פיקוח יצוא - מקל בגלגלי היצוא? לאו דווקא

התייעצות של הרגולטור עם התעשייה הינה חלק חשוב ואינטגרלי מעבודת הרגולטור אולם לטענת עמירם הלוי הרגולטורים כיום במשרד הביטחון, הכלכלה והמכס לא מתייעצים מספיק עם התעשייה לגבי הרגולציה שעליה הם אחראים. ולראייה - החמרות שנעשו השנה ע״י הרגולטורים


11:32 ,20.08.2019 מאת: עמירם הלוי

התייעצות של הרגולטור עם התעשייה, דהיינו עם היצואנים הדו שימושיים, הינה חלק חשוב ואינטגרלי מעבודת הרגולטור. ללא הפידבק של יצרני ויצואני הטכנולוגיות המפוקחות, לא יוכל הרגולטור להבין את משמעות הפיקוח עבור היצואן ולבצע את תפקידו כהלכה.

 

במהלך שנות כהונתי כרגולטור האחראי על פיקוח יצוא דו שימושי, נהגתי לבקר כ-2 עד שלוש חברות בשבוע. סה״כ ממוצע של 60 ביקורים בשנה, וסה״כ כ-500 חברות בהן ביקרתי במהלך תפקידי במשרד הכלכלה.

 

זכור לי אירוע בשנת 2014, עת ביקרה בארץ משלחת בראשות תת שר ההגנה האמריקאי לענייני פיקוח יצוא כדי לבחון את איכות הפיקוח של מדינת ישראל. שלושת המשרדים הרלוונטיים לפיקוח בישראל הציגו בפני המשלחת את הישגיהם בשנה האחרונה. התחיל ראש אפ״י הקודם, דובי לביא, והתפאר במספר הרישיונות הרב שהנפיק אפ״י - כ-35,000 רישיונות (כ-30,000 מתוכם אגב היו רישיונות שיווק מיותרים לחלוטין, שאין להם אח ורע בעולם). ואז קמתי אני וסיפרתי שמשרד הכלכלה הנפיק כ-350 רישיונות ״בלבד״. פלט ראש אפ״י: ״ומה אתה עושה אחה״צ?״ על משקל הבדיחה הידועה. תשובתי היתה: ״מה אני עושה אחה״צ? אני מבקר חברות ולומד להבין את בעיותיהם וצרכיהם. ככה אני נהיה רגולטור מעורב וקשוב יותר. אני ביקרתי ב-60 חברות בשנה האחרונה. בכמה ביקרת אתה?״ תשובתו של ראש אפ״י היתה: ״שלוש חברות״. וזהו כל ההבדל בקליפת האגוז.

 

חברות רבות ביקשו להגיע אלי למשרדי בירושלים ולפגוש אותי, אולם אני עמדתי על כך שאני אגיע אליהן. זאת משתי סיבות: האחת: לא להפריע לשגרת יומם של היצרנים/יצואנים אשר מכניסים דולרים חשובים למדינת ישראל. זמנם חשוב, אולי אפילו יותר מזמנו של הרגולטור. השנייה: הביקור במשרדי החברה/רצפת הייצור מאפשר לי ללמוד הרבה מאד על החברה, יותר מאשר פגישה סתמית במשרדים בירושלים.

 

חברות רבות גם ביקשו להעביר לי את בקשת הרישיון דרך יועץ, אולם אני תמיד הבהרתי לחברות, שבניגוד למה שקורה באפ״י, אצלי אין ״תעשיית יועצים״ מפותחת, ועדיף לחברה להחליט לבדה או בסיוע שלי, על סיווג מוצריה ולהגיש לי את בקשת הרישיון בעצמה. הבטחתי לחברות שכל חברה אשר תתקשה בכך, אני אגיע למשרדיה ואסייע לה ב״סיווג העצמי״ ובמילוי בקשת הרישיון הראשונה.

במקרים רבים, בעת ביקורי בחברה, לאחר בחינת המוצר, וסיוע לחברה בהחלטה לגבי סיווגו העצמי, התחיל למעשה החלק החשוב של הפגישה מבחינתי.

 

בחלק זה שאלתי את החברה: ״מה הלאה? מה החזון שלכם? מה המוצרים העתידיים שלכם? לאיזה כיוון אתם חושבים שהטכנולוגיה תתפתח, והאם אתם מתכוננים לכך?״. אז התפתח דיון מעניין, שבו למדתי רבות על כיווני ההתפתחות של הטכנולוגיות המפוקחות, ובשלב זה גם יכולתי לסייע ולהנחות את החברות לגבי הפרמטרים שמתחת להם לא תהיה החברה חייבת בפיקוח.

 

שינויים בפיקוח לאור המלצת החברות:

 

כ-POC (מומחה) של משטר ואסנר בישראל, השתתפתי כל שנה בסמינר מומחים במטה בווינה, אשר נועד להעביר לרשויות המשטר את הצעות המדינות החברות לגבי השינויים אשר לדעת החברות כדאי להכניס למשטר. איזה מוצר הפך כבר ל״מוצר מדף״ אשר ניתן להשגה בקלות באינטרנט, ולכן ראוי שיצא מפיקוח. כי יש לדעת: משטר ואסנאר אינו מעוניין לפקח על טכנולוגיות/מוצרי מדף אשר ניתן להשיגן בקלות, שכן כך הוא מחטיא את מטרתו. ומצד שני: המשטר מעוניין לדעת מה הטכנולוגיות החדשות שפותחו בשנה האחרונה, ואשר המשטר לא הכיר אותן ולא הכליל אותן בתחום הפיקוח.

