הגיע הזמן לעבור לרשימת סיווג יחידה ביצוא מישראל

מדוע בכל העולם יצואן אזרחי נדרש לבדוק סיווג מוצריו ברשימה אחת ובישראל בארבע? זוהי הכבדה רגולטורית מיותרת וברת תיקון. עמירם הלוי חושב כי הגיע הזמן לעבור לרשימת פיקוח יחידה ואחידה כמו בשאר העולם המפוקח וזאת לטובת הרגולטור ובעיקר לטובת היצואנים


10:39 ,30.07.2019 מאת: עמירם הלוי

יצואן ישראלי המייצא היום מוצר/טכנולוגיה דו שימושית, אמור לחפש את הסיווג של המוצר שלו בארבע   רשימות סיווג שונות ונפרדות לפני שיוכל לקבוע היכן הוא מפוקח. זהו המצב בישראל כיום.

לכל משטר פיקוח בינ״ל שישראל מצייתת לו יש רשימת מוצרים/ חומרים/טכנולוגיות משלו, בעלות פרמטרים ברורים, ולפיהם ניתן לקבוע את סיווג המוצר. היצואן ,א מי מטעמו, אמור לעבור רשימה אחר רשימה, לבדוק אם הפרמטרים הטכניים של המוצר שלו נמצאים ברשימה וגורמים לו להיכלל באחת או יותר מהרשימות. סיים היצואן לבדוק רשימה אחת, הוא חייב להמשיך ולבדוק בשנייה ובשלישית וברביעית. העובדה שלא מצא התאמות ברשימה אחת אינה אומרת שלא ימצא התאמות ברשימות סיווג אחרות.

 

להלן רשימות הסיווג הבינ״ל הנוהגות בישראל:

 

רשימת ה״מוצרים הדו שימושיים״ של משטר ואסאנר

 

רשימת החומרים האטומיים/ביולוגיים /כימיים:

 

רשימת ציוד הטילים – MTCR

 

רשימת החימוש - MUNITION

 

דוגמא לחוסר ההיגיון במצב זה

 

יצואן של טכנולוגיה כמו אמצעי תקשורת/מיחשוב אזרחית לחלוטין לשימוש בחלל/לוויינים: אם ילך לבדוק ברשימות הפיקוח ימצא עצמו בשלוש מארבע רשימות הסיווג.

 1. ברשימת המוצרים הדו שימושיים: קטגוריות 4, 5 ו-9,

 2. ברשימת החימוש: סעיף 22,

 3. ברשימת ה-MTCR: חלק ג׳. קבוצה 2. פרט 13.

 

מה אמור היצואן האזרחי לעשות? למי עליו לפנות בבקשת רישיון? לבקש רישיון ממשרד הכלכלה? ממשרד הביטחון? לפי איזה משטר פיקוח? הוא הרי נופל בכולם.

 

על פי ההיגיון, כיצואן אזרחי, הנטייה הראשונית שלו תהיה כמובן לבדוק ברשימות ה״דו שימושיות״ של משטר ואסנאר, והוא אכן ימצא את המוצר/טכנולוגיה שלו ברשימות הללו. הוא יצא מנקודת הנחה שעליו אם כן לפנות למשרד הכלכלה בבקשת רישיון. ובכן, לא – זו טעות.

 

התשובה היא: היצואן אמור לבקש רישיון ממשרד הביטחון, ולא ממשרד הכלכלה. אין ליצואן מה לפנות למשרד הכלכלה במקרה זה. משרד הכלכלה יפנה אותו אחר כבוד למשרד הביטחון.

״חוק הפיקוח - יצוא ביטחוני״ של משרד הביטחון משנת 2008, גובר על ״צו הפיקוח- דו שימושי״ משנת 2006 של משרד הכלכלה ומוציא מאחריות משרד הכלכלה כל מה שמופיע בשני הסיווגים. משרד הביטחון יחליט כבר לפי איזה משטר הוא יסווג את המוצר. רשימת החימוש או צו ציוד טילים. סביר להניח שאם המוצר/טכנולוגיה נמצאת ברשימת הטילים, הפיקוח עליה ייעשה לפי רשימה זו.

 

דוגמא נוספת:

 

נציגות ישראלית של חברה רב-לאומית אמריקאית, הפועלת ומייצאת מכונות ומוצרים בתחום הציוד, התוכנה והשירות עבור יצרני השבבים המוליכים למחצה, פנתה, בלוויית משרד עו״ד מוביל, למשרד הכלכלה בשאלה היכן מוצריה מפוקחים.

