עודכנה הערובה הזמנית שהוטלה על יבוא ברזל מצולע לבנייה

הממונה על היטלי סחר הורה למינהל המכס לדרוש מיבואני הברזל להפקיד ערובות בסך 84 דולר לטונה במקום הערובה הקיימת על סך 133 דולר לטונה


00:00 ,09.08.2009 מאת: מערכת פורט2פורט

הממונה על היטלי סחר הורה למינהל המכס לדרוש מיבואני הברזל להפקיד ערובות בסך 84 דולר לטונה במקום הערובה הקיימת על סך 133 דולר לטונה
 
בהמשך להמלצות הסופיות של הממונה על והיטלי סחר, ועד להשלמת הפגישות שעורך שר התמ"ת בן אליעזר, הורה השר לבחון הפחתת הערובה לגובה המקסימלי החדש, כפי שמתבטא בדוח הסופי - קרי 84 דולר לטונה (במקום הערובה הקיימת על סך 133 דולר לטונה)
 
היום הורה הממונה על היטלי סחר למנהל המכס לדרוש מיבואני הברזל להפקיד ערובות בסך 84 דולר לטונה וגם זאת, רק על יבוא מעל הכמות הממוצעת בשלושת השנים האחרונות, בחלוקה לפי מדינות.
 
הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת, ראובן פסח, סיים בשבוע שעבר את חקירתו בנושא נקיטת אמצעי הגנה כנגד יבוא ברזל מצולע לבנייה והעביר את ממצאיה לשר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר.
 
שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר נפגש בימים אלה עם כלל הגורמים הנוגעים לעניין, הן מקומיים והן בין-לאומיים, בכדי לשמוע את עמדתם בנושא. בין השאר נפגש השר עם יבואני הברזל, יצרני הברזל, נציגי התאחדות הקבלנים, התאחדות הקבלנים, נציגי ממשלת טורקיה וכו'.
 
בהמשך להמלצות הסופיות של הממונה על היטלי סחר, ועד להשלמת הפגישות שעורך השר בעוד כ-10 ימים, הורה השר לבחון הפחתת הערובה לגובה המקסימלי החדש, כפי שמתבטא בדוח הסופי - קרי 84 דולר לטונה (במקום הערובה עליה הורה הממונה לאחר בדיקת הביניים על סך 133 דולר לטונה). ואכן, הבוקר הורה הממונה על היטלי סחר למינהל המכס לדרוש מיבואני הברזל להפקיד ערובות בסך 84 דולר לטונה וגם זאת, רק על יבוא מעל הכמות הממוצעת בשלושת השנים האחרונות, בחלוקה לפי מדינות.
 
עדכון הערובה הזמנית נעשה לאור הממצאים הסופיים של חקירת הממונה בעניין בקשת יצרניות הברזל המקומיות לנקיטה באמצעי הגנה כנגד יבוא ברזל מצולע לבנייה.
 
כזכור, חברות חוד אסף תעשיות בע"מ ויהודה פלדות, יצרניות ישראליות של ברזל מצולע לבניה, הגישו לממונה על היטלי סחר ביום 24.3.09  בקשה לנקיטה באמצעי הגנה כנגד יבוא המוצר בישראל. בבקשתם טענו היצרניות כי חל גידול חד ביבוא המוצר לישראל וכי עקב כך נגרם להן נזק חמור, עד כדי השבתה לסירוגין של המפעלים שלהם. על פי החוק בדק הממונה ומצא כי קיים יסוד לכאורה לבקשה, ולפיכך החליט ביום 26.3.09 לפתוח בחקירה. ביום 17.6.09 פרסם הממונה את ממצאי הביניים של חקירתו ולפיה ישנו לכאורה צורך בנקיטה באמצעי הגנה, וכן כי קיים צורך בגביית ערובה זמנית על יבוא המוצר לישראל, לשם מניעת נזק העלול להיגרם לענף היצרני המקומי במהלך החקירה. בהתאם הורה הממונה למנהל המכס לגבות ערובה זמנית בשיעור ההיטל הצפוי – 133 דולר לטון.
 
ביום 2.8.09 הגיש הממונה לשר התמ"ת את הממצאים הסופיים של חקירתו, ולפיהם על מנת לאפשר לענף היצרני המקומי לשרוד בתקופת הביניים עד להסתגלותו לתחרות מול היבוא, נדרש היטל הגנה של 84 דולר על יבוא המוצר לישראל, שיוטל על יבוא מעל הכמות הממוצעת בשלושת השנים האחרונות, בחלוקה לפי מדינות: 60,000 טון לרבעון מתורכיה, 6,250 טון לרבעון מהאיחוד האירופי, 8,000 טון לשנה מכל מדינה מתפתחת עד לסך של 24,000 טון לשנה מכל המדינות המתפתחות פרט לתורכיה. הממונה הציג לשר חלופה לפיה ניתן יהיה להפחית את ההיטל ל-50 דולר ולהשלים את ההגנה על התעשייה המקומית בהיטל של 34 דולר על יצוא גרוטאות. לאור ממצאים אלה הורה הממונה למנהל המכס לעדכן בהתאם את הערובה הזמנית, כך שתעמוד על 84 דולר בלבד, ומעל לרף היבוא הקיים, כאמור לעיל.