כן לפיקוח, לא להגבלת התחרות

כיצד ניתן לקיים משטר פיקוח על הייצוא על מנת להגן על האינטרסים הביטחוניים של מדינה, מבלי להציב את התחרותיות שלה בטכנולוגיות מתפתחות (EFT’s) בסיכון? עמירם הלוי בסקירה מעניינת על הנושא


09:32 ,13.08.2019 מאת: מערכת פורט2פורט

משרד המסחר והתעשייה האמריקאי (BIS) מנסה להרחיב את הפיקוח על הייצוא למגוון רחב של טכנולוגיות חדשות ומתפתחות ETF’s (Emerging and Foundational Technologies) שבמקרים מסוימים, לדעתו, חיוניים לביטחון הלאומי של ארה״ב ואינם מכוסים כיום על ידי כללי הפיקוח על הייצוא הקיימים. עם זאת, הגדרה רחבה מדי של EFTs תחת חוקי הפיקוח על הייצוא עלולה לעכב באופן משמעותי את התחרותיות של תעשיות הטכנולוגיה המתקדמת של ארה״ב ולהגביל את התפוקה, הייצוא והתעסוקה שלהם.

 

דוח שיצא לאחרונה ע״י מכון מחקר אמריקאי מוביל בשם ITIF מתאר את הסיכונים והמודלים ואת ההשפעות הישירות הפוטנציאליות של פיקוח על הייצוא על קבוצות משנה ספציפיות של טכנולוגיות EFT - שזוהו על ידי משרד המסחר והתעשייה האמריקאי כמועמדים אפשריים לפיקוח על הייצוא - בשלוש רמות של הפחתות אפשריות בייצוא (5, 10 ו-20 אחוזים, תלוי עד כמה חמורה תהיה המגבלה על היצוא).

 

להלן הטכנולוגיות שזוהו – EFTs על ידי המכון:

ביוטכנולוגיה: ננו-ביולוגיה, ביולוגיה סינטטית, הנדסה גנטית, ניורו-טק.

בינה מלאכותית: AI , למידת מכונה

טכנולוגיה מיקום: GPS, ומדידת זמן.

טכנולוגיית מיקרו מעבדים: SOC , אחסון מידע בשכבות על שבב.

טכנולוגיות מחשוב מתקדמות:  memory-centric logic

טכנולוגיות ניתוח מידע: מחשוב מבוסס קונטקסט, אלוגריתם ניתוח אוטומטי.

טכנולוגיית קוואנטום: מחשוב קוואנטי, פענוח הצפנה קוואנטית, חישה קוואנטית.

טכנולוגיה לוגיסטית

רובוטיקה: מערכות מיקרו רובוטיות, נחילים, כולל מבוססי רחפנים. רובוטיקה מולקולרית. smart dust

ממשק מוח - מחשב. - ממשקים נשלטים עצבית, ממשקים עצביים ישירים

טכנולוגיית הייפר-סוניק

חומרים מתקדמים/מרוכבים: הסוואה מסתגלת, טכסטיל פונקציונלי,

טכנולוגיית מעקב מתקדמת: מערכות זיהוי מבוססות  זיהוי פנים וזיהוי קול.

 

מעניין לראות כי רוב הסעיפים הללו נמצאים גם כתחומי העניין שקבעה ממשלת סין בתוכנית הפיתוח שלה שנקראת ״סין 2025״.

 

הדו״ח מוצא כי חברות בארה״ב עלולות להפסיד בין 14 ל-56 מיליארד דולר בייצוא במשך חמש שנים, כולל אובדן בן 18 ל-74 אלף מקומות עבודה כתוצאה מכך. הדו״ח מציין שלמרות שממשלת ארה״ב צודקת במאמציה לפעול ולזהות טכנולוגיות אלו, ולפקח על יצוא שלהן - זאת על מנת למנוע אימוץ של טכנולוגיות הקשורות לביטחון על ידי יריבים פוטנציאליים - על המשרד למסחר ותעשייה האמריקאי  להיות זהיר ביישום הפיקוח על טכנולוגיות אלו. לטענת מחברי הדו״ח, פיקוח נרחב מדי על הייצוא יקטין את התמריץ של חברות המקומיות להשקיע בטכנולוגיות שיאפשרו להן להישאר תחרותיות בטווח הארוך תוך מתן תעסוקה, ובכך לאיים על קיום מקומות עבודה ברחבי ארה״ב.

 

במקום זאת, הדו״ח ממליץ למקד ולהגביל את הפיקוח לטכנולוגיות צבאיות ספציפיות בצורה צרה ככל האפשר, תוך כדי הסתייעות בפעילות בינלאומית מתואמת, אשר הכרחית עבור כל משטר פיקוח היצוא אם בכוונתו להיות יעיל.

