כיצד משפיע הסחר האלקטרוני על הפיקוח ביצוא הדו-שימושי

אגף פיקוח ויצוא במשרד הביטחון אימץ נוהל שמתייחס לנושא ״סחר אלקטרוני במוצרים דו-שימושיים״ אולם זהו נוהל שמתייחס אך ורק למוצרים בפיקוח אפ״י. לדברי עמירם הלוי, מסתמן כי אפ״י מתנגד כי משרד הכלכלה יאמץ נוהל זה עבור יצואני מוצרים אזרחיים


12:14 ,18.06.2019 מאת: עמירם הלוי

בהיותי רגולטור האחראי על פיקוח יצוא דו שימושי, נשאלתי את השאלה הבאה: חברתנו קיבלה הזמנה דרך אתר האינטרנט לאספקת מוצר החייב ברישיון. האם עלינו לבקש רישיון יצוא? במידה ואנו חייבים, מדובר על הזמנה מגורם פרטי, איך נוכל לצרף אישור משתמש סופי לבקשה?

 

תשובתי היתה: יצוא מוצר מפוקח מהארץ חייב ברישיון, בלי קשר איך נעשתה ההזמנה או כמה יחידות מיוצאות. לגבי אישור משתמש סופי: אם זו חברה שמזמינה ממך - אין בעיה להשיג אישור משתמש סופי. במידה ומדובר באדם פרטי, אזי לאפ״י (אגף פיקוח ויצוא במשרד הביטחון) יש ״נוהל סחר אלקטרוני״ הפוטר אותך מהצורך באספקת אישור משתמש סופי ביצוא שלך עד חמש יחידות לגורם פרטי בהזמנה שנעשתה באינטרנט. למשרד הכלכלה אין נוהל כזה ולכן לא תוכל למכור את מוצריך לפונה.

 

פירוט: בשנת 2015 אימץ, בהיגיון רב אפ״י נוהל מס 6.04 (פירוט הנוהל בהמשך) שמתייחס לנושא ״סחר אלקטרוני במוצרים דו שימושים״.

 

בדברי ההסבר שלו לנוהל הבהיר אפ״י כי: ״נוהל זה בא על מנת לפתור בעיה שעמה התמודדו יצואנים רבים, כפי שהגדיר זאת אפ״י עצמו: בעולם העסקי התפתח מערך סחר אלקטרוני אשר גדל בזמינותו ובהיקפיו, וחלק מהמוצרים שנסחרים בו כלולים ברשויות הפיקוח על היצוא. המתודולוגיה של רישוי היצוא הביטחוני לא לקחה בחשבון סוג זה של מסחר - משום שלא היה קיים אז. נוהל זה בא להסדיר הליך אשר ייתן מענה לסוג יצוא כזה, כאשר המוטיב המרכזי של סחר אלקטרוני הינו מהירות התגובה וזמני ביצוע ומימוש עסקאות״.

 

על אילו מוצרים חל הנוהל: הנוהל מתייחס למוצרים הבאים: אפודי מגן, קסדות, כוונות אופטיות, אביזרים להתקנה על כלי נשק, דורגלים לנשק , מחסניות לנשק, קתות לכלי נשק, ידיות אחיזה לכלי נשק.

 

המצב הפרדוקסלי: הבעיה היא שהנוהל הנ״ל מתייחס אך ורק למוצרים הנמצאים בפיקוח של אפ״י, דהיינו לשימוש צבאי, ואילו יצואן המבקש לייצא ב״סחר אלקטרוני״ מוצרים פחות רגישים, הנמצאים ברשימה הדו שימושית, אולם מיועדים לשימוש אזרחי, ותחת פיקוח משרד הכלכלה, לא יוכל להיעזר בנוהל מקל זה.

 

המשמעות: לא רק מוצרים לא רגישים במיוחד כמו סוללות, מצלמות, לוח אם למחשב, רכיבים אלקטרוניים, וכד׳ הנמצאים ברשימה הדו שימושית, אפילו אותם אפודים, שאפ״י מאשר ליצואן צבאי לייצא לשימוש צבאי, אבל מיוצאים ע״י חברה אזרחית לשימוש אזרחי, לאדם פרטי, לא יכולים ליהנות מנוהל מקל זה.

