ביהמ״ש העליון: גם בהתקיים התנאים לאישור תובענה ייצוגית - אין חובה לאשר אותה

בית המשפט העליון סירב להתערב בפסיקה שדחתה בקשה לאשר תובענה ייצוגית נגד סוכני אניות שנטען כי גבו סכומים גבוהים מאלה שנקבעו בתקנות. לאחר תחילת ההליך משרד התחבורה החליט לבטל את התקנות שהגבילו את התעריפים


13:12 ,19.10.2021 מאת: מערכת פורט2פורט

בית המשפט העליון אישר (אתמול) פסק דין תקדימי בו נקבע כי לבית המשפט נתון שיקול דעת שלא לאשר תובענה ייצוגית גם כאשר כל התנאים הקבועים לכך בחוק מתקיימים.

 

הבקשה לאישור התובענה הוגשה על ידי עמותת ״הצלחה״ ובה נטען כי 15 סוכני האניות שנתבעו, בהן סוכנים של החברות הגדולות בעולם (כמו צים, Maersk ו-MSC), גבו משך שנים רבות עבור שירותים שסיפקו סכומים גבוהים משמעותית מהתעריפים שנקבעו בתקנות שהוציא שר התחבורה. ״הצלחה״ טענה כי מדובר בגבייה מצטברת בסכומים גבוהים בניגוד לדין, וביקשה לאשר לה לנהל תובענה ייצוגית בשל כך נגד סוכני האניות.  

 

הדיון בבית המשפט המחוזי התקיים בפני השופט עופר גרוסקופף, שמונה בינתיים לבית המשפט בעליון. השופט גרוסקופף קיבל את מרבית טענותיה של ״הצלחה״ וקבע כי על פני הדברים - התנאים שקובע החוק לניהול תביעה ייצוגית התקיימו. ואולם, השופט גרוסקופף שוכנע על ידי באי כוח סוכני האניות - עוה״ד נירה קורי, איתמר ענבי ואמיר כהן-דור ממשרד ש. פרידמן ושות' - כי קיימים במקרה זה טעמים מיוחדים אשר לאורם אין זה מוצדק לאשר את התובענה הייצוגית. טעמים אלה כללו את העובדה שחברי ה״קבוצה״ הנפגעת אינם עסקים קטנים אלא בעיקר גופים עסקיים אשר יכלו, לו רצו בכך, לנהל תביעות עצמאיות נגד סוכני האניות וכן את העובדה שמשרד התחבורה החליט, לאחר תחילת ההליך, לבטל את התקנות שהגבילו את התעריפים.

 

השופט גרוסקופף תיאר בפסק דינו את הקושי לאשר ניהול תובענה ייצוגית בנסיבות אלה. הוא סבר שניהול התובענה הייצוגית לא יגשים את מטרות חוק תובענות ייצוגיות, ודחה אותה. פסיקתו הבהירה, למעשה, שהמגרש בו מתנהלות התובענות הייצוגיות הוא מגרש עם גבולות וכי לבית המשפט נתון שיקול דעת לרסן, בנסיבות המתאימות, את הכוח הרב שחוק תובענות ייצוגיות נתן בידי גופים פרטיים. על פסק הדין הוגש ערעור על ידי ״הצלחה״.

 

בדיון שנתקיים בבית המשפט העליון, בפני השופטים הנדל, פוגלמן וסולברג, החליטו השופטים לדחות את הערעור. שופטי העליון לא קיבלו את עמדתה של ״הצלחה״, ולפיה מעת שנתמלאו התנאים שקובע חוק תובענות ייצוגיות, חובה על בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית.

 

כפי שנטען על ידי ״הצלחה״ בערעורה, מדובר בפסיקה תקדימית. תובענה ייצוגית נותנת בידיו של ״יזם״ פרטי כוח רב. בניגוד לרשויות ציבוריות, שהפעלת כוחות האכיפה שבידיהן מפוקחת ונדרשת לעמוד במבחנים של סבירות, שוויוניות והצדקה ציבורית, הכוח לנהל תובענה ייצוגית אינו מוגבל בהגבלות מסוג זה. בנוסף, הכוח נתון לא רק בידי מי שנפגע בעצמו מהפרת הדין, אלא גם בידיהן של עמותות הפועלות לקידום מטרות ציבוריות, והן משתמשות בו על מנת לקדם את השקפותיהן ותפיסת עולמן.

 

ממשרד ש. פרידמן ושות׳ נמסר כי ״חשיבותה של הפסיקה החדשה נעוצה בכך שהיא מציבה גבולות לכוח של יוזמי תובענות ייצוגיות״.

 

נציין כי משרד עו״ד נשיץ ברנדס אמיר ייצג שלושה מהסוכנים בערעור בביהמ״ש העליון, והיה בעל תרומה  להצלחת הערעור.