מהפכת התקינה בישראל: הרפורמה האירופית והשלכותיה על היבוא

מערך התקינה והיבוא בישראל עבר בשנים האחרונות שורה של רפורמות מקיפות שמטרתן להפחית את יוקר המחיה ולהגביר את התחרותיות במשק הישראלי. שלוש רפורמות מרכזיות מהוות את עמוד השדרה של מהפכה זו. הראשונה, רפורמת 2022, העבירה את מרבית המוצרים למסלול הצהרות ופתחה אפשרות לתקינה בינלאומית (מסלול קסיס). השנייה, רפורמת ״לא עוצרים בנמל״ מיולי 2024, ביטלה את הצורך באישור מוקדם ממעבדות בדיקה טרם שחרור הטובין. השלישית, רפורמת ״מה שטוב לאירופה, טוב לישראל״ מינואר 2025, יצרה מסלול המבוסס על אסדרה אירופית.

 

הרפורמה האחרונה, שנכנסה לתוקפה בינואר 2025 (תיקון 19 לחוק התקנים, תשי"ג-1953), מהווה את השינוי המשמעותי ביותר. היא מאפשרת יבוא מוצרים לישראל ללא עמידה בתקן הישראלי, אלא על בסיס התאמתם לרגולציה האירופית.

 

המסלול האירופי

 

חשוב להבהיר כי המסלול האירופי החדש (קוד 65) אינו מבוסס על תקינה אירופית, אלא על אסדרה אירופית. המשמעות היא שהמוצר אינו נדרש לעמוד בתקן ספציפי, אלא ברגולציות ודירקטיבות האירופיות (Regulations & Directives)  שישראל בחרה לאמץ. אסדרות אלו כוללות מגוון דרישות בטיחות, ביצועים, סימון וכדומה. נכון למועד כתיבת שורות אלו, ישראל אימצה 69 אסדרות אירופיות שונות, ואימוץ נוספות צפוי בעתיד. האסדרות נכנסות לתוקף בפעימות שונות - חלקן כבר בתוקף מראשית 2025, אחרות ייכנסו לתוקף במהלך 2025, 2026 ו-2027, בהתאם לסוג המוצר.

 

כדי לדעת איזו אסדרה אירופית חלה על המוצר המיובא, הממונה על התקינה פיתח מנוע חיפוש ייעודי באתר משרד הכלכלה. הזנת מספר התקן הישראלי הרלוונטי במנוע החיפוש תציג את האסדרות האירופיות המקבילות, תאריכי כניסתן לתוקף וקבוצת המוצר.

 

דרישות מסמכים

 

כמו במסלולים האחרים, גם במסלול האירופי המוצרים מחולקים לקבוצות בהתאם לרמת הסיכון שלהם. קבוצה 1 כוללת מוצרים בעלי סיכון גבוה (מוצרים לתינוקות, ציוד גז פחמימני מעובה, אמצעי הרמה, ברזל לבטון וכדומה). קבוצה 2 כוללת מוצרים בעלי סיכון בינוני, כולל ספקי כוח חיצוניים מעל הספק מסוים. קבוצה 3 כוללת את מרבית המוצרים, כולל מחשבים, טלוויזיות, מרבית מכשירי החשמל הביתיים ועוד.

 

הדרישות משתנות בהתאם לקבוצת המוצר. עבור קבוצה 3 נדרשת הצהרת יבואן בלבד, בה היבואן מצהיר כי לא ידוע לו על ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות או באיכות המוצר, לא ידוע לו על אי התאמה של המוצר לאסדרה האירופית המאומצת, והוא מתחייב לעקוב אחר מידע מתפרסם במערכת ההתראה האירופית (RAPEX) ואחר הודעות רשמיות של היצרן.

 

עבור קבוצות 1 ו-2 נדרשת הצהרת היבואן כמפורט לעיל, ובנוסף אחד מהמסמכים הבאים: הצהרה על שיווק המוצר כדין במדינות האיחוד האירופי בעת יבוא המוצר, או הצהרת יצרן (Declaration of Conformity - DoC) כנדרש באסדרה האירופית, או הצהרת היצרן בדבר התאמת המוצר לדרישות האסדרה האירופית החלה עליו.

 

יתרונות המסלול האירופי

 

המסלול האירופי מציע מספר יתרונות משמעותיים. ראשית, הוא מציע הקלה בדרישות המסמכים - במקום לבדוק מוצרים במעבדות ישראליות או זרות, היבואן יכול להסתמך על הצהרות יצרן או על עצם השיווק החוקי באירופה.  שנית, הוא מעניק גמישות בדגמים - קל יותר להביא מגוון רחב של דגמים, כי אין צורך בבדיקת מעבדה לכל דגם בנפרד. הצהרת היצרן (DoC) יכולה לכסות משפחות שלמות של מוצרים. שלישית, הוא מספק הגנה משופרת מול טענות אי-התאמה - במסלולים הקודמים, אם מוצר נמצא כלא עומד בתקן בבדיקת מעבדה ישראלית, קשה להפריך זאת. במסלול האירופי, גם אם מעבדה ישראלית טוענת לאי-התאמה, היבואן יכול להפריך זאת באמצעות הצגת DoC והמסמכים הטכניים (Technical File) המאושרים על-ידי גוף הערכת התאמה מוכר.

