רכיבים קטנים, רגולציה גדולה

מוצרים בעלי רכיבים אמריקאים עשויים להיות כפופים לדרישות רישוי ולאישור ממחלקת המדינה או הסחר בטרם ייצואם


11:15 ,16.12.2015 מאת: עו"ד מרקוס כהן ועו"ד גיל נדל

פרויקטים של טכנולוגיה מתקדמת עושים שימוש ברכיבים מתקדמים. כך עושים מוצרי טכנולוגיה ישראליים שימוש בציוד, חומרים וטכנולוגיות של התעשייה האמריקאית, שמזמן חדלה לייצר סחורות פשוטות כמו ביגוד והנעלה ועברה למוצרים מתקדמים. הדבר נכון במיוחד ביחס למגזרי הביטחון והאבטחה.

 

חשוב לדעת, שלרכיבים מתקדמים ממקור אמריקאי נלוות לעתים קרובות מחויבויות הנוגעות לרגולציה האמריקאית. פריטים שמקורם בארצות הברית, המצריכים הרשאה ממחלקת המדינה או הסחר האמריקאיות בטרם ייצואם, עשויים להישאר כפופים לדרישות רישוי בהתאם לתקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR, המפקחות על יצוא פריטים צבאיים), או לתקנות מינהל היצוא (EAR, המפקחות על יצוא פריטים בעלי שימוש כפול), גם אם הרכיב האמריקאי משולב לאחר מכן במוצר תוצרת ישראל.

 

לפיכך, יצרן ישראלי חייב לשאול את עצמו האם הרכיב האמריקאי המשולב במוצרו מנוטר כפוף לרגולציית היצוא האמריקאית בהתאם ל-ITAR או ל-EAR.

 

כלל ה"שקיפות" המעורפל של ITAR, הנעדר מנוסח התקנות עצמו, גורס שהנוכחות של חלק יחיד, יהא שולי ככל שיהא, הכפוף לבקרת ITAR, כגון מתג או בורג, במוצר שלם שאינו אמריקאי (ישראלי, נניח) עשויה באורח קסם לגרום לכך שהמוצר הישראלי בכללותו יהיה כפוף להוראות הרגולציה האמריקאיות בדבר יצוא / יצוא מחדש.

 

וכך, חברה ישראלית המייצרת מערכות מכ"ם, תצטרך להשיג הרשאה ממחלקת המדינה האמריקאית בטרם יצוא או יצוא מחדש למדינות שלישיות (למשל, צרפת) של מערכת מכ"ם מתוצרת ישראל, הכוללת מיקרו צ'יפ ממקור אמריקאי הכלול ברשימות התחמושות האמריקאית של ITAR (USML). במידה והחברה הישראלית לא תשיג את ההרשאה הדרושה ממחלקת המדינה האמריקאית למיקרו-צ'יפ המסומן ב-ITAR, היא עלולה להיחשף לעונשים כספיים ופליליים כבדים ולהיכלל ברשימה שחורה של הרשויות האמריקאיות.

 

במידה רבה, התפיסה הגלובלית של בקרות היצוא מחדש של EAR מצטמצמת באמצעות הכלל של "זוטי דברים". בהתאם לכלל זה, פריטים מתוצרת זרה (כלומר, מוצרים המיוצרים מחוץ לארצות הברית) הכוללים מרכיבים המפוקחים על ידי הרגולטור האמריקאי (EAR) ושערכם אינו עולה על 25% מערך הפריט השלם, אינם חשופים על פי רוב ל-EAR ביצוא או יצוא מחדש מישראל למדינות שלישיות לרוב היעדים מחוץ לארצות הברית.

 

אחוזי ערך אלה פוחתים ל-10% לכל היותר במידה והמוצר שאינו מתוצרת ארצות הברית המכיל תוכן בבקרת EAR מיוצא או מיוצא מחדש לאיראן, לצפון קוריאה, לסודן או לסוריה. ואולם, למרבה הצער, הניתוח בהתאם לכלל זוטי הדברים של EAR לא מסתיים בביקורת המרכיב האחוזי. כלל זוטי הדברים עתיר חריגים, חריגי חריגים, ודרישות דיווח. בנוסף, כלל זוטי הדברים לא חל על קטגוריות מוצרים מסוימות, כגון פריטי הצפנה מסוימים ופריטי "סדרת 600" של ה-CCL – כלומר, פריטים שהועברו לאחרונה מה-USML ל-CCL כחלק מתהליך המתמשך לרפורמה בבקרת היצוא.

 

במאמץ להימנע ממגבלות וקשיי רישוי אפשריים שעשויים לנבוע ממיקור חוץ של רכיבים אמריקאיים (או אפילו מכאב הראש הבלתי נמנע הנגרם מעצם הניסיון להבין את כלל זוטי הדברים), עשויות חברות ישראליות להחליט לרכוש רכיבים מתקדמים שלא מארצות הברית. ובכך, מורכבותו של כלל זוטי הדברים עשויה לגרוע מיעילותו, בבחינת יצא שכרו בהפסדו.  

 

אלא שלמטבע יש שני צדדים. במידה ויצרנים ישראליים יבחרו שלא לרכוש רכיבים אמריקאים, הם ייאלצו לרכוש רכיבים אירופאים, שעל פי רוב הינם יקרים יותר, או רכיבים סיניים, שהינן נחותים יותר. לפיכך, הואיל וערכם של רכיבים אמריקאים מפוקחים עולה רק לעתים נדירות על 25% מערך המוצר הסופי מתוצרת ישראל, נכון יהיה להקדיש זמן מראש, בתחילת המיזם, להערכה מדוקדקת של תחולת הרגולציה האמריקאית על הרכיבים שישמשו במוצר הסופי, ולבדוק האם ניתן יהיה להימנע ממנה באמצעות שימוש בכלל זוטי הדברים. הדבר עשוי להשפיע באופן ניכר על השורה התחתונה של החברה.

 

_____________________________

עו"ד מרקוס כהן ממשרד עורכי הדין סנדלר, טרוויס ורוזנברג (ST&R), וושינגטון, מתמחה בדין האמריקאי הנוגע לפיקוח על היצוא,ומייעץ לארגונים ולחברות בתחומים אלה. פרטי קשר: Mcohen@strtrade.com

 

עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, סחר בינלאומי ושילוח בינלאומי, ועומד בראש תחום הייבוא והייצוא במחלקת המסים במשרד גולדפרב זליגמן ושות'. למידע נוסף: Gill.Nadel@goldfarb.com