לקראת כל מפגש שכזה היה משרד הכלכלה מוציא ״קול קורא״ לתעשייה הרלוונטית בישראל, ומבקש מהן לשתף אותנו בדעותיהם לגבי הפיקוח על מוצריהן, מה הפך ל״מוצר מדף״ וראוי שיצא מפיקוח, ומה התחדש בתחום שלהן  וראוי לדעתן שייכנס למשטר הפיקוח. את התשובות שקיבלנו הייתי מעבד למסמך, אשר יצא להנהלת המשטר בווינה.

 

דוגמאות לטכנולוגיות שיצאו מפיקוח יש למכביר:

 

מצלמות תרמיות בעלות יכולות טכנולוגיות מופחתות, אשר נמכרות לכל דורש לצורך התקנה ברכב. המשטר קיבל הערות והעלה את הסף הטכנולוגי שממנו המצלמה הופכת למפוקחת. בטריות מיוחדות המשמשות לצרכי אבטחה, אשר הפכו להיות מוצר מדף ויצאו מפיקוח. מוצרי מחשוב אשר עקב התקדמות המהירה של הטכנולוגיה הפכו למוצרי מדף ויצאו מפיקוח.

 

ולהפך, טכנולוגיות שנכנסו לפיקוח :

טכנולוגיית אינטליגנציה מלאכותית שנוספה לפיקוח.

טכנולוגיות סייבר שנוספו לפיקוח.

נושאים נוספים שהועלו ע״י המדינות החברות במהלך הסמינרים , אולם לא היה לגביהן קונצנזוס, ולכן לא נכנסו לפיקוח עדיין:

מדפסות תלת מימד

מחשוב ענן.

מחשוב קוואנטי

מיקרו רחפנים 

המדינות החברות רשאיות להוסיף למשטר הפיקוח המדינתי שלהן את הטכנולוגיות הללו, אולם הן לא חלק אינטגרלי של משטר הפיקוח ואינן מחייבות.

 

איך מיושמים השינויים:

 

את ההצעות שהציעו המדינות עיבדו קבוצות המומחים של משטר ואסנר, ובסוף כל שנה היה יוצא עדכון לרשימות הפיקוח. את רשימת העדכונים (הדלתא בלבד) הייתי שולח לכל החברות המפוקחות מדי שנה. להלן לינק לעדכונים שנכנסו במשטר הפיקוח של ואסנאר בתחילת שנה זו:

 

הצעות נוספות של התעשייה שמשנות מדינות של רגולטור:

כפי שהעיד בחודש שעבר מר הירשהורן, תת שר לשעבר לנושאי סחר במשרד בסחר האמריקאי , בפני ועדת הסנאט.

 

״גולת הכותרת של שינוי מהותי שבוצע בעקבות התייעצות עם התעשייה היתה הרפורמה בפיקוח על יצוא דו שימושי, שהחלה בזמן הנשיא אובמה, ואשר נכנסה לתוקף בשנה שעברה, שכותרתה היתה Higher Walls on Fewer Items, וכללה גם העברת חלק נכבד של מוצרים ״פחות רגישים״ מרשימת החימוש (Munition) U.S. Munitions List (USML), כולל לוויינים מסחריים, אשר נמצאת בפיקוח מחלקת המדינה, לרשימת ה-CCL שבאחריות משרד הסחר Commerce Control List (CCL.

 

סיכום:

 

במדינת ישראל כיום, הרגולטורים הן במשרד הביטחון והן במשרד הכלכלה ובמכס, לא מתייעצים מספיק (לדעתי הצנועה) עם התעשייה לגבי הרגולציה שעליה הם אחראים, הפיקוח עליה והשינויים התכופים שהם עושים בה. רק מתחילת השנה בוצעו שתי החמרות ע״י שני הרגולטורים וזאת בלי להתייעץ כלל עם התעשייה/היצואנים אשר מושפעים ישירות משינויים אלו. משרד הכלכלה הוסיף דרישה חדשה ל״מכתב מלווה״ להלן לינק, ומשרד הביטחון רק החודש הוסיף דרישה חדשה למכתב KYC (Know Your Customer), ראה לינק. גם המכס מצדו מוסיף רגולציה (נדרשת) בדמות ״תצהיר יצואן״ אולם אינו מיישם אותה. אם היו הרגולטורים קשובים יותר לתעשייה המושפעת מהרגולציה, עבודתם רק היתה משתפרת. ראו להלן.

 

אסיים בציטוט מדבריו של תת שר הסחר הירשהורן בפני הסנאט״ ״האמינו או לא, לא תמיד כל הידע נמצא בידי הממשלה, ולא נצליח ללא ייעוץ וסיוע שלכם התעשיינים״.  

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר בטלפון: 050-6240904 במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל amiram59@gmail.com או באתר: http://www.ah-consultant.com/