יו״ר ועדת הכלכלה: ״הממשלה היא העבריינית הגדולה ביותר על החוק״

ועדת הכלכלה ציינה את יום העסקים הקטנים במשק בהמשך המעקב אחר יישום חוק ״שוטף פלוס 30״, ושמעה טענות קשות על בעלי עסקים שמחכים שנה ואפילו יותר לתשלום מהמדינה ומחברות ממשלתיות,  משרד הבריאות: מקווים שתוך 4 חודשים נגיש תקנות ליישום החוק; האוצר: יש בעיה בקבלת הנתונים מהגופים השונים; היו"ר כבל קצב למשרד הבריאות חודש וחצי להגשת תקנות והודיע: נזמן את השרים לוועדה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ איתן כבל, ציינה את יום העסקים הקטנים בכנסת בישיבת מעקב אחר יישום חוק מוסר תשלומים לספקים, שזכה לכינוי חוק ״שוטף פלוס 30״. החוק, שאושר בוועדה לפני למעלה משנה, קבע כי ימי האשראי של ספקים מול המגזר הציבורי לא יעלו על שוטף פלוס 30. כמו כן נקבע כי שרי הכלכלה והאוצר יעבירו לוועדה, מדי שנה, דיווח על יישום החוק ובמסגרת זאת תתכנס הוועדה לבחון את יישומו בפועל. 

היו״ר כבל פתח את הישיבה בביקורת קשה על הממשלה, שלא מיישמת את החוק, ואמר: ״הממשלה והחברות הממשלתיות הם העבריינים הכי גדולים ביישום החוק, ואם המדינה היא המעוול הראשי אז מה מצפים מאחרים? מי שלא יעמוד להבא בלוחות הזמנים נעשה לו שיימינג״.

היו״ר כבל הזכיר כי משרד הבריאות היה צריך להגיש לוועדה כבר לפני יותר מחצי שנה מתווה להפעלת החוק על מערכת הבריאות, ובסוף החודש כבר היה צריך לעמוד בו. עוד עלה בדיון כי שר האוצר עדיין לא קבע תקנות שמסדירות את הדיווח לוועדת הכלכלה על יישום החוק, תקנות שהיו צריכות להיקבע עד סוף 2017. 

נשיא לה״ב, רועי כהן, אמר כי ב-30 במרץ 2017 נעשתה היסטוריה והממשלה הבינה שהיא צריכה לשלם בזמן. לדבריו, הצעת החוק הורידה את מספר ימי האשראי משוטף פלוס 63 לשוטף פלוס 53, אבל ההחרגות עושות צחוק מהחוק. 

נציג משרד הבריאות, ליאור ברק, ניסה להסביר כי המשרד עובד על מתווה ליישום החוק, אך טען כי כדי לעמוד בו תצטרך מערכת הבריאות תקציב של שני מיליארד שקל. היו״ר כבל מתח ביקורת קשה על הדברים ואמר: ״עוד כמה שנים אתם צריכים כדי לעמוד בחוק? הייתה לכם שנה וחצי. זה לא עניין קואליציוני והסיפורים שלכם לא מעניינים, אתם תעמדו במצב מאוד לא נעים״. 

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קיוויתי, אמר כי ישנה ירידה משמעותית בימי האשראי במשק, משוטף פלוס 63 לשוטף פלוס 53, והוסיף כי היה שמח לראות גם את מערכת הבריאות מיישמת את החוק. עוד ציין קיוויתי כי הסוכנות לא קיבלה תלונות על משרדי הממשלה. 

החשבונאי הראשי של משרד האוצר, עוזי שר, אמר כי ממדגם של 8,000 עסקאות שבדק עלה שב-80% מהמקרים התשלום היה במועד. עם זאת הוא הוסיף כי יש לו בעיה בקבלת מידע מהגופים השונים. 

הקבלן אשר גרין סיפר: ״ב-2015 סיימתי לבנות את תחנת הרכבת בנתיבות ועדיין לא קיבלתי מהרכבת את התשלום הסופי״. קבלן התשתיות דני ונונו סיפר כי חברת נתיבי ישראל מעכבת לו תשלומים בסך 140 מיליון שקל. 

ח״כ רועי פולקמן, ממובילי החקיקה, אמר כי הבעיה הגדולה היא שלא ברור מי מפקח על היישום. הוא הוסיף כי רשות החברות הממשלתיות צריכה לבצע פיקוח על החברות הממשלתיות וצריך לתת גם סמכויות פיקוח לסוכנות לעסקים קטנים.

נציג רשות החברות, אלי צימבליסטה, אמר בתגובה כי הרשות לא קיבלה הנחייה לדאוג שהחברות עומדות בחוק. ״אנחנו לא בייביסיטר שלהם״, אמר. 

היו״ר כבל זעם על הדברים. ״היום הממשלה גזלנית. יש לכם כסף ואתם לא נותנים אותו. כשרשות החברות רוצה היא יודעת לעשות את עבודתה, וכשאזרח מקבל בטעות 100 שקל מהמדינה היא יודעת לגבות את זה ממנו בחזרה בריבית דריבית״. 

ח״כ כבל קצב חודש וחצי בלבד למשרד הבריאות להיכנס ליישום החוק, ואמר כי לא יכול להיות שמשפחות ייהרסו בגלל התנהלות המשרד. ״בקרוב נקיים ישיבה נוספת ונדרוש את נוכחות שר האוצר, החשב הכללי ושר הבריאות״, אמר.

התאחדות המלאכה והתעשייה: העסק הקטן נותר ללא כוח מיקוח

מהתאחדות המלאכה והתעשייה נמסר בתגובה כי ״לחוק אשר אושר כבר ביוני 2017, עדיין אין תקנות פיקוח והנפגעים העיקריים מהעיכוב הם בעלי עסקים קטנים שעובדים עם רשויות המדינה״.

״המציאות מלמדת שכאשר לקוח גדול דורש מעסק קטן, שמספק עבורו שירותים, להתיישר לפי תנאי תשלום שהלקוח הגדול מעדיף -  העסק הקטן נותר ללא כוח מיקוח, ולכן אין בידו ברירה אלא להתיישר ולקבל את תנאי העסקה, אומר יוסי אלקובי נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. ״דוגמה טובה לכך היא תנאי התשלום המקובלים בהזמנות התעשייה הצבאית המבוצעות על ידי מפעלי המתכת והעיבוד השבבי החברים בהתאחדות המלאכה והתעשייה שעומדים על שוטף + 90 יום, כאשר בפועל נאלצו מפעלים אלה לספוג פיגור משמעותי המגיע לידי 150 יום ויותר.  

״התאחדות המלאכה והתעשייה סבורה שיש לקבוע תקרת ימים הקבועה בחוק תוך קביעה שהמועד האחר בכל התקשרות לא יעלה על 70 יום מתום החודש שבו קיבל המזמין את החשבון. כך תצומצם הדרך לעקיפת החוק והתניה על תנאיו העלולה להוביל לניצול התקשרות עם העסק הקטן״.