ישראל והודו פותחות דף חדש ביחסים הכלכליים ביניהן, עם הכרזה רשמית על חידוש המשא ומתן להסכם סחר חופשי, לראשונה מאז שקפאו הדיונים בשנת 2010.
המהלך הושק במהלך ביקורו ההיסטורי של שר הכלכלה ההודי, פיוש גויאל, שנחת בישראל בראש משלחת עסקית גדולה הכוללת כ-100 נציגים מכ-70 חברות מובילות בתעשייה ההודית.
הביקור, הראשון מסוגו מאז ההכרזה על הפסקת המלחמה, נתפס כמהלך אסטרטגי שמביע אמון בכלכלה הישראלית דווקא בתקופה של התאוששות ומהווה נקודת מפנה ביחסים בין המדינות. במהלך הביקור נחתם מסמך עקרונות להצלת השיחות, מהלך שנרקם בחודשים האחרונים ביוזמת שר הכלכלה והתעשייה הישראלי, ניר ברקת.
ברקת אמר כי מדובר ב"יום משמעותי לכלכלה הישראלית", והדגיש כי השיחות המחודשות מהוות הזדמנות ענקית עבור היצואנים והתעשיינים: "הודו היא מעצמה כלכלית אדירה, והקשר האישי והישיר שנבנה מאפשר לנו לקדם הסכם שיניב צמיחה, חדשנות ומקומות עבודה לישראלים."
מקבילו ההודי גויאל הגדיר את המהלך כ"שידוך מן השמים", וציין כי ההסכם עתיד להרחיב את התנועה של סחורות, שירותים והשקעות בין המדינות: "ישראל למען הודו והודו למען ישראל. יחד נגיע להסכם רחב, מאוזן וטוב לשני הצדדים."
במקביל נערך בירושלים פורום העסקים ישראל–הודו, במסגרתו נערכים מאות מפגשים עסקיים בין חברות משתי המדינות, לצד סיורים של המשלחת ההודית בחברות הייטק ישראליות המציגות את חזית החדשנות המקומית.
המשא ומתן להסכם סחר חופשי בין המדינות נמשך ברציפות מאז 2010 אך לא הבשיל להסכם. כעת, לאחר חתימת הסכם ההגנה על השקעות זרות בספטמבר האחרון והידוק הקשר הישיר בין שני השרים, נוצר מומנטום חדש שמקדם את המהלך בפועל.
הודו, הכלכלה החמישית בגודלה בעולם ובית ל-1.4 מיליארד תושבים, מהווה יעד אסטרטגי עבור ישראל. בשנת 2024 הגיע היצוא הישראלי להודו לכ-3.1 מיליארד דולר-יעד היצוא החמישי בגודלו-וצמח ב-56% בתוך ארבע שנים בלבד, למרות השפעות המלחמה.
במינהל סחר חוץ מציינים כי הסכם סחר חופשי עשוי להפחית חלק מחסמי הסחר הגבוהים בעולם ולהעניק לישראל יתרון תחרותי משמעותי.
ההסכם העתידי צפוי לכלול נושאים כמו שירותים דיגיטליים, תקינה, קניין רוחני ורכש ממשלתי, ועתיד להעמיק את מערכת היחסים הכלכלית והאסטרטגית בין שתי המדינות בעשור הקרוב.
