיות המעודדת הטלת עיצומים כספיים בסכומים גבוהים יחסית, וזאת על מנת למנוע מצב בו ישתלם למפרי חוק להפר את חובת הדיווח, תוך נטילת הסיכון לתשלום עיצום כספי נמוך.

בבחינת מידתיות שיעור העיצום הכספי, נפסק שהסכום אותו מוסמכת הוועדה להטיל על אבו גהל עמד על 113 אלף שקלים (מחצית הקנס הקבוע בחוק העונשין) או עד פי חמישה מן הסכום שלא דווח עליו (עיצום של כ-1.5 מיליון שקלים) - לפי הגבוה מביניהם.

לאור זאת, קבע בית המשפט כי הטלת עיצום כספי בשיעור של כ-20% מגובה הסכום שלא דווח, כלומר כ-60 אלף שקלים בלבד, הינה החלטה מידתית וסבירה.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי לא נפל כל פגם בשיקול דעתה של הוועדה, ועל כן הערעור נדחה, ואבו גהל חויב בתשלום הוצאות משפט בסך של 3,000 שקלים.

(עש"א (שלום ת"א) 14652-12-10 אבו גהל נ' מדינת ישראל, השופט סובל, פסק-דין מיום 2.5.11, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים)

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il