קטאר כמעצמה ימית

קטאר שעלתה לכותרות בישראל בשבועות האחרונים, הפכה בשנים האחרונות לשחקן גלובאלי גם בתחום נמלי הים. בסביבה הגיאופוליטית המורכבת של המפרץ, שבה סעודיה ואיחוד האמירויות מכתיבות את הטון בשורה של נושאים ונמצאות בשל כך באור הזרקורים, הצליחה קטאר באמצעות פעילות שקטה להפוך עצמה לשחקן גלובאלי בתחום הספנות. על ידי הרחבה של תשתית הנמלים שלה, רכישות אסטרטגיות בחו״ל ושותפויות לוגיסטיות, דוחא הולכת וממלאת תפקיד חשוב יותר ויותר בנתיבי השילוח הגלובליים - מקרן אפריקה למזרח הים התיכון ועמוק לתוך אסיה.

השיטה הקטארית של עבודה ״מתחת לרדאר״, כפי שבאה לידי ביטוי לא אחת בתחומים אחרים, מופעלת גם בתחום הספנות. דפוס זה עומד בניגוד להד התקשורתי שיוצרת פעילות ענקית הספנות השכנה מדובאי, חברת DP World או העניין העולמי שמרכזת תכנית הגיוון הכלכלי של מנהיגת המפרץ, סעודיה, עם ״חזון 2030״. עם זאת, לפי ההישגים של השנים האחרונות, עולה כי האסטרטגיה של קטאר היא לא פחות יעילה.

מאמר זה בוחן כיצד קטאר, הממנפת את נמל הדגל שלה - נמל חמאד וכן החברות שבבעלותה - מלאחה ו-QTerminals, בשילוב דיפלומטיה, מגבירה את דריסת הרגל שלה בענף הנמלים והלוגיסטיקה הימית - כל זאת תוך מיצובה כשותף יציב פיננסית ואמין.

נמל חמאד: בסיס האסטרטגיה הימית של קטאר

הכניסה של קטאר לתחום הלוגיסטיקה העולמית התחיל קודם כל באמצעות המגרש הביתי - עם הקמתו של נמל חמאד, הממוקם דרומית לבירה דוחא. מאז פתיחתו בשנת 2016, נמל חמאד הפך לאחד מפרויקטי הנמל הגדולים בעולם שהוקמו ״מאפס״, ולא בכדי הוא משמש כשער הראשי של קטאר בתחום הסחר. לנמל קווי ספנות ישירים למזרח אפריקה, הודו, אירופה וסין.

נמל חמאד טיפל ב-1.46 מיליון TEU בשנת 2024 -  נתון המייצג עלייה של 10% בהשוואה לשנה הקודמת. יש לציין כי תנועת השטעון, שתפסה בשנה שעברה כ-47% מסך כל תנועת המכולות, זינקה במהלכה ב-23% לעומת שנת 2023. נתונים אלה מדגישים את תפקידו הגובר של הנמל כמרכז שינוע אזורי. הנמל הקטארי רשם שיא בפעילות הגלנוע כשטיפל ב-130,332 יחידות בשנת 2024, עלייה של 62% בהשוואה לשנת 2023. בנוסף, יוזמת ״הנמל החכם״ המופעלת על ידי AI ובלוקצ׳יין בנמל חמאד, מצביעה על כך שקטאר מעוניינת להפוך למובילה אזורית בתחום הלוגיסטיקה הדיגיטלית.

נציין כי חשיבותו של נמל חמאד גדלה באופן אקספוננציאלי במהלך המצור שהכריזו שלוש מדינות המפרץ - סעודיה, האמירויות ובחריין - על קטאר בשנים 2017–2021 בשל טענתן כי היא מעורבת במימון טרור. מנותקת מנתיבי יבשה חיוניים (עם סעודיה) ומנמלים אזוריים (ג׳בל עלי בדובאי), לקטאר לא נותרה ברירה אלא לשדרג תשתיות פנימיות ולפנות מזרחה, תוך שימוש בנמל חמאד כדי לעגן נתיבי שיט חדשים - צורך שבתחילה נוצר מתוך שיקולי ביטחון לאומי אך בהמשך התפתח לאסטרטגיה ארוכת טווח.

לקריאת המאמר המלא בגיליון יוני של מגזין PORT2PORT לחצו כאן.