משרד האנרגיה והתשתיות ואיגוד חברות אנרגיה ירוקה קיימו כנס להאצת מעבר הרכב הכבד לחשמל

משרד האנרגיה והתשתיות, בשיתוף איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, קיימו השבוע כנס מקצועי מיוחד בקרית הממשלה בירושלים, שעסק כולו בעתיד המשאיות והרכבים המסחריים החשמליים בישראל. המפגש היווה פלטפורמת חשיבה אסטרטגית שמטרתה מיפוי החסמים העומדים בפני חדירת הרכב הכבד החשמלי לשוק המקומי, וגיבוש פתרונות וכלים ממשלתיים לעידוד המגמה.

בכנס לקחו חלק נציגים בכירים מכלל משרדי הממשלה והתעשייה, וביניהם: נחום יהושוע - ראש אגף תחבורה נקייה במשרד האנרגיה ומארגן הכנס, איתן פרנס -  מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל ומארגן הכנס, דוד כוכבא -  מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים,  עופר אלישר - מנהלת חטיבת מדיניות ואסטרטגיה בחטיבת הכלכלה במשרד התחבורה, עידן עבודי - ראש תחום אנרגיה, דלקים ואיכות הסביבה במשרד התחבורה, נטליה ליטבק -מרכזת תחבורה בכירה במשרד להגנת הסביבה, לצד נציגי רשות המסים במשרד האוצר.

בנוסף, הציגו בכנס יבואני רכב חשמלי מובילים, בהם קבוצת בליליוס,  מקסוס ישראל מבית אוטו חן , פריזון מבית ג׳ילי מוטורס ו-י.ד שחקים (יבואנית צמ״ה חשמלי). היבואנים חשפו את הדגמים החשמליים החדשים בקטגוריית הרכב הכבד, שיתפו באתגרים השיווקיים והרגולטוריים בשטח והציעו פתרונות מעשיים לפריצת דרך בשוק.

״למנוע את כשל הגז הטבעי״: עמדת חברות ההובלה

מנכ״ל מועצת המובילים והמסיעים, דוד כוכבא, הציג בכנס תמונת מצב מורכבת ודרש מעורבות ממשלתית דחופה בתקופת המעבר: ״המעבר לאפס פליטות ממשאיות דורש תכנון רב-תחומי, השקעות נרחבות בתשתיות ובציוד, ומחויבות ארוכת טווח מצד הממשלה והמגזר המוסדי והפרטי כאחד״, הסביר כוכבא. ״השלב הקריטי ממנו ייגזר המשך התהליך הוא תקופת המעבר, המתאפיינת בציוד יקר, מחסור בעמדות טעינה בפריסה ארצית, תחרות בלתי אפשרית במחיר מול משאיות הדיזל, ומשקל סוללה הכבד הבא על חשבון משקל המטען״.

כוכבא התריע מפני חזרה על טעויות העבר: ״החשש של חברות ההובלה הוא שכישלון מעבר הרכב הכבד לשימוש בגז טבעי יחזור על עצמו, כישלון שנבע בעיקר מחוסר הצדקה כלכלית, מחסור בתשתיות תדלוק וחוסר היצע״.

מפת הדרכים להצלחת המהלך

כדי להבטיח את הצלחת המעבר לתחבורה כבדה נקייה, הציע כוכבא פעולה ממשלתית מקיפה במספר מישורים:

תמריצים כלכליים ומיסוי: מתן הטבות מיסוי וסבסוד רכישת משאיות חשמליות (בדומה למודל האירופי ובדומה לנעשה בתחבורה הציבורית בישראל). המימון לכך יכול להגיע, בין היתר, משימוש בעודפי גבייה שנוצרו כתוצאה מביטול הישבון הבלו על הסולר לרכבי משא.

מהפכת תשתיות טעינה: הקמת רשת עמדות טעינה ארצית ייעודית למשאיות, בדגש על צירי תנועה מרכזיים ומרכזים לוגיסטיים, במטרה להפוך את הטעינה לנגישה וטריוויאלית כמו תדלוק בסולר.

חניונים ייעודיים: הקמת חניוני עצירה ייעודיים למשאיות חשמליות בלבד שישלבו עמדות טעינה מהירות.

מערך שירות תומך: הקמת תחנות שירות ותחזוקה מותאמות ומקצועיות לטיפול ברכב כבד חשמלי.

משרדי הממשלה השונים שהציגו בכנס את הפוטנציאל הכלכלי והרגולטורי של המהלך, קיבלו את משוב ענף ההובלה והיבואנים, מתוך הבנה משותפת כי שילוב זרועות מיידי של חברת החשמל, רשויות התכנון, משרדי הממשלה הרלוונטיים וכל מי שעוסק בתשתיות, הוא הנתיב הקריטי שימנע את קריסת החזון של תחבורה כבדה נקייה בישראל.