 

תיק מוצר

 

בכל המסלולים, כולל המסלול האירופי, היבואן מחויב להחזיק "תיק מוצר" עבור כל מוצר מיובא. תיק זה צריך לכלול פרטי זיהוי המוצר (תיאור, צילומים, תוויות), מסמכי יבוא בסיסיים (רשימון, חשבונית, מפרט אריזה), תיעוד ערוצי מכירה והפצה, וההצהרות והאסמכתאות הרלוונטיות למסלול היבוא.

במסלול האירופי אין צורך בתעודת בדיקה ישראלית או בינלאומית בתיק המוצר, אלא בהצהרות המפורטות לעיל.

מנגנוני אכיפה וסנקציות

למרות ההקלות המשמעותיות, מערכת האכיפה נותרה נחושה ואפקטיבית. הממונה על התקינה גייס 46 משרות פיקוח ואכיפה בתקציב של כ-30 מיליון שקל, המבצעות בקרות מדגמיות ופיקוח בשווקים.

הסנקציות על הפרות כוללות, ראשית, הכרזה כ"מפר אמון" - יבואן שנמצא כי הפר את הוראות התקינה עלול להיות מוכרז כ"מפר אמון" לתקופה של עד שנה. משמעות הדבר היא שלילת היכולת לשחרר מוצרים במסלולי הצהרה, חובת ביצוע בדיקות מלאות לכל משלוח, ובמקרים מסוימים, דרישה להפקיד ערבות בנקאית לכל משלוח.

שנית, הסנקציות כוללות עיצומים כספיים בסכומים משמעותיים. לתאגיד: 28,000 ש"ח כפול מספר היחידות במשלוח או עשרה אחוזים מערך הטובין, לפי הנמוך. לדוגמה, עבור משלוח של 100 יחידות, העיצום עשוי להגיע ל-2.8 מיליון ש"ח.

שלישית, קיימת חשיפה פלילית במקרים חמורים (פגיעה בילדים, סכנה משמעותית, מפר חוזר או הפרה בוטה), שכוללת קנס של עד חצי מיליון שקל ו/או מאסר של עד 18 חודשים, וחשיפה אישית לנושאי משרה בתאגיד.

רביעית, קיימת האפשרות להודעה על מסוכנות מוצר, עם סמכות להורות על ריקול, פרסום בעיתונות ואיסוף מוצרים מסוכנים מן השוק.

 

דרישות ישראליות נוספות

 

למרות אימוץ האסדרה האירופית, ישנן מספר דרישות ישראליות נוספות שממשיכות לחול. ראשית, קיימת עדיין דרישה לסימון בעברית על פי הדין הישראלי (כגון הוראות חוק הגנת הצרכן). שנית, נדרשת התאמה לרשת החשמל הישראלית עבור מוצרי חשמל. שלישית, דרישות פקודת בריאות העם ממשיכות לחול על מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה. רביעית, קיימות דרישות פרטניות לאבקות כביסה, נוזלי כלים ומכלי גז פחמימני מעובה.

יש לציין כי יצרני מוצרים בישראל יכולים אף הם להשתמש במסלול האסדרה האירופית כחלופה לעמידה בתקינה הישראלית.

 

סיכום

 

רפורמת ״מה שטוב לאירופה, טוב לישראל״ מהווה שינוי פרדיגמה משמעותי בעולם התקינה והיבוא לישראל. היא מייצגת מעבר מתפיסה פרוטקציוניסטית, שדרשה עמידה בתקינה ישראלית ייחודית, לתפיסה גלובלית המאמצת סטנדרטים בינלאומיים. המסלול האירופי מצטרף למסלולים הקיימים ויוצר מגוון אפשרויות ליבואנים להתאים את דרך הפעולה שלהם לאופי המוצרים ולמבנה שרשרת האספקה.

 

מנקודת המבט של היבואן, הרפורמה מציעה הזדמנות להפחית עלויות וסיכונים, ובמקביל להרחיב את מגוון המוצרים המוצעים לצרכן הישראלי. ההקלה בדרישות הביורוקרטיות, בעיקר ביטול הצורך בתעודות בדיקה יקרות וממושכות לכל דגם, עשויה להוזיל משמעותית את עלויות היבוא ולקצר את זמני ההגעה לשוק. זאת, במיוחד עבור יבואנים המייבאים מוצרים מגוונים, דגמים רבים, או מוצרים בעלי מחזור חיים קצר.

