תקופת התיישנות מקוצרת חלה גם על סוכן אונייה

בית משפט השלום בחיפה קבע כי תקופת ההתיישנות חלה על סוכן אונייה כמו על המוביל הימי בתיק בו אירע נזק למטען


11:07 ,24.11.2015 מאת: עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

האמנות הבינלאומיות העוסקות בדיני הובלה ימית והובלה אווירית מעניקות למובילים (חברות ספנות, חברות תעופה) הגנות רבות כנגד תביעות. למשל: תקופת התיישנות מקוצרת (שנה אחת בהובלה ימית, שנתיים בהובלה אווירית). תקופות התיישנות אלה אומצו על ידי המחוקק הישראלי במסגרת פקודת הובלת טובין בים וחוק התובלה האווירית.

 

גורמים רבים נוספים בשרשרת ההובלה מבקשים פעמים רבות מבית המשפט להעניק להם את הגנת ההתיישנות, למרות שהם אינם המובילים בעצמם. גורמים אלה טוענים בפני בית המשפט כי בנסיבות אותו מקרה יש לראות בהם בתור המובילים. 

 

במקרה הזה, התחייב יצואן מבוטח לספק שלדות וציוד צבאי לחברה במקסיקו, כשלצורך אספקת הציוד הוא עשה שימוש בחברת ספנות. הציוד יוצא מישראל בשלוש מכולות  לנמל בוולנסיה, ספרד, ומשם היה להעבירו בהובלה יבשתית לנמל אחר בספרד, וממנו בהובלה ימית לנמל ורה קרוז במקסיקו.

 

עם הגעת האוניה לנמל וולנסיה, התגלה ששתי מכולות מתוך השלוש ניזוקו והוחלט על החזרתן לארץ לצורך טיפול ותיקון. המכולה שלא ניזוקה המשיכה את דרכה והובלה לנמל ורה קרוז. חברת הביטוח פיצתה את היצואן בגין הנזק שנגרם לציוד, בהתאם לשמאות שערכה, והגישה תביעה כנגד סוכן אונייה ונגד נמל בישראל,  בטענה שהם אחראים לנזק.

  

סוכן האונייה הגיש תביעת צד ג' נגד סוכן אונייה נוסף, וזה ביקש לסלק את התביעה נגדו על הסף מחמת התיישנות.

 

סוכן האוניה שנתבע בהודעת צד ג' טען כי לא החזיק במטען ולא הוביל אותו, ולכן גם לא גרם ולא יכול היה לגרום לו נזק. כמו כן טען סוכן האונייה שחלה התיישנות על התביעה כלפיו, משום שיש לראות בו כמוביל הימי או סוכנו לצורך האמנות הבינלאומיות. לא היתה מחלוקת כי חלפו יותר מ-12 חודשים ממועד מסירת המטען ועד להגשת התביעה, וזאת כאשר תקופת ההתיישנות נגד מוביל ימי הינה שנה.

 

בית משפט השלום בחיפה ציין כי כללי אמנת האג ויסבי בנושא הובלה ימית חלים בישראל מכוח פקודת הובלת טובין בים. על פי אמנה זו, המוביל הימי וכלי השיט פטור מאחריות כלשהי לגבי הטובין, אם לא הוגשה תובענה תוך שנה מיום מסירתו. תקופת ההתיישנות הינה רחבה יותר בתביעות נגד צד שלישי.

 

סעיף נוסף באמנה מרחיב את ההגנות של המוביל הימי גם על שלוחיו: "הוגשה תביעה כאמור נגד עובדו של המוביל או נגד שלוחו, יהיה עובד או שלוח כאמור זכאי לאותן ההגנות והגבלות האחריות אשר המוביל זכאי להן על פי תקנות אלה, ובלבד שעובד או שלוח כאמור אינו קבלן עצמאי".

 

בית המשפט קבע כי אין מחלוקת כי סוכן האונייה הופיע על גבי שטר המטען ושימש כסוכן של המוביל הימי ולא כקבלן עצמאי. לכן נפסק כי סוכן האונייה אינו "צד שלישי", אלא זכאי ליהנות מהתיישנות של מוביל ימי.

 

עוד צוין בפסיקה שאותם צדדים שלישיים הינם מי שאינם צד ישיר לעסקה ולשטר המטען, מי שאינו השוגר, הנשגר או המוביל הימי.

 

לאור כל זאת, בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כי התביעה נגד סוכן האונייה התיישנה, מאחר וחלפה יותר משנה מיום הגעת המטען ועד להגשת הודעת צד ג' כנגדו, אך נמנע מלחייב בהוצאות משפט.

 

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com