המרוץ נגד הזמן: מובילי הענף מציגים פתרונות לשוק תנודתי

בפאנל שעסק באחד הנושאים הבוערים בענף – היכולת לשמור על רציפות תפעולית בעולם שבו הכל משתנה מרגע לרגע – נפגשו בכירי הלוגיסטיקה והשילוח בישראל לשיחה בהנחיית קרן מרציאנו. בפאנל ישבו: אלי מלניק, מנכ״ל משותף בחברת קרגו אמרפורד; אסף עמית, מנכ״ל חברות הבת בקבוצת אשדוד בונדד; בת שבע שחר, מנהלת התפעול הלוגיסטי של ICL; ישראל מרקו, סמנכ״ל המטענים ב־רכבת ישראל; ומרים צור, מנכ״לית FedEx ישראל.

 

 

בת שבע שחר: בונים אמון, מגייסים צוות – כך שורדים משבר

 

בת שבע שחר פתחה בגישה פרקטית לניהול לוגיסטי בעת משבר: ״העצה הכי טובה מתחלקת לשניים – לבנות תשתית טובה של שותפים לוגיסטיים, ואני בוחרת במילה שותפים לא במקרה – לדאוג לספקים שיש מערכת יחסים שמבוססת על אמון ושקיפות. והחלק השני הוא לבנות פנימית צוות מגויס ולויאלי, כי בתקופות משבר זו עבודה של 24/7״.

 

כשנשאלה מה יש לשפר לקראת המשבר הבא, השיבה: ״כולנו צריכים לעבוד על השריר הזה של להעז. בתקופת משבר חייבים לחשוב מחוץ לקופסה, לא להיות מקובעים. אנחנו באופן טבעי נוטים לישן ולמוכר, אבל דווקא אז צריך לנסות דברים חדשים״.

 

 

אסף עמית: דווקא במלחמה – החלטנו להתרחב

 

אסף עמית מאשדוד בונדד הרחיב על ההתמודדות היומיומית עם תנודתיות השוק: ״שוק הלוגיסטיקה תנודתי במיוחד, אבל החוכמה היא לדעת להיערך לצרכים של הלקוח גם כשהביקוש נחלש. החיבור ללקוח והיכולת להבין את הצורך שלו – זה המפתח להצלחה״.

 

הוא הדגיש את חשיבות ההון האנושי גם בעידן של אוטומציה: ״אין תחליף לעובדים. צריך לשמר אותם, למקצע אותם, ולוודא שכשהשוק חוזר לצמוח – אנחנו ערוכים. היתרון הגדול הוא לשלב אוטומציה עם צוות מקצועי וותיק״.

 

עמית גם חשף החלטה אמיצה של החברה במהלך המלחמה: ״דווקא בעיצומה של המלחמה החלטנו להגדיל תשתיות. בנינו מרכז לוגיסטי חדש בהשקעה של עשרות מיליונים, בניגוד למגמת השוק. כי לכל ירידה יש יציאה, והיום אנחנו קוצרים את הפירות״.

 

לדבריו, זו הייתה החלטה לא פשוטה אך מחושבת היטב – מהלך שממחיש את האמונה כי דווקא בתקופות של אי-ודאות יש לבנות קדימה. ״במקום לעצור ולחכות שהשוק יתייצב, בחרנו להשקיע ולהתכונן ליום שאחרי״, הוסיף.

 

 

אלי מלניק: גמישות, יצירתיות וערך אמיתי ללקוח

 

אלי מלניק, מנכ״ל משותף בקרגו אמרפורד, דיבר על המתח שבין דרישות הלקוחות לבין היכולת של חברות הלוגיסטיקה לעמוד בהן בעולם תחרותי ומשתנה: ״אם מסתכלים על כל הדרישות של הלקוחות, על הפתרונות ועל התחרות — בסופו של דבר הכול מתכנס לדבר אחד: יצירת ערך ספציפי ללקוח״.