 

בזמנו, עת עוד הייתי רגולטור, נודע לי על קיום נוהל מקל זה של אפ״י במקרה, עת ביקרתי בחברה המייצרת אפודים, שבדרך כלל נמכרו על ידה לשימושים צבאיים. יום אחד קיבלה החברה הזמנה מגורם אזרחי פרטי באינטרנט, אשר לא היה בידו לספק לה אישור משתמש סופי. בהכירי את הקשיים שמציב אפ״י באישור עסקאות דומות, הבהרתי לחברה שלא תוכל כנראה לקבל רישיון לייצא את האפודים לגורם האזרחי. ואז עדכנה אותי החברה כי קיים נוהל ״סחר אלקטרוני״ באפ״י ליצואנים ביטחוניים שכן מאפשר עסקאות כאלו. אולם החברה הבהירה לי כי נוהל זה הינו ׳סודי׳, ורק מעטים יודעים על קיומו. משרד הכלכלה לא היה בין המעטים שידעו על כך. ניסיונותיי לאתר נוהל זה באמצעים מקובלים העלו חרס.

 

פנייה לאפ״י בבקשה לקבל את הנוהל ׳הסודי׳ לקחה לא מעט זמן לקבלת תגובה, אולם בסופו של דבר עלה הדבר בידי (ר׳ צילום).

 

כרגולטור האחראי על התחום במשרד הכלכלה, בראותי את הנוהל של אפ״י, הגשתי הצעה לנוהל דומה ליצואנים דו שימושיים, על מנת לאפשר יצוא באמצעות סחר אלקטרוני ללא סיבוכים מיותרים. זאת מתוך הנחה שאם נוהל זה תקף בעת מכירת ציוד המופיע ברשימת החימוש, לא תהיה לאפ״י כל התנגדות שמשרד הכלכלה יאמצו את הנוהל גם ליצואנים דו שימושיים, לשימושים אזרחיים, למוצרים פחות רגישים המופיעים ברשימה הדו שימושית. להפתעתי הרבה אפ״י התנגד לכך בעוז, ולמיטב ידיעתי לא השתנה דבר עד היום.

 

השאלה המתבקשת: אם הסמכות לקביעת המדינות ומתן הרישיונות ליצוא דו שימושי היא בידי משרד הכלכלה, מדוע לא מיישם משרד הכלכלה מדיניות עצמאית לגבי נושאים ותחומים שהוא אחראי עליהם, ומדוע הוא מאשר למשרד הביטחון להכתיב לו את התנהלותו, תוך כדי פגיעה ממשית ויומיומית ביצואנים? התשובה לכך הינה ארוכה ותינתן במאמר נפרד.

 

סיכום: הגיע הזמן שמשרד הביטחון יבין שעולם הסחר הבינ״ל מתקדם בצעדי ענק. לא רק שכדאי לעדכן את רשימות הפיקוח המיושנות של אפ״י, שלא עודכנו מזה למעלה מעשור (משנת 2008), אלא כדאי לאפשר יצוא באמצעות סחר אלקטרוני, ולא רק ליצואנים ביטחוניים ולשאר יודעי ח״ן, אשר התמזל מזלם ללמוד על קיומו של נוהל זה, נוהל מס 6.04 בנושא ״סחר אלקטרוני במוצרים דו שימושים״, אלא אף לאשר למשרד הכלכלה לאמץ נוהל דומה לגבי יצואנים אזרחיים. אחרת ישראל תישאר הרחק מאחור ותפסיד בתחרות על שווקים בינ״ל.

 

ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה: ״למשרד הכלכלה והתעשייה אין נוהל ספציפי הנוגע לסחר אלקטרוני. חברות המייצאות מוצרים או שירותים מפוקחים בהתאם לרשימות הפיקוח נדרשות לפעול בהתאם לדרישות החוק, כפי שהללו מפורסמות באתר משרד הכלכלה והתעשייה״.

 

טרם נמסרה תגובה בנושא מאפ״י במשרד הביטחון. 

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר בטלפון: 050-6240904 במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל amiram59@gmail.com או באתר: http://www.ah-consultant.com/