 

מתברר שבמכונות החברה ישנן רכיבים המפוקחים על פי שתי רשימות פיקוח: הרשימה הדו שימושית של משטר ואסנאר ורשימות ציוד האב״כ (NSG). נשים בצד את העובדה שאם היה בישראל נוהל ״זוטי דברים״ (דה מינימיס – ראו מאמר בנושא כאן), כמו בשאר מדינות העולם, הרי שהחברה היתה בכלל פטורה מלפנות בכלל בבקשת רישיון. לאחר בדיקה שביצענו הוחלט, זאת לאור העובדה שרשימות הפיקוח נפרדות, שהחברה תגיש לרגולטור בקשת רישיון כפולה על כל יצוא. גם לפי משטר ואסנאר וגם לפי משטר ה-NSG. זוהי רגולציה כפולה ומיותרת לחלוטין. אין לה שום הצדקה מעשית, מה גם שמשטר ואסנאר עצמו קובע שבמקרה כזה הוא ״מוחל על כבודו״ ומאשר שהרישיון יינתן רק ע״פ משטר NSG

 

האמת שאני, כרגולטור, לאחר בדיקה חוזרת של המקרה, ולאור המלצת משטר הפיקוח, הבהרתי ליועץ המשפטי של החברה, שאני מוכן לשקול להסתפק בבקשת רישיון אחת, למשטר ה-NSG בלבד, אולם היועץ המשפטי של החברה החליט, מסיבותיו שלו, להמשיך להנחות את החברה להגיש בקשת רישיון כפולה.

 

המצב באירופה ובארה״ב

 

בשאר העולם המפוקח, באירופה ובארה״ב, יש רשימה אחת המאחדת את כל רשימות הסיווגים השונות, כך שיצואן צריך לבדוק את הכללות מוצריו ברשימה אחת בלבד. רשימה זו נקראת רשימת ECCN - שמשמעותה: Export Control Classification Number. זוהי צורת סיווג נכונה ויעילה יותר, לא רק  ליצואנים, אלא גם לרגולטורים.

 

הסבר:

לפי רשימה זו ניתן לדעת מה מקור הסיווג של המוצר, דהיינו, מהו המשטר שגרם להכללת המוצר ברשימה לפי הספרות השונות של הסיווג, לא אכנס להסבר פה, אולם התורה אינה מסובכת ביותר.

להלן לינק למצגת הסבר על שיטת סיווג זו.

 

הבהרה:

בהיותי רגולטור במשרד הכלכלה, הצעתי לרגולטורים המקבילים לי (משרד הביטחון ומשרד החוץ), לעבור לשיטת סיווג מאחדת זו. המכס הישראלי תמך בהצעה זו, שכן זה היה מקל גם על עבודתו השוטפת, אולם, כרגיל, משרד הביטחון הביע התנגדות למהלך זה מסיבות השמורות עמו, ומשרד הכלכלה כרגיל ציית לווטו של משרד הביטחון. כך נשאר סיווג הפיקוח בישראל מחולק בין 4 רשימות סיווג שונות.

 

ועדות סיווג:

בהזדמנות זו, של מעבר לרשימת סיווג אחת, כדאי גם לבצע את המעבר ל״ועדת תכולה״ אחת המורכבת מנציגי שלושת המשרדים הרלוונטיים (כלכלה, חוץ וביטחון), כך שהיצואן לא יצטרך לרוץ לשתי ועדות תכולה שונות בשני משרדים. על כך הרחבתי כבר במאמר קודם.

 

הפתרון ה״קל״?

 

לאור הנאמר לעיל, יצדק היצואן, או היועץ המשפטי שיאמר: ״למה לי לכתת רגלי בין המשרדים, ולבדוק את סיווג המוצר שלי בכמה רשימות פיקוח שונות. אפנה ישר למשרד הביטחון, וזהו״ . ובכן, למרות שמשרד הביטחון מעולם לא דחה חברה אשר פנתה אליו בבקשת רישיון , גם אם הסמכות לא היתה בידיו, ולמרות שהחברה היתה אמורה לפנות למשרד הכלכלה, הרי שהחוק אינו מאפשר למשרד אחד לתת רישיון אשר נמצא בתחום סמכותו של משרד אחר.

 

באותה מידה, הרגולטור אינו יכול להנפיק רישיון יצוא, אם אין לו סיבה חוקית לעשות זאת, במידה ואינו יודע בוודאות את סיווג המוצר. לא פעם פנתה אלי חברה בבקשה שאנפיק לה רישיון יצוא למרות שלא הצליחה למצוא סיווג מתאים למוצר שלה. זאת מכיוון שבישראל לא נהוג סעיף CATCH ALL, כך שהרגולטור אינו יכול לתת רישיון ללא סיווג מתאים.

 

מעבר לכך, שעל היצואן לזכור, שאם הוא יצואן אזרחי, שאינו רשום במרשם היצואנים של אפ״י, הרי שפנייה לאפ״י תחייב אותו בתהליך רישום ארוך של החברה ומוצריה ב״מרשם היצואנים הביטחוניים״ של אפ״י, תצריך אותו ואת כל עובדיו לעבור תחקירים ביטחוניים, כך שברור שזה אינו פתרון ״קל״. 

 

סיכום:

הגיע הזמן שהרגולטורים בישראל - במשרד הביטחון ובמשרד הכלכלה - ירימו את הכפפה, ויעברו לרשימת סיווג יחידה ונוחה לשימוש, כפי שהמצב היום בשאר העולם המפוקח. המכס יתמוך בכך ואף יסייע להם. מעבר לרשימת סיווג אחת לא יפגע בעבודת הרגולטור, אלא להפך, ובדרך גם יקל על היצואנים, הנאלצים כיום לעבור ולבדוק רשימה אחר רשימה.

 

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר בטלפון: 050-6240904 במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/