 

חשוב להדגיש כי המסלול האירופי אינו מבטל את אחריות היבואן לוודא את תקינות ובטיחות המוצרים המיובאים. אדרבא, הממונה על התקינה מצפה שיבואנים יפעילו מערכי בקרה פנימיים יעילים, יוודאו קבלת מסמכים אמינים מהיצרנים, ויבצעו בדיקות מדגמיות למוצרים בהתאם לרמת הסיכון שלהם. היבואן ממשיך לשאת באחריות מלאה למוצר, והסנקציות על הפרות נותרו משמעותיות ואף הורחבו.

 

לצד היתרונות, הרפורמה מציבה אתגרים חדשים. היבואנים נדרשים להכיר ולהבין את האסדרות האירופיות הרלוונטיות למוצריהם, ולוודא כי הספקים שלהם אכן עומדים בדרישות אלו. במקרים רבים, הדבר דורש היכרות מעמיקה עם הרגולציה האירופית ועם תהליכי האישור והאסמכתאות הנדרשות בה.

 

האתגר המשמעותי ביותר הוא במקרים של מוצרים החוצים תחומי רגולציה שונים. למשל, מוצר כמו בר מים שחל

עליו הן חוק התקנים (בהיבטי חשמל) והן פקודת בריאות העם (בהיבט של מגע עם מי שתייה). בעוד שרפורמת ״מה שטוב לאירופה״ חלה על תחום התקינה, ישנם רגולטורים אחרים שעדיין דורשים עמידה בתקנים ישראליים ייחודיים. התיקון לחוק התקנים אמנם קובע כי יש לבחון האחדה של הדרישות גם בתחומים אלו, אך התהליך צפוי להיות הדרגתי.

 

מבחינת הצרכן הישראלי, הרפורמה צפויה להביא להורדת מחירים, להרחבת מגוון המוצרים בשוק, ולזמינות מהירה יותר של מוצרים חדשניים. עם זאת, חשוב שרשויות האכיפה ימשיכו לפקח באופן אפקטיבי על השוק כדי למנוע כניסת מוצרים לא תקינים או מסוכנים. האיזון בין הקלה רגולטורית לבין שמירה על בטיחות הציבור יהיה מבחן משמעותי להצלחת הרפורמה בטווח הארוך.

 

רפורמת התקינה האירופית היא חלק ממהלך רחב יותר של ממשלת ישראל להפחתת יוקר המחיה ולהגברת התחרותיות במשק. מהלכים דומים מתרחשים גם בתחומי המזון, התמרוקים, התרופות ועוד. ככל שישראל מתקרבת לסטנדרטים המקובלים במדינות מפותחות אחרות, כך צפויה להשתפר הנגישות של הצרכן הישראלי למוצרים בינלאומיים במחירים תחרותיים.

 

להפקת מירב היתרונות מהרפורמה האירופית ולמזעור סיכונים, נדרשת מיבואנים היערכות מקיפה. ראשית, יש לפתח נהלים כתובים המגדירים את אופן ההתנהלות בעולם התקינה ולמפות את כל קטגוריות המוצרים המיובאים, תוך זיהוי האסדרות האירופיות החלות על כל קטגוריה ומועדי כניסתן לתוקף. שנית, יש לוודא כי הספקים מסוגלים לספק את המסמכים הנדרשים, כגון הצהרות יצרן (DoC) עדכניות, התחייבויות לעדכון שינויים במוצר ואסמכתאות לשיווק חוקי באירופה.

 

מרכיב חיוני נוסף הוא הקמת מערכת יעילה לשמירה וניהול תיקי מוצר, שתאפשר הצגתם בעת דרישה. מומלץ גם לבצע בדיקות מדגמיות של מוצרים בהתאם לרמת הסיכון שלהם ולהכין מערך תגובה מובנה לביקורות של פקחי משרד הכלכלה.

 

יבואנים גדולים ישקלו ביצוע ביקורת פנימית תקופתית של תיקי המוצר והמסמכים הנלווים, וכן קיום השתלמויות והדרכות לעובדים הרלוונטיים בנושאי התקינה החדשה. חשוב גם להישאר מעודכנים בשינויים רגולטוריים, הן בישראל והן באירופה, להבטחת עמידה מתמשכת בדרישות.

 

במקרי ספק או אי-בהירות, מומלץ להתייעץ עם גורמים מקצועיים המתמחים בתחום התקינה והיבוא. ההשקעה בהיערכות יסודית עשויה למנוע עלויות משמעותיות ובעיות רגולטוריות בעתיד, ולהעניק יתרון תחרותי בשוק.

 

 

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש מחלקת מיסים (משותף) - יבוא, יצוא וסחר בינלאומי. בדוא"ל [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979.