אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
ירידת מחירי הנפט בשוק העולמי, משווי של כ-115 דולר לחבית ביוני 2014 לכ-30 דולר כיום, בתחילת 2016, היא בעלת משמעויות כלכליות אדירות למשק הגלובלי. ירידת המחירים מבטאת את מצבה של הכלכלה העולמית, שרושמת שיעור צמיחה קטן יחסית, דבר המעורר דאגה הולכת וגוברת בעיר למצב המשק הסיני, שרשם האטה בולטת בחלק גדול של 2015, כשנכון לעכשיו, אין סימנים המצביעים על התאוששות. העלייה בהיצע הנפט, במיוחד לאחר חזרתה של איראן לשוק הסחר העולמי, לאחר הסרת הסנקציות הכלכליות מצד מדינות המערב, לצד המאבקים בין ערב הסעודית ואיראן, תרמו אף הם תרומה משמעותית לירידה הגדולה במחיר הנפט.
יש מי שחוכך ידיים בהנאה לנוכח הירידה במחירים, למשל משקי הבית, שמשלמים פחות על השימוש באנרגיה, או התעשיות הכבדות. מצד שני, יש את המפסידים הגדולים – המדינות המייצרות, שכלכלתן מבוססת בעיקר על תעשיית הנפט – רוסיה, ערב הסעודית, איראן וונצואלה הן רק חלק מהמפסידות הגדולות, כמובן לצידן של חברות חיפושי הנפט והפקתו.
המאמר שלהלן בוחן את השאלה כיצד מחירי הנפט הנמוכים משפיעים על מגזר התחבורה העולמי, תוך הפניית זרקור למדינות המפרץ הערביות, שאמורות לספוג את המכה הכלכלית הקשה ביותר בשל הירידה בהכנסות.
חברות התעופה
חברות התעופה בעולם הן מהמרוויחות הגדולות של הירידה במחירי הנפט, זאת מאחר שכשליש מהוצאותיהן התפעוליות השנתיות קשור ברכישת דלקים. חלק מהירידה בהוצאות מתגלגל גם למחיר השירות שמציעות חברות אלה ללקוח הקצה - הנוסעים. הפחתת מחירי השירותים אינה פוגעת ברווחיותן של חברות התעופה בעולם, שסגרו את שנת 2015 ברווח גלובלי של למעלה מ-25 מיליארד לנוכח הירידה במחירי הנפט.
למחירים הנמוכים של הנפט יכולות להיות השפעות שונות על ההחלטות שיקבלו חברות התעופה, כיצד לנצל את העלייה ברווחיות; חלקן יכולות לבחור בחידוש צי המטוסים וחלקן יכולות דווקא להפנות יותר משאבים לשיפור של חוויית הלקוח.
בתחום ההובלה האווירית צופים מומחים כי המחירים ברבעון הראשון של השנה הנוכחית ירשמו ירידה של בין 20% ל-30%, זאת עקב ירידה של 70% במחירי הנפט במהלך החודשיים האחרונים. חברות התעופה טוענות כי הן אינן יכולות לגלגל את מלוא הירידה במחירים על תעריפי התובלה, בשל ההסכמים ארוכי הטווח שיש להם עם חברות הדלק. במקביל, יצוין כי הירידה עדיין לא השפיעה בצורה משמעותית על הובלת המטען האווירי, בעיקר בשל הירידה בביקושים, חלקה בשל מעבר של סחורות להובלה ימית.
השפעה חיובית נוספת, למשל, כתוצאה מהירידה במחירים, צפויה בתחום חווית הטיסה מצד הנוסע, שכן חברות התעופה עשויות להרחיב את היעדים אליהם הן טסות, או בהגברת מספר הטיסות ליעדים קבועים ומבוקשים. אם מגמת המחירים הנמוכים תימשך, הדבר צפוי להאיץ את רכישת המטוסים החדשים לנוכח הצפי לעלייה בביקוש לטיסות במחירים מופחתים. מובן כי מצידן, חברות התעופה ינקטו במדיניות זהירה של הרחבת הצי, בכדי לא לעמוד מול שוקת שבורה במקרה של עלייה פתאומית ומחודשת במחירים (לפי הערכות שונות, התאוששות מסוימת במחירי הנפט בשוק העולמי צפויה לקראת סוף 2016).