 

השלכות המהלך על ישראל:

 

אימוץ תחומים חדשים נוספים אלו ע״י BIS, מעבר לטכנולוגיות שכלולות במשטר ואסנאר הינו משמעותי לחברות ישראליות. הסיבה: אם יצואנים ישראלים יכללו את המערכות הללו במוצרים/מכלולים שאותן הן מייצאות מישראל, הן תידרשנה לאישור אמריקאי לייצוא המשך. לכן כדאי לחברות ישראליות להיות מעודכנות במהלך.

 

הרפורמה בפיקוח בארה״ב:

 

בהיותי רגולטור האחראי לתחום הפיקוח על יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה, הערכתי מאד את מדיניות משרד הסחר האמריקאי תחת הנשיא אובמה אשר גרסה: HIGHER WALL ON FEWER ITEMS - דהיינו: ״חומות גבוהות יותר על מספר מצומצם של מוצרים״. ואכן, הרפורמה בפיקוח על היצוא שיושמה בארה״ב מאז הלכה בכיוון זה, ו״בררה את המוץ מהתבן״, הוציאה מוצרים רבים מפיקוח מיותר ומגביל, והעבירה מוצרים רבים מרשימת הפיקוח הצבאית, לרשימות אזרחיות.

 

המצב בישראל:

 

בישראל, לצערי, המדיניות בתחום הפיקוח על היצוא הדו שימושי היתה ונשארה ״חומות גבוהות סביב כל המוצרים ללא יוצא מהכלל״. זאת בהשראת משרד הביטחון הישראלי, אשר דחף למדיניות מחמירה זו, ומשרד הכלכלה אשר נענה ללחץ. אנו טובים מאד באימוץ כל החמרה בפיקוח, אולם מצד שני איננו מאמצים אף הקלה. בכל העולם המפוקח יש למדינות החברות במשטר הפיקוח הבינ״ל מנדט להחליט על מדיניות עצמאית ביישום הפיקוח ומתן הקלות מסיבות שונות.

 

לדוגמה: המוצר הפך למוצר מדף, המוצר ניתן להשגה בקלות רבה באינטרנט, הטכנולוגיה שבמוצר הפכה להיות טכנולוגיה זמינה שהינה ״נחלת הכלל״, יעד היצוא הינו מדינה ״אמינה״, ערך המוצר המפוקח מזערי ביחס ליצוא הכולל (דה מינימיס). סיבות אלו, ואחרות די בהן כדי שמדינה תחליט שהמוצר יצא מגדר מוצר מפוקח. בארה״ב מוצר כזה מקבל את הסיווג: ER99 או NLR.

 

פעמים רבות אני נתקל בתגובות של יצואנים כגון: ״אה, המוצר שלנו פטור מפיקוח, כי בארה״ב הוא מסווג כ-ER99״. ובכן, זו טעות. יצואן אשר ייצא מישראל מוצר כזה, מבלי לבקש רישיון יצוא בשל כך - יכול להיות שהינו עובר על החוק.

 

סיווג מוצר בארה״ב כ-ER99 אומר שהמוצר נכלל במשטר הפיקוח (EAR) אבל לא באופן ספציפי ברשימת ה-ECCN. והיכללותו של המוצר בפיקוח תלויה בגורמים שונים. כמו זהות המשתמש הסופי, יעד היצוא והשימוש במוצר. ראו מאמר קודם שלי בנושא כאן.

 

סיכום

 

כדאי שהרגולטורים האחראים על הפיקוח בישראל יגדירו מהן הטכנולוגיות המפוקחות כיום, שראוי לפטור אותן מפיקוח עקב הסיבות שנמנו לעיל. היעדרו של מהלך בדיקה כזה, מציב את היצואנים הישראלים בעמדת נחיתות מול מתחריהם בכל העולם, המייצאים מוצרים דומים ללא מגבלת הרישיון, בעוד שבישראל, אותם מוצרים כפופים לדרישות רישיון אנכרוניסטיות.

 

מצד שני, טוב יעשו הרגולטורים הישראלים, אם ינהגו בדומה לעמיתיהם בכל העולם, ויגדירו מהן ״טכנולוגיות העתיד״ המפותחות כיום בישראל, שראוי שהרגולציה תתייחס אליהן מראש. באשר לשיטות ולהצעות איך לעשות זאת - על כך במאמר הבא.

 

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר טלפון: 050-6240904 או בדוא״ל amiram59@gmail.com או באתר: http://www.ah-consultant.com/