לא הכל חסוי

יצואן של ציוד דו-שימושי יקבל התכתבויות פנימיות בין משרדי הממשלה בנוגע לבקשת רישיון ליצוא


11:32 ,02.03.2015 מאת: עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו-מוך

בסקירה זו נתאר מקרה בו יצואן של ציוד דו-שימושי, שתבע את משרד הכלכלה בגין עיכוב במתן רישיון ליצוא, יקבל לידיו התכתבויות פנימיות בין משרדי הביטחון והכלכלה שעסקו בעניינו.

 

חברת אויוניקה אלחוטית, העוסקת בייצור ובשיווק רכיבים אלקטרוניים, הגישה תביעה כספית בסך של 490 אלף שקל נגד משרד הכלכלה בגין נזקים כספיים שנגרמו לה, עקב סירוב המשרד להפעיל את סמכותו ליתן לה רישיון ליצוא טובין.

 

באפריל 2012 פרסם מנכ"ל משרד הכלכלה הוראת מנכ"ל לעניין פיקוח על יצוא ציוד דו-שימושי, כלומר  ציוד שנועד לשימוש אזרחי, אך מתאים גם לשימוש ביטחוני. רישיון ליצוא מוצר דו-שימושי מונפק על-ידי הרשות המוסמכת במשרד הכלכלה, למעט במקרים שהמשתמש הסופי הוא משתמש ביטחוני, ואז הרישוי כפוף לאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י).

 

היצואן התקשר בהסכם עם חברה תורכית, לפיו יספק לה חוסם סלולרי למטעני צד, ופנה למשרד הכלכלה לקבל רישיון יצוא למוצר. הממונה על הרישוי במשרד הכלכלה מסר בתגובה כי הבקשה מועברת לבדיקה של משרד החוץ ולאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון.

 

היצואן טען כי מדובר ב"התפרקות חד צדדית ושלא כדין מסמכויותיו של משרד הכלכלה על פי הדין". היצואן הוסיף וטען, כי הליך קבלת רישיון ייצוא ביטחוני מאפ"י הינו הליך סיזיפי ויקר, לעומת הליך הרישוי במשרד הכלכלה, שהינו פשוט יחסית, וכי עמדת משרד הכלכלה במקרה זה מערימה עליו קשיים מיותרים ובניגוד לחוק. היצואן טען כי הפנייה לאפ"י סיכלה את האפשרות לספק את ההזמנה ללקוח וגרמה לו לנזקים. מנגד משרד הכלכלה טען כי התייעצות עם אפ"י הינה לגיטימית.

 

היצואן ביקש מבית המשפט להורות למשרד הכלכלה לחשוף התכתבויות דוא"ל בין משרדי הכלכלה והביטחון לעניין רישוי המוצר, ולרבות בנושא סיווגו.

 

משרד הכלכלה טען כי מדובר במסמכים חסויים, שכן אלו הן התייעצויות/תכתובות פנימיות, ואין מדובר בעמדה הרשמית של הרשות, אלא בהחלפת דעות פנימית שנעשתה תוך כדי הליך קבלת ההחלטה.

 

השופטת הדסה פלד מבית משפט השלום בתל אביב חזרה על כך שהכלל הוא גילוי מירבי והחריג הוא חיסיון, והנטל להוכחת החריג מוטל על הטוען לו - במקרה הזה על משרד הכלכלה. היא דחתה את טענת משרדי הממשלה, שהתבססה על הטענה כי חשיפת תוכנו של דיון פנימי עלולה להכביד על המשתתפים בו להתבטא באופן פתוח ובצורה חופשית, ובכך להביא לשיבוש התפקוד התקין של הרשות הציבורית.

 

נקבע באופן ספציפי כי משרד הכלכלה לא נימק את טענותיו, מלבד הטענה כי קיים חשש לפגיעה בתפקודה של רשות ציבורית, וכן לא הסביר איזו פגיעה תיגרם כאן, ולכן טענתו נדחית.

 

בית המשפט קבע: "אין די בטענות כלליות אלו להרמת הנטל להראות מדוע גובר האינטרס לחיסיון המסמכים על האינטרס בחשיפתם."

 

לפיכך, בית המשפט קיבל את בקשת היצואן והורה על חשיפת המסמכים בפניו, ובאם במסמכים אלה קיימים פרטים הנוגעים לצדדים שלישיים – יש להשחירם, אך מבלי שנפסקו הוצאות לחובת משרד הכלכלה.

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com