רכבות
גם ענף מסילות הברזל צפוי לצאת נשכר מירידת מחירי הנפט, לפחות בטווח הקצר. למרות שמרכיב ההוצאות על הדלק בתחום הרכבות אינו משמעותי כמו שבענף התעופה – היות וחלק ניכר ממנו, בעיקר באירופה, מתבסס על רכבות חשמל, כשישראל נכנסת השנה, באיחור רב, לתחום חישמול מסילות הברזסל - הוא עדיין מהווה נדבך חשוב מבחינת הוצאות חברות הרכבת. לפי הערכות בינלאומיות שפורסמו בעבר, כ-20% מההוצאות ברכבות קשורות לדלק.
בענף הרכבת ייהנו המפעילים משולי רווח גבוהים יותר, דבר הצפוי להשפיע גם על מחירי הנסיעות. עם זאת, לירידה במחירי הדלק צפויה להיות גם השפעה שלילית על התחרותיות והאטרקטיביות של הרכבת. בעולם נחשבת מסילת הברזל אופציה מועדפת על פני התנועה בכבישים, בעיקר בנסיעות בין יעדים מרוחקים, וזאת משיקולי עלות. הירידה במחירי הדלקים מעמעמת את היתרון הזה של הרכבת, וייתכן כי חלק מהנוסעים יבחרו עתה לנוע דווקא ברכב משיקולי נוחות.
ספנות
הדלק מהווה מרכיב משמעותי בעלויות ענף הספנות. לפיכך, חברות הספנות צפויות ליהנות מירידה בהוצאות ועלייה בשולי הרווח כתוצאה מקריסת מחירי הנפט במהלך 18 החודשים האחרונים. גם במקרה זה, כמו בענף התעופה, המשך מגמת המחירים הנמוכים לתקופה ארוכה יחסית עשוי להוביל להרחבת ציי ספינות הסוחר בעולם.
עלות שריפת הדלק בספינות משא קשורה קשר ישיר לגיל הספינה, למהירותה ולגודלה. בשיאו של המשבר העולמי הפיננסי האחרון במהלך 2008, אז הרקיעו מחירי הנפט לכ-150 דולר לחבית, תעשיית הספנות העולמית החלה לכוון את עצמה לצמצום עלויות הדלק באמצעות הכנסה לשימוש של ספינות חדשות, בעלות מנועים יעילים יותר מבחינת צריכת הדלק, הורדת מהירות הנסיעה והתמקדות בספינות גדולות. אם מגמת המחירים הנמוכים תימשך, ניתן לצפות מהשחקנים במגזר הספנות שיעשו את הדרך ההפוכה; קרי, חזרה לשימוש בספינות קטנות יותר בקווים שבעבר הביקוש להם לא היה מספק כדי להצדיק את הפעלתן. זאת במקביל להכנסה של מגה-אוניות (בעלות קיבולת של 18 אלף TEU ומעלה) לקווי הסחר המרכזיים. כמו כן, חברות הספנות צפויות להקפיא תוכניות לרכישת ספינות חדשות ולהחליף את הספינות הישנות יותר, שהן יותר בזבזניות בצריכת הדלק.
בצד הפחות חיובי מזהירים מומחים כי הירידה במחירים תכריח את חברות האנרגיה לצמצם תפוקה ומכאן גם תחול ירידה בתנועה הספנות הימית להובלת ציוד הקשור בתעשיית האנרגיה.
נפט וגז טבעי
מדינות המפרץ הערביות – ערב הסעודית, מדינת איחוד האמירויות, כווית, עומאן, קטאר ובחריין –נפגעות כלכלית קשות בשל מצבו הנוכחי של שוק הנפט העולמי. כלכלת מדינות אלה מבוססת על הנפט והגז הטבעי (שמחיריו אף הם בירידה) ולכן הן נאלצות להדק את החגורה. המדינות, ובראשן המדינה הערבית החשובה ביותר, ערב הסעודית, הודיעו לראשונה מזה שנים על תקציב צנע לשנת 2016. כבר ברבעון האחרון של שנת 2015 דווח על הוראה מצד השלטונות להקפיא ביצוע פרויקטים שונים עקב הירידה בהכנסות.
עם זאת, במדינות המפרץ טוענים כי למרות ההשלכות השליליות של הירידה בהכנסות, דווקא זו שעתו של מגזר התחבורה וההובלה למצב את עצמו כמגזר כלכלי מוביל צמיחה. מחקר שפורסם באחרונה על ידי חברת ייעוץ מקומית מצביע על היתרונות של ירידת הנפט עבור מגזר התחבורה וכיצד מדינות המפרץ יכולות למנף זאת ברמה העולמית.
