בכירי מועצת המובילים בכנסת: יש להכיר ברשיונות זרים לרכב כבד

הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח״כ חוה אתי עטייה דנה בשבוע שעבר בהקצאת מכסה לעובדים זרים לעבודה כנהגי רכב כבד בארץ. יו״ר הוועדה, ח״כ אתי עטייה אמרה בישיבה הקודמת שנערכה בנושא כי ״שמענו על מחלוקת בין משרד הבריאות למשרד התחבורה, מחלוקת שמונעת מ-23,000 איש להוציא רישיון נהיגה למשאית, עקב המתנה של כשלוש שנים לבדיקות רפואיות של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. המחסור החמור בנהגים לרכב כבד, פוגע בשרשרת האספקה ובתפקוד המשק כולו. ענף ההובלה מהווה עורק תחבורתי ותשתיתי והוא קריטי לכלכלה ולביטחון הלאומי״.

לדבריה, משרד התחבורה סיים את ההתקשרות עם חברת פמ״י פרימיום, חברה שהייתה ספק של משרד התחבורה לביצוע בדיקות. מאז, נחסמה כניסת בקשות חדשות. משרד התחבורה הסכים לקבל על עצמו את האחריות על הבדיקות, אולם המחלוקת עם משרד הבריאות על התקנים והתקציב מעכבת את קבלת האחריות.

ענבל בן ישעיה מנהלת תחום נהיגה במשרד התחבורה אמרה: ״אנחנו ממירים רישיונות לזרים עד דרגה C1, אולם רישיון נהיגה לרכב כבד, מצריך בדיקה אישית של הנהג, ובדיקה של מכון המרב״ד, שם כידוע יש תור של עשרות אלפי נהגים״. 

ישראל ישראלי ממשרד הבריאות: ״המרב״ד לא בודק נהגים. השירות הועבר לספק חיצוני לפני שש שנים. המרב״ד בודק את כשירותם הרפואית של נהגים עם בעיות רפואיות. בנוסף, המרב״ד מהווה ערכאת ערעור על החלטת הספק החיצוני - נהגים שנפסלו על ידו״. 

גבי בן הרוש, יו״ר מועצת המובילים: ״מדיניות משרד התחבורה מקדמת מהלכים שבפועל מחזירים את הענף לאחור. תקנון המרב״ד כלל לא מדבר על נהגי רכב כבד וציבורי, ובכל זאת אלפי נהגים בריאים נפסלים במבחנים פסיכולוגיים שאינם רלוונטיים לבטיחות, לעיתים אף עוסקים בתכנים שאינם קשורים כלל לנהיגה״. 

בן הרוש ציין כי למרות דיונים בוועדות בין משרדיות, לא התקבלו תשובות ברורות ולא נרשם שיפור במצב. לדבריו, חברות כמו אגד מדווחות על פסילה של כ-50 אחוז מהמועמדים.
 

עוד הוסיף בן הרוש כי בעוד שמשרדי האוצר והבריאות הסכימו לצמצם את מעורבות משרד הבריאות במרב״ד, משרד התחבורה סירב, זאת אף על פי שהוא עצמו מודה במחסור חמור בנהגים. כיום ממתינים כ-23 אלף מועמדים, רבים מהם יוצאי צה״ל, שמאבדים עניין בענף. במקביל נגרם למשק נזק כלכלי כבד בשל עיכובים בפריקת סחורות בנמלים. בן הרוש הדגיש כי הבאת נהגים זרים היא פתרון הכרחי ומיידי, וכי אין טעם להמתין לפתרון בעיית המרב״ד, שאינה מתקדמת.

דוד כוכבא, מנכ״ל מועצת המובילים, הזהיר מפני ערבוב בין סוגיית הנהגים הזרים לבין משבר המרב״ד, וטען כי חיבור בין השניים עלול לטרפד את הבאת הנהגים הזרים לחלוטין. לדבריו, המרב״ד הוא הרגולטור, והקמת מכונים פרטיים לא תשנה את אחוזי הכשל הגבוהים אלא רק תרחיב זמנית את צוואר הבקבוק. מתוך 23 אלף הממתינים, הערכתו היא שלפחות 15 אלף כבר ויתרו ופנו לתחומים אחרים. כוכבא הדגיש כי תמיד קיימת עדיפות לנהג ישראלי, אך בפועל חסרים כיום לפחות 3,500 נהגים, והנזק למשק נאמד בכ-18 מיליארד שקל בשנה. עיכוב של יום אחד לאנייה גורם הפסד של כ-50 אלף דולר, בעוד שנוצר צוואר בקבוק חמור בעקבות השקעה ב-4 נמלים מתקדמים ומחסור בנהגים.

עוד ציין כוכבא כי אין צורך בפיילוט נוסף. בעבר כבר הובאו 250 נהגים מאוקראינה, והפתרון הוא קביעת קריטריונים ברורים והכרה ברישיונות זרים. מועצת המובילים מתנגדת לפיילוט מוגבל או ממושך ודורשת החלטת ממשלה מיידית על מכסות והסדרה קבועה. לדבריו, אין סיבה שבמדינה עם כ-200 אלף עובדים זרים לא יובאו 3,500 נהגי משאיות, והארגון לא יהסס להיאבק על כך גם משפטית.

עו״ד מיכל וקסמן-חילי מהתאחדות התעשיינים: ״קיים מחסור גדול של נהגים. קיימת תמימות דעים בהעדפת העסקת נהגים ישראלים וכי העסקת עובדים זרים יקרה מאוד. אנחנו מציעים פיילוט להעסקת נהגים עובדים זרים במפעלים מסודרים. ביקשנו ממשרד התחבורה לפרט את הדרישות וההכשרות שנדרשים מנהגים ונתחיל פיילוט העסקת נהגים זרים. אנחנו ממתינים להחלטת משרד התחבורה״. 

גיל לידג׳י מהתאחדות התעשיינים אמר, ניסנו לעבור לנהיגה בלילה, אולם הנהג הישראלי לא מעוניין לעבוד בלילה.

אביתר חנן מההסתדרות הביע חשש שהשכר לעובד זר יהיה נמוך משמעותי מהשכר שמוצע לנהג ישראלי, וכי ברגע שהנהגים הזרים יכנסו לעבוד, השכר ירד. 

בתום הדיון יו״ר הוועדה ביקשה ממשרדי התחבורה והבריאות עדכון על החלטות הצוות הבין משרדי. הוועדה ח״כ עטייה ביקשה ממשרד התחבורה נתונים על הצורך והמחסור בנהגים.