שינוי ועדכון ברגולציה האירופאית והשפעתו על יצואנים בתחום הדו שימושי

בחודש דצמבר 2018 חלו שינויים ועדכונים ברגולציה האירופאית המתייחסים למוצרים מפוקחים ברשימות הפיקוח הדו שימושי, אשר נכנסו לתוקף בתחילת 2019. על מנת שלא לעכב את היצוא חשוב לערוך בדיקה של המוצרים מול רשימות הפיקוח


09:48 ,19.02.2019 מאת: עמירם הלוי

בחודש דצמבר 2018 חלו שינויים ועדכונים ברגולציה האירופאית המתייחסים למוצרים מפוקחים ברשימות הפיקוח הדו שימושי, אשר נכנסו לתוקף בתחילת 2019.

 

העדכונים האירופאים מתייחסים לכל רשימות הפיקוח הבינ״ל השונות: וואסנאר, NSG (גרעיני), MTCR (טילים), ו-AG (כימי וביולוגי).

 

בעקבות כך החלו יבואנים אירופאים לבדוק האם ליצואן הישראלי יש רישיון יצוא למוצר מרשויות המדינה. שם הרגולציה החדשה שנכנסה לתוקף בסוף 2018 הינו Commission Delegated Regulation (EU) 2018/1922, וכאן ניתן לקרוא את חוקיה, וכאן את העדכונים שנעשו. 

 

בעקבות זאת פנתה אלי חברה תעשייתית המייצרת מוצרים תעשייתיים ומייצאת אותם לחו״ל. לדברי החברה, היבואן שלה באירופה טען שבעקבות העדכונים האחרונים ברגולציה האירופאית בתחילת 2019 הוא מחויב לדרוש מהיצואן הישראלי רישיון יצוא למוצר מרשויות המדינה. היצואן, שעד לאותו עת לא ידע כי המוצר שהוא מייצר הינו מפוקח, פנה אלי וביקש לדעת מה עליו לעשות. הוא חשש כי הוא עשוי לאבד את שוק היצוא האירופאי שלו, שהינו חלק חשוב מהכנסותיו.

 

בבדיקה שביצעתי לפי הפרמטרים הטכניים של המוצר התברר שהוא מפוקח ע״פ אמנת הגרעין NSG. הסיבה: המוצרים שמייצרת החברה עשויים מחומרים מרוכבים והינם בעלי יכולות אטימה, בידוד ועמידה בלחצים שמכניסות אותם לגדר מוצר מפוקח ע״פ אמנת הגרעין. הנחיתי את החברה להגיש בקשת רישיון לרגולטור במשרד הכלכלה.

 

עצה מעשית: בבואכם לרגולטור לבקש רישיון, עליכם לציין את כל הפרטים הטכניים הרלוונטיים למוצר שלך כגון סעיף הפיקוח הספציפי, איזו אמנה מדובר וכו׳. ללא פרטים אלו, לא ידע הרגולטור לקבוע האם המוצר מפוקח, ולפי איזה סעיף בדיוק, ובקשתכם תתעכב זמן רב.

 

דוגמה נוספת לחברה בתחום מדעי החיים: שלוחה מקומית של חברה רב לאומית,  מהמובילות בתחום בתעשיית מדעי החיים העולמית, מייצרת במפעליה השונים בישראל  מאות מוצרים, המופצים ללקוחות ברחבי העולם. בין המוצרים המפותחים והמיוצרים בישראל ניתן למצוא ביו-כימיקלים, כימיקלים אורגנים, מוצרי תסיסה, אימיונו-כימיקלים ופפטידים סינתטיים.

 

לאחר רכישת החברה הישראלית על ידי קונגלומרט אירופאי מוביל, פנתה החברה למשרד הכלכלה וביקשה סיוע בבדיקת המוצרים המיוצרים ומיוצאים על ידה ללקוחותיה ברחבי העולם. בבדיקה שערכתי במהלך ביקור בחברה התברר שחלק מחומרי הגלם המיוצאים על ידה אכן מפוקחים ע״פ האמנה הכימית CWC. החברה החלה לבקש רישיונות יצוא ממשרד הכלכלה.

 

כפי שכתבתי בעבר כאן ישראל מייצאת טכנולוגיות בתחום האב״כ (אטומי /ביולוגי/כימי) לחו״ל. טכנולוגיות אלו מפוקחות בפיקוח יצוא דו-שימושי ע״י משרד הכלכלה ע״פ אמנות פיקוח בינ״ל שונות בהם אמנות ה-NSG, ה-AG וה-CWC - אמנות אשר אומצו על ידי החוק הישראלי כתוספות לצו היבוא והיצוא החופשי - 1978, ונכללות בתוספת השלישית לצו. להלן:  צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), תשס״ד-2004. לקישור לאתר משרד הכלכלה לחצו כאן. לקישור להוראת מנכ״ל 3.6 הרלוונטית לחצו כאן. לקישור לרשימת החומרים המחייבים ברישיון יצוא לחצו כאן.

 

לעיתים אפילו היצואניות עצמן אינן מודעות לכך שמוצריהן מפוקחים כלל או ע״פ אמנת האב״כ בפרט. על מנת שלא לעבור על החוק, חשוב לערוך בדיקה של המוצרים מול רשימות הפיקוח באופן עצמי או באמצעות מומחה.

 

אם יש לכם ספק - שאלו את עמיל המכס שלכם.

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל amiram59@gmail.com או באתר: http://www.ah-consultant.com/