 

מלניק הוסיף: ״אנחנו כחברה, קרגו אמרפורד, בנינו תשתיות של one-stop shop: שילוח בינלאומי, עמילות מכס, לוגיסטיקה, תשתית ומשאיות לכל התחומים. הגמישות הזאת מאפשרת לנו במצבי משבר לעבור בין פתרונות – כשהטיסות מתבטלות, אנחנו משיטים ממקומות אחרים; כשיש איום חות’י, אנחנו משלבים שילוח אווירי וימי דרך המפרציות. אלה פתרונות יצירתיים שמביאים ערך אמיתי ללקוח״.

 

הוא הוסיף כי מאחורי כל זה עומדים האנשים והטכנולוגיה: ״אין היום תחליף לעובדים שלנו ולמנהלים שלנו. במפגש האישי עם הלקוח אנחנו שם, וזה המקום שבו אנחנו משקיעים הכי הרבה. לצד זה, יש גם השקעות מאוד גדולות בתשתיות טכנולוגיות שמאפשרות ללקוחות שלנו שליטה ובקרה על כל התהליכים – מהשילוח הבינלאומי ועד העמילות והלוגיסטיקה״.

 

כשנשאל על רגעים של קושי במלחמה, השיב בכנות: ״יש מקרים שבהם הימרנו על קו מסוים שלא עבד מספיק טוב, אבל היינו מספיק גמישים כדי לתקן מהר ולמצוא פתרון אחר. יש הרבה ניסוי ותהייה בתחום הזה״.

 

 

ולמרות הכול, הוא בחר להסתכל על התקופה דווקא כהזדמנות: ״אנחנו אוהבים את התקופות האלה – הן מאתגרות למדינה, אבל לנו הן הכי יצירתיות. אז באים הרעיונות, אז נולדות ההזדמנויות. יש לנו גם יתרון בכיסוי הבינלאומי״.

 

 

מרים צור: ניהול סיכונים זה לא אלתור – זו מוכנות אמיתית

 

מרים צור, מנכ״לית FedEx ישראל, הדגישה כי הלקוח הישראלי פועל בסביבה תחרותית במיוחד: ״הלקוח הישראלי צריך להיות יותר מהיר, יותר זול ועם מוצר טוב יותר מהעולם – וזה מאתגר במיוחד בשנתיים האחרונות. אנחנו ב־FedEx בונים תשתיות ופתרונות מראש כדי להתמודד עם כל תרחיש״.

 

בהתייחסותה לתקופת המלחמה סיפרה צור על קבלת החלטות מהירה ושקולה בעת סגירת השמיים: ״כשנסגרו השמיים בתחילת המלחמה, עברנו מיד להעברת כל המטענים שלנו מגרמניה לבלגיה. חברנו עם חברות תעופה אחרות, ובתוך ימים ספורים חידשנו את השגרה. זה לא אלתור – זו מוכנות אמיתית. אנחנו לא בונים תוכניות חירום ביום של המשבר, אלא חודשים לפניו״.

 

לדבריה, ניהול סיכונים הפך בשנים האחרונות לאחד מיסודות הפעילות של החברה: ״בעולם של היום, מי שלא מתכנן – נתקע. ניהול סיכונים זה לא רק לשאול ‘מה אם יקרה’, אלא גם ‘איך חוזרים לשגרה תוך שעות’. זה ההבדל בין חברה שמגיבה לחברה שמובילה״.

 

צור התייחסה גם לתרבות הארגונית שמאפשרת פעולה מדויקת ומהירה בעת משבר: ״ב-FedEx יש לנו משמעת ארגונית מאוד גבוהה. כשיש בעיה – כולם יודעים בדיוק מה התפקיד שלהם. זה לא כאוס, זו תוצאה של שנים של תרגול ונהלים מסודרים. היתרון שלנו כארגון גלובלי הוא היכולת להזיז מטוסים, צוותים ותשתיות כמעט בזמן אמת, וזה מה שמאפשר לנו לשמור על רציפות תפעולית גם כשהשמיים נסגרים״.

