נתוני סחר החוץ למאי 2026: הגירעון המסחרי בסחורות הסתכם ב-10.7 מיליארד שקל

הגירעון המסחרי של ישראל בסחר בסחורות הסתכם בחודש מאי 2026 ב-10.7 מיליארד שקלים, כך עולה מהנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול. במהלך החודש, הסתכם יצוא הסחורות מהארץ ב-17.5 מיליארד שקלים, בעוד ששווי יבוא הסחורות הגיע ל-28.2 מיליארד שקלים. נתוני המגמה לחודשים מרץ-מאי 2026 מצביעים על האטה ניכרת בפעילות הרכש והשילוח הבינלאומי, כאשר חלו ירידות בכל סוגי השימושים של היבוא למשק, ובראשם ירידה חדה ביבוא מוצרי השקעה וחומרי גלם תעשייתיים.

ניתוח הנתונים המצטברים לחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי 2026) מציג תמונה מורכבת עבור שרשרת האספקה הישראלית: סך היבוא בתקופה זו עמד על 138.0 מיליארד שקלים, ירידה לעומת 144.1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, סך היצוא בחודשים אלו הסתכם ב-77.2 מיליארד שקלים, לעומת 84.3 מיליארד שקלים בינואר-מאי 2025. הגירעון המצטבר בסחר בסחורות מתחילת השנה חצה את רף ה-60 מיליארד שקלים והסתכם ב-60.8 מיליארד שקלים.

בגזרת היבוא, נתוני המגמה לחודשים מרץ-מאי 2026 חושפים האטה משמעותית בהצטיידות העסקית. יבוא מוצרי השקעה (למעט אוניות ומטוסים) רשם צניחה חדה של 18.1% בחישוב שנתי, זאת לאחר שברבעון הקודם (דצמבר 2025 - פברואר 2026) נרשמה עוד עלייה של 5.7%. במקביל, יבוא חומרי הגלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), המהווה אינדיקטור מרכזי לרמת הפעילות של המפעלים והייצור המקומי, ירד ב-2.4% בחישוב שנתי. בתוך כך, יבוא מוצרי מזון גולמיים רשם את הירידה התלולה ביותר בקבוצה זו – צניחה של 22.4% בשיעור שנתי (כ-2.1% בממוצע מדי חודש).

נתוני היבוא לפי איפיון כלכלי מראים כי חומרי הגלם היוו את הנתח המרכזי של היבוא בחודש מאי עם 44% מסך הפעילות. מוצרי צריכה היוו 23%, יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות תפסו נתח של 20%, ואילו 13% הנותרים התחלקו בין יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.

בצד החיובי של המתרס, מגזר היצוא הישראלי מציג סלקטיביות וצמיחה ממוקדת בענפים עתירי הידע. על פי נתוני המגמה, יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת-עילית (הכולל בין היתר כימיקלים ומוצרי זיקוק נפט, מכונות וציוד, ומכשירי רפואה ואופטיקה) רשם עלייה מרשימה של 10.3% בחישוב שנתי בחודשים מרץ-מאי 2026, בהמשך לעלייה של 6.3% בחישוב שנתי ברבעון שקדם לו. עלייה זו תמכה ביציבות היצוא התעשייתי, למרות הירידות הכלליות שנרשמו בנפחי המשלוחים הבינלאומיים במחצית הראשונה של השנה.