על פי פרסומים נודע כי למרות שצוות האניה סימן את נמל קלמטה ביוון כיעד ההפלגה, הרי שבלחץ ארה"ב והממשל האמריקאי שאמר כי סיוע לאניה שקול לסיוע לטרוריסטים, סגן שר החוץ היווני מילטיאדיס ורביציוטיס הבהיר כי האניה אינה מוזמנת לפקוד את נמלי יוון

לאחר כניסת ההסכם לתוקף, מעל ל- 95% מהייצוא הישראלי לקוריאה יהיה פטור ממכס. ומן העבר השני ירדו מכסים על מוצרים המיובאים מדרום קוריאה לישראל ובהם ניתן למנות: מכוניות וחלקיהן, מקררים, ציוד רפואי, רכיבים אלקטרוניים, צעצועים ומשחקים, פלסטיק ומוצריו וכימיקלים

משלחת ישראלית בהובלת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה ביקרה בצ׳אד בהמשך ההסכם לחידוש היחסים שנחתם בחודש ינואר האחרון. מטרת הביקור הייתה בחינת שיתופי פעולה כלכליים בין המדינות וכן העברת ידע בתחומים שונים

על פי הנתונים היצוא הסתכם ב-15.2 מיליארד שקל והיבוא הסתכם ב-25.6 מיליארד שקל. נרשמה ירידה של 19.5% ביבוא מוצרי השקעה וירידה של 12.1% ביצוא תעשיות טכנולוגיה עילית

כיצד ניתן לקיים משטר פיקוח על הייצוא על מנת להגן על האינטרסים הביטחוניים של מדינה, מבלי להציב את התחרותיות שלה בטכנולוגיות מתפתחות (EFT’s) בסיכון? עמירם הלוי בסקירה מעניינת על הנושא

בשנים האחרונות ניתן להבחין במגמה באיחוד האירופאי של הוספת אלמנט ״זכויות אדם״ לגורמים המצדיקים פיקוח על יצוא ״דו שימושי״. ובישראל? האם הרגולטורים הישראלים גיבשו כבר דעה בנושא? סקירה של עמירם הלוי

אילן מאור, שותף מנהל, SHENG-BDO, התייחס לפיחות במטבע הסיני וציין כי הכלכלה הישראלית מושפעת ממלחמת הסחר כנגזרת לטוב ולרע. ״ליבואנים זה בוקר נחמד. באופן תיאורטי היצואן הישראלי לא נפגע אבל בטווח הארוך לקונה הסיני המוצר הישראלי מתייקר״

עו״ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס להודעת נגיד בנק ישראל וציין כי ״צריך בהחלט להגן על הייצוא הישראלי, גם של מוצרים וגם של שירותים אך יחד עם זאת אין מקום לחדש את רכישות הדולרים על ידי בנק ישראל״