 

בהמשך, הצביעה על הפוטנציאל הכלכלי שנפתח בעקבות הסכמי אברהם: ״FedEx פעילה ב־220 מדינות, ויש לנו תשתיות קיימות בדובאי שמאפשרות קישור מהיר בין המזרח לישראל. משלוח שנאסף בסין, עובר דרך דובאי ומגיע תוך יומיים ללקוח בארץ״.

 

לדבריה, ישראל נמצאת כיום בצומת דרכים אזורית עם פוטנציאל אדיר: ״המזרח התיכון הופך למרכז מעבר משמעותי בין אסיה לאירופה. אנחנו רואים את ישראל כחלק מהמסדרון הזה – זה המקום שלנו לצמוח ממנו.״

 

 

ישראל מרקו: אי אפשר לעצור את המשק – אנחנו ממשיכים לנוע

 

ישראל מרקו, סמנכ״ל המטענים ברכבת ישראל, התייחס להזדמנויות ולאתגרים שמולם מתמודדת הרכבת — גוף חיוני שממשיך לפעול גם בתקופות ביטחוניות מאתגרות. הוא פתח בהתייחסות לאירוע התפעולי שהביא להשבתת הקווים למספר ימים: ״אירועים תפעוליים קורים בכל ארגון. החוכמה היא כמה מהר אתה מתאושש ואיך אתה מחזיר את המשק לפעילות, ופה עמדנו יפה מאוד״.

 

מרקו הוסיף כי בתוך ימים ספורים מהרגע הראשון של המשבר, הרכבת חזרה לשגרה כמעט מלאה: ״בתוך שבוע מהאירוע חזרנו לפעילות מלאה. העובדים שלנו ביטלו חופשות, עבדו סביב השעון כדי שהרכבת תחזור לעבוד. זה לא מובן מאליו״.

 

הוא הדגיש את תפקידה של הרכבת כעורק תשתיתי חיוני גם בשעת חירום: ״הרכבת היא גוף חיוני, והיינו ערוכים גם ל’חרבות ברזל’. שאלו אותי – כשיש אזעקות, איך אפשר להפעיל רכבות? ואני אישית קיבלתי את ההחלטה שכן. אי אפשר לעצור את המשק – התעשייה חייבת לעבוד, סחורות צריכות לעבור, הנמלים פועלים״.

 

מרקו הציג גם נתוני גידול יוצאי דופן עם צפי לשינוע של 7 מיליון טון מטען ב-2025: ״מה שהשפיע על הגידול המשמעותי שאנחנו רואים – עשרות אחוזים – זה פתיחת חמישה מסופים חדשים בשנת 2025, והיכולת לזהות צרכים של לקוחות ולאתר נקודות פריקה קרובות אליהם״.

 

הוא פירט על תהליך ההתרחבות והפיתוח של מערך ההובלה: ״הקו המזרחי צפוי להיפתח בתחילת 2026, והוא יאפשר להסיט רכבות מטען מציר איילון העמוס. פתחנו מסוף בבית שמש כי זיהינו פוטנציאל גדול באזור, פתחנו מסוף בנעמן ליד עכו, ובוחנים פתיחת מסוף נוסף באזור אופקים״.

 

בהקשר הלאומי-ביטחוני, הדגיש מרקו כי הרכבת רואה עצמה חלק בלתי נפרד ממערך החירום של ישראל: ״בנוסף, יצרנו עם מד״א ומשרד הבריאות יכולת לשנע כמויות גדולות של פצועים מבתי חולים בדרום לצפון והפוך, וגם לפתח יכולת לשינוע ציוד צבאי. זה חלק מההיערכות שלנו לשעת חירום״.

 

את דבריו סיים בגישה זהירה אך נחושה: ״האתגרים עוד לפנינו, אבל הכיוון ברור. רכבת ישראל תמשיך להיות חלק בלתי נפרד משרשרת האספקה הלאומית גם בשגרה וגם בחירום. אנחנו לומדים מכל אירוע, מתאימים תהליכים – וממשיכים לנוע קדימה״.