תצהיר של בעל תפקיד ביצרנית הטובין יכול להיחשב כחוות דעת מומחה

בית המשפט קבע כי תצהירו של המנהל הטכני בחברה היצרנית היה רצוף באמירות שבמומחיות גרידא ושזור בהסברים על מונחים טכניים שונים ועל כן, תצהירו מהווה הלכה למעשה חוות דעת מומחה


11:08 ,12.11.2020 מאת: עו״ד גיל נדל, עו״ד דייב זיתון, ארי סטבסקי

תקציר: בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בהרצליה, אשר קבעה כי כאשר מומחה מטעם בית המשפט נותן חוות דעת, הצדדים אינם רשאים להגיש חוות דעת נוספות של גורמים בעלי ידע מטעמם.

 

עובדות המקרה: יבואנית כלי רכב ייבאה לישראל אופנוע מדגם קוואסאקי נינג׳ה ex400. לאחר הגעת המשלוח לישראל, התעוררה מחלוקת באשר לאופן סיווג האופנוע. בעוד שלשיטת היבואנית, יש לסווג את האופנוע בפרט המכס המתייחס לאופנוע בעל הספק מנוע העולה על 25 קילו וואט אך אינו עולה על 35 קילו וואט, קבעה רשות המכס כי הספק המנוע של האופנוע עולה על 35 קילו וואט, ומשכך הסיווג שונה וכך גם שיעור המס. בעקבות כך, הגישה היבואנית תביעה לבית המשפט השלום בהרצליה.

 

במסגרת ההליכים, הסכימו הצדדים למנות מהנדס מומחה מטעם בית המשפט כך שהוא יקבע מהו ההספק. לפי חוות הדעת של המהנדס המומחה, רשות המכס צדקה בסיווג שהגדירה למוצר. לאור חוות דעת זו, הגישה היבואנית מסמך מטעם מנהל טכני בחברת קוואסאקי מוטורס אירופה, במסגרתו טען המנהל שהמהנדס המומחה שגה שגיאות חמורות, מנימוקים טכניים שפורטו על ידו,  ואחרים. בתגובה, רשות המכס ביקשה מבית המשפט למחוק את המסמך המתואר שהגישה היבואנית.

 

טענות הצדדים: לטענת רשות המכס, הרי שלאור מינוי מומחה מטעם בית המשפט, לא ניתן לקבל את תצהירו של המנהל הטכני בחברת קוואסאקי מוטורס אירופה שהוגש מטעם היבואנית שכן הוא מהווה חוות דעת מומחה.

 

מנגד, טענה היבואנית כי חוות הדעת שהוגשה על ידי המומחה מטעם בית המשפט לוקה בכשלים, שכן, האופנוע לא נבדק על ידי המומחה  ונציג היבואנית לא הרכיב את האופנוע בנוכחות הנתבעת. בהקשר זה נטען כי היה על המומחה לבצע בדיקה של ההספק המרבי של המנוע באופן בו תכנן היצרן דגם זה. בנוסף, טענה היבואנית כי המסמך שהוגש על ידה הינו תצהיר של בעל תפקיד בחברה היצרנית המעיד אודות טיבם של הטובין ואין מדובר בחוות דעת.

 

הדיון המשפטי והחלטת בית המשפט: בית המשפט קיבל את בקשת רשות המכס. בית המשפט קבע כי מקום בו הצדדים הגיעו להסכמה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, הרי שלא ניתן יהיה לקבל חוות דעת נוספות בהליך זה.

 

בית המשפט הבחין בין שני סוגים של ׳מומחים׳: מומחים במובן הקלאסי של המונח, כלומר  אנשים בעלי תארים ודיפלומות שמזומנים להעיד בבתי משפט לגבי תחום מומחיותם המיוחדת; ואנשים שבדרך כזו או אחרת פשוט רכשו ידע רב בנושא מסוים ולכן יכולים להיות מוגדרים כמומחים. במקרה זה, המנהל הטכני נחשב מומחה (מהסוג השני) בגלל הידע הרב שצבר בתפקידו. כמו כן, תצהירו של המנהל הטכני, רצוף היה באמירות שבמומחיות גרידא ושזור בהסברים על מונחים טכניים שונים ועל כן, תצהירו מהווה הלכה למעשה חוות דעת מומחה. לפיכך, בית המשפט קבע כי לאור מינוי מהנדס מומחה מטעם בית המשפט, לא ניתן להגיש מסמך מטעם מומחה נוסף ועל כן, קבע כי יש למחוק את תצהירו של המנהל הטכני. .

 

[ת״א (הרצ׳) 57355-12-18 מטרו מוטור שווק (1981) בע״מ נ׳ מדינת ישראל (ניתן ביום 24.8.2020, השופט יעקב שקד)]

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים. בדוא״ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.