בשבוע שעבר ערך איגוד ESC (European Shippers’ Council), שהוא המקבילה לאיגוד המשתמשים בהובלה ימית הישראלי, סמינר מקוון בהשתתפות בכירים תחת הכותרת ״מלחמות סחר: הסערה המושלמת עבור חברות״. בכנס השתתפו מומחי סחר בינלאומי ומנהלים בכירים, שדנו בהחרפת המתחים בין ארה״ב, סין ואירופה ובהשלכותיהם הרחבות על חברות ברחבי העולם.
הדובר המרכזי היה יוג׳ין לייני, נשיא ומנכ״ל איגוד היצואנים והיבואנים האמריקאי (AAEI) שהציג את הזווית האמריקאית בצורה מאירת עיניים. לדבריו, מדיניות הסחר של ארה״ב בתקופת טראמפ ממוקדת בצמצום התלות בסין, בהחזרת ייצור לשטחי ארה״ב ובביצור שרשראות האספקה המקומיות. מכסים, שבעבר הוגדרו ככלי זמני, הפכו לכלי הכנסה ולמנוף מו״מ – אך לדבריו בכלי זה נעשה שימוש פעמים רבות ללא התייעצות מספקת עם התעשייה או הקונגרס.
הוא הוסיף כי חברות, ובעיקר יבואנים קטנים ובינוניים, מתמודדות עם אתגרים חמורים: עלויות גוברות ביבוא, לחצי שילוח ואחסון, וקושי ממשי בהחזרת הייצור לארה״ב. גם תחום המסחר המקוון משתנה – שחקנים קטנים נדחקים החוצה עם החמרת הרגולציה, והשליטה עוברת לחברות ענק.
מהצד האירופי, גודפריד סמיט הציג את מדיניות האיחוד האירופי, הכוללת מהלך דו-מסלולי: מו״מ פעיל מול ארה״ב בנושא מכסים ונגישות לשווקים, לצד היערכות לצעדי תגמול אפשריים. האיחוד מוכן לבחון חוסר איזונים מסחריים, אך שומר בקנאות על עקרונות סביבתיים וחברתיים.
קול בולט נוסף הגיע מנציגי מדינות מתפתחות, שהזהירו מפני הסכנות שבשינויים פתאומיים במדיניות הסחר האמריקאית. לדבריהם, ההשפעות חורגות הרבה מעבר לכותרות הגיאופוליטיות – ופוגעות ישירות בקהילות שתופרות בגדים, מרכיבות מוצרים ומזינות את שרשראות האספקה העולמיות.
הסמינר נחתם בקריאה משותפת לפעולה: קובעי המדיניות חייבים להבטיח נוכחות עסקית בשולחן הדיונים; החברות נדרשות לחזק מנגנוני ציות וניהול סיכונים; וכל הצדדים חייבים לשתף פעולה כדי להחזיר את הוודאות וההגינות למערכת הסחר הבינלאומית. כל עוד הסערה נמשכת – ישנו הכרח בקיום דיאלוג בין כל המדינות.