צעד דרמטי בענף התעופה: החל שלב החקיקה להקמת שדות תעופה פרטיים בישראל

ועדת הכלכלה של הכנסת החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שדות תעופה בזיכיון (פרק י״ד שפוצל מחוק ההסדרים). הצעת החוק נועדה להסדיר, לראשונה בישראל, הקמה והפעלה של שדות תעופה אזרחיים משלימים באמצעות גופים פרטיים שיקבלו זיכיון מהמדינה. במהלך הדיון הציגו נציגי משרד האוצר תחזיות קודרות ודחיפות חריגה למהלך, בעוד שנציגי רשות שדות התעופה (רש״ת) וההסתדרות הביעו התנגדות נחרצת לנוסח הנוכחי והזהירו מפני השלכות ההפרטה של תשתית לאומית חיונית.

על פי התכנית האסטרטגית של משרד התחבורה לשנת 2050, אילוצי הביקוש מחייבים הקמה של שני שדות תעופה בינלאומיים נוספים. הממשלה כבר סימנה שני מיקומים אופציונליים לשדות המשלימים, אשר צפויים לתת מענה לקיבולת של כ-10 מיליון נוסעים: רמת דוד בצפון וצקלג בדרום (חלופה שחברת נתיבי ישראל החלה לקדם לפני כחודש וחצי). באוצר מדגישים כי שילוב המגזר הפרטי יוביל להתייעלות ולתחרות שתוריד את מחירי הטיסות, בעוד שרש״ת תידרש לרכז את מאמציה בהרחבת נתב״ג לקיבולת של 40 מיליון נוסעים.

ח״כ שלום דנינו, שמילא את מקומו של יו״ר הוועדה, הדגיש את החשיבות העליונה של קידום השדות המשלימים אך הבהיר כי אין לחסום את רש״ת מלהתמודד במכרזים העתידיים, לצד הצורך בהבטחת שכר ראוי לעובדים והסדרת ניהול המרחב האווירי.

דניאל שוורץ, רפרנט תחבורה באגף התקציבים באוצר, הציג נתונים מדאיגים לגבי עתיד ענף התעופה והשפעת השיבושים על כיסו של הצרכן הישראלי: ״נתב״ג יגיע למיצוי הקיבולת שלו בשנת 2034 ואנחנו כבר באיחור. ככל שלא נתקדם עם השדה המשלים, המשמעות היא עלייה מהירה במחירי הכרטיסים וגידול של אלפי שקלים במחיר של כל חופשה משפחתית. אי אפשר לפרסם מכרז ללא החוק, ולכן כל עיכוב בחקיקה מעכב ישירות את הפרויקט״.

מנגד, סמנכ״ל המבצעים של רש״ת, אסף בן מיכאל, האחראי על ניהול התעבורה האווירית בישראל, מתח ביקורת חריפה על המודל המוצע: ״שדה תעופה בונים מהשמיים לרצפה, ולא הפוך. מי שינהל את התעבורה האווירית בכל שדה שלא יוקם זו רש״ת - מצב שבו ננהל תעבורה עבור שדות שמתחרים בנו. הפערים המקצועיים הללו לא מוסדרים בחוק, ואני לא רואה מי שיקנה מסמכי מכרז כשיש דברים מהותיים לא מוסדרים״.

עו״ד פסח ברנד, נציג רש״ת, הוסיף כי האוצר לא קיים עמם פגישות מקצועיות מספקות כדי לפתור סוגיות אלו לפני ההגעה לוועדה.

אל עמדת רש״ת הצטרף נציג ההסתדרות, אורי מתוקי, שהביע התנגדות עקרונית להעברת תשתיות אסטרטגיות לידיים פרטיות, בייחוד לאור לקחי המשברים הביטחוניים האחרונים: ״זו טעות ברמה הלאומית לרוץ ולהעביר תשתיות חיוניות לידיים פרטיות. ישראל היא מדינת אי התלויה בתשתיות התעופה שלה, וראינו שבכל סבב לחימה החברות הזרות נעלמות. רש״ת עובדת מצוין ואין סיבה להעביר את הניהול לגוף שמונע מאינטרס של רווח פרטי, תוך פגיעה אפשרית בתנאי העובדים״.

בנוסף, בדיון הועלה גם הצורך בהגנה על תשתיות התעופה הקלה והכשרת הטייסים בישראל. יו״ר אגודת התעופה הכללית, אורי אביב, הזכיר כי השדה בהרצליה צפוי להיסגר בפברואר 2027 ודרש כי החוק יכלול מנגנוני הגנה ברורים על התעופה הקלה ״כדי שלא יסגרו שדות תעופה בעתיד לטובת פרויקטי נדל״ן״.

בתום הדיון הצהיר ח״כ דנינו כי הוועדה תמשיך בישיבותיה על סעיפי החוק במטרה לגבש את האיזונים הנדרשים בין צורכי הפיתוח הלאומיים המקבילים לבין שמירה על הבטיחות, התפעול המקצועי וזכויות העובדים בענף.