יבואנים: לא לשכוח לשמור מסמכים

נדחתה תביעת יבואן נגד רשות המסים, שדרשה ממנו לאחר שלוש שנים תשלום גירעון מתוך נימוק של סיווג שגוי


11:45 ,25.06.2014 מאת: עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו מוך

בית המשפט השלום בבאר שבע דחה תביעה שהגיש יבואן עגלי בקר נגד המדינה, וקבע כי הגירעון במכס שהוציאה המדינה בגין שינוי הסיווג היה מוצדק.

 

במהלך שנת 2008 ייבא היבואן 600 עגלות בקר לרבייה ו-100 עגלים לפיטום, וסיווג אותם בפרט 01.02-1090, המתייחס ל"בקר חי-גזעיים לרבייה", הפטור ממכס.

 

לאחר יותר משלוש שנים, פנתה המדינה ליבואן בדרישת תשלום גירעון בסך של כ-160 אלף שקל, מתוך נימוק של סיווג שגוי, שכן היבואן לא הוכיח שמדובר היה בעגלות בקר גזעיות. לכן נטען שהסיווג הנכון הוא בפרט 01.02-9090 "אחרים", החייב במכס של 1.15 שקל לק"ג. היבואן שילם תחת מחאה סך של כ-200 אלף שקל והגיש תביעה לבית המשפט.

 

בתביעה טען היבואן שהפנייה המאוחרת של המדינה, לאחר למעלה משלוש שנים, גרמה לו לנזק ראייתי, שכן יבוא העגלות נעשה ממקורות שונים, ובחלוף זמן כה רב, אין בידיו היכולת לאתר את המגדלים שמהם יבא אותן ולבקש מהם שיעידו על גזעיותן של העגלות הנ"ל.

 

עוד הוא טען לסיווג חלופי בפרט 01.02-9013, המתייחס לעגלים לפיטום שמשקלם נמוך מ- 240 ק"ג, הפטור ממכס.

 

מנגד טענה המדינה כי תוצאות בדיקת הווטרינר הממשלתי מעלות שהעגלות שיובאו אינם גזעיות. עוד נטען, כי כשמייבאים בעל חיים גזעי, מדובר בייבוא של מספר פרטים לא רב, ומאחר ויובא כאן עדר של 600 "ראש", הדבר על כך שמדובר "בעגלות פשוטות" ולא גזעיות. לגבי הסיווג החלופי בפרט 01.02-9013, המדינה טענה כי יבוא בפרט זה מחייב רישיון של משרד החקלאות ואישור מנכ"ל משרד החקלאות והיבואן לא עמד בתנאים אלה.

 

ביחס לחלוף הזמן, המדינה טענה כי החוק מתיר לה לדרוש גירעון עד חמש שנים לאחר יום היבוא ולכן הגירעון הוצא כדין.

 

בפסק הדין דחה השופט ישעיהו טישלר את טענת היבואן כי נגרם לו נזק ראייתי בנוגע לפרק הזמן שחלף; ראשית, משום שהחוק מתיר לרשות המכס לדרוש גירעון עד חמש שנים לאחור, ולכן, מתוקף זאת, היבואן חייב לשמור מסמכים ביחס ליבואן חמש שנים לאחור. הטענה נדחתה גם מבחינה עובדתית, שכן היבואן לא הוכיח כי ניסה לפנות למגדלים ולהשיג את המידע הדרוש ובשל חלוף הזמן לא הצליח.

 

בית המשפט ציין כי הוא ער לטענת היבואן, לפיה רכש את העגלות מספקים שונים, אך ציין כי מוטלת עליו חובה לשמור מסמכים להוכחת המקור, וקבע כך: "בסופו של דבר, אין זה מופרך כלל ועיקר לצפות מהיבואן שידע היכן רכש את ה'טובין' שבמחלוקת".

 

בנוסף דחה בית המשפט את טענת היבואן לסיווג מחדש בפרט 01.02-9013 מהנימוקים שהיבואן לא עמד בשני תנאים מתוך שלושה מצטברים, היות ולא היו בידיו אישורים מתאימים ממשרד החקלאות.

 

בסופו של דבר נדחתה תביעת היבואן על כל חלקיה, והוא חויב לשלם הוצאות משפט בסך של 10,000 שקל.

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com