המחקר מצביע על כך שמגזר התחבורה האווירית במדינות המפרץ מספק 2 מיליון מקומות תעסוקה ותורם לתוצר המקומי הגולמי של המדינות כ-116 מיליארד דולר בשנה. הירידה במחירי הנפט מגבירה את פוטנציאל הרווחיות של מגזר זה ובאזור המפרץ זה יכול להוביל אותו לרשום שיעורי צמיחה מהמהירים בעולם. לפי התחזיות, בתוך פחות משני עשורים יעברו בשדות התעופה של שש מדינות המפרץ קרוב ל-400 מיליון נוסעים בשנה, ולכן ישנו צורך בהרחבת תשתיות נמלי התעופה. כך, למשל, התייצב לו שדה התעופה הבינלאומי של דובאי בראש טבלת שדות התעופה הגדולים בעולם, כשחלף על פני שדה התעופה של הית'רו, עם תנועת נוסעים של 78 מיליון נוסעים ב-2015.
גם ענף מסילות הברזל במדינות המפרץ נמצא בצד המרוויחים. לפני שנים הכריזו המדינות על פרויקט שאפתני לחיבורן באמצעות מסילת ברזל. עלויות הפרויקט, שאמור להיחנך בשנת 2017, נאמדות בכ-200 מיליארד דולר והוא נחשב לאחד החשובים ביותר באזור. פרויקט זה אמור ליצור אפשרויות הובלה חדשות על פני 1,940 ק"מ, שיעברו בשש המדינות. בנוסף, הממשלות של המדינות צופות כי הפרויקט החדש יספק מקומות תעסוקה חדשים רבים ויסייע בהגברת הסחר בין המדינות (שווי הסחר הזה הוערך בכ-120 מיליארד דולר בשנת 2013) בשילוב עם הסכם לאיחוד מכסים.
בתחום ההובלה הימית, במדינות המפרץ עוברים מספר קווים ימיים חשובים לתעשיית הסחר העולמית, ולכן לפי גורמים בתעשייה, המפרץ הולך ותופס מקום חשוב יותר ויותר עבור חברות הספנות העולמיות. מגזר זה במדינות המפרץ מגלה בשנים האחרונות שיעורי צמיחה נאים, והדבר מלווה בתוכניות השקעה שאפתניות להגברת כושר הטיפול של הנמלים. הירידה במחירי הנפט משתלבת היטב עם תוכניות ההרחבה של הנמלים. כך, למשל, בשנת 2015 עלה היקף הטיפול במטענים בנמל הים ח'ליפה באבו דאבי בכ-26% בהשוואה ל-2014, בעוד שנמל דובאי השכן הודיע על עלייה של כ-8%. במקביל הודיעו הרשויות בנמל סלאלה בסולטנות עומאן כי שנת 2015 הסתיימה בהתרחבות חסרת תקדים, של קרוב ל-30% בטיפול במטענים.
הסחר העולמי
לסיכום, באופן כללי ניתן לקבוע כי ירידת מחירי הנפט היא בעלת השפעה חיובית עבור מגזר התחבורה וההובלה העולמי. כמו כן, בשל העובדה שחלק מהוצאות הצרכנים יוסטו מרכישת מוצרי אנרגיה למוצרים אחרים, ישנה ציפייה לעלייה בהיקף הסחר העולמי, דבר שאמור להשפיע חיובית על השחקנים בשוק התחבורה.
יודגש כי הירידה במחירי הנפט מגבירה את רווחיות חברות התחבורה וההובלה, דבר שאמור להיות מתורגם גם במחיר הסופי ללקוח. אבל מגזר התחבורה העולמי יתקשה לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח בהסתמך על המחירים הנמוכים העכשוויים, מאחר שכל הזמן מרחפת מעל רמת המחירים הללו עננה של אי וודאות. ניסיון העבר הוכיח שאירוע כזה או אחר, או שינוי במדיניות המדינות היצרניות, עם דגש על ערב הסעודית, עלול להקפיץ את המחירים בחזרה כלפי מעלה ולטרוף את הקלפים מחדש.
הכתבה פורסמה במגזין פברואר 2016 של "PORT2PORT". לצפייה במגזין הדיגיטלי לחץ כאן
