ארה״ב מהדקת את אכיפת המכס: מה חברות ישראליות צריכות לדעת?

ב־3 ביוני 2026 פרסם הבית הלבן צו נשיאותי חדש ומשמעותי תחת הכותרת Strengthening Customs Enforcement. הצו מסמן כיוון ברור של הממשל האמריקאי: הידוק חסר פשרות של הפיקוח על יבואנים, חיזוק מנגנוני גביית המכס, והעמקת הבדיקות הרגולטוריות סביב זהות היבואן, ערך הטובין, סיווג המכס, ארץ המקור ושלמות שרשרת האספקה.

עבור חברות ישראליות רבות המוכרות בשוק האמריקאי, מחזיקות מלאי מקומי, פועלות דרך זירות מסחר כגון Amazon FBA, נעזרות במחסני 3PL או רשומות בעצמן כ־Importer of Record – מדובר בהתפתחות קריטית הדורשת היערכות מיידית.

"העובדה שמשלוח עבר בעבר - לא אומרת שהוא תקין לביקורת"

"הטעות הנפוצה של חברות היא להסתמך על העבר", מסביר עמית חן, מנכ״ל קבוצת יוניקרגו, המתמחה בפעילות לוגיסטית ועמילות מכס מול השוק האמריקאי. “העובדה שמשלוח עבר בעבר בלי עיכוב, לא אומרת שמבנה היבוא תקין לביקורת. במכס האמריקאי, הבעיה מתגלה לעיתים קרובות בדיעבד, כשהרשות פותחת בביקורת ומבקשת מסמכים, הסברים או בדיקה רטרואקטיבית של הסיווג, הערך או מקור הסחורה”.

בלב הצו הנשיאותי עומד ה- IOR (Importer of Record) - היבואן הרשום מול המכס האמריקאי. זהו הגורם הנושא באחריות החוקית הבלעדית על סיווג המכס, הצהרת הערך, ארץ המקור, תשלום המכסים בפועל והעמידה המלאה בדרישות הרגולטוריות.

חן מדגיש כי “Importer of Record הוא לא רק שם פורמלי על רשימון. זו אחריות משפטית ופיננסית מלאה. גם אם החברה הישראלית עובדת עם ברוקר מכס מקומי או עם חברת שילוח, האחריות הסופית והחשיפה לקנסות נשארות תמיד אצל היבואן”.

מלכודת ה-Foreign IOR ויבוא מרחוק

חברות ישראליות רבות מנהלות את הפעילות בארה״ב מרחוק: הן מנווטות את המכירות מישראל, מייצרות את הסחורה בסין או במדינות אחרות, משלחות את המלאי למחסנים קדמיים בארה״ב, ורק אז מוכרות אותו לצרכנים סופיים (B2C) או ללקוחות עסקיים (B2B).

במודלים כאלה, ובמיוחד בעולמות האיקומרס וה-Amazon FBA, המכס האמריקאי מתחיל להציב שאלות נוקבות: מי היבואן בפועל? מי הבעלים החוקי של הסחורה בזמן חציית הגבול? מהו ערך המכס הנכון להצהרה? והאם יש תיעוד פיננסי מוצק שתומך בכל הצהרה?

הצו הנשיאותי החדש שם דגש מיוחד על בחינה מחודשת של פעילות יבואנים זרים (Foreign IOR). אף שחלק מהצעדים ידרשו חקיקת משנה ורגולציה נוספת בהמשך, המגמה המסתמנת ברורה לחלוטין: דרישה לשקיפות מלאה, ריבוי בדיקות פיזיות ומסמכיות, והטלת אחריות מוגברת על חברות שמייבאות לארה״ב מבלי להחזיק בישות אמריקאית מבוססת (U.S. Entity).

צ'ק-ליסט לחברות ישראליות: מה חובה לבדוק כבר עכשיו?

לדברי חן, המטרה של פרסום הצו אינה ליצור בהלה, אלא להניע חברות לעשות סדר תפעולי. חברה שמבינה את מבנה היבוא שלה ומחזיקה בתיעוד נכון, תהפוך את האכיפה ליתרון תחרותי שימנע עיכובים בשרשרת האספקה.

לדברי חן, כדאי לבצע "בדק בית" מיידי על בסיס הפרמטרים הבאים:

"ציות נכון (Compliance) הוא לא רק הגנה מפני סיכונים וקנסות, הוא כלי עסקי אסטרטגי לכל דבר", מסכם חן. "חברה שמסודרת ומגובה מול המכס האמריקאי נהנית מיציבות, פועלת מהר יותר בשוק, ומקטינה לאפס את הסיכוי שהמלאי שלה ייעצר בנמל בדיוק ברגע שיא הביקוש".