מול איום החסימה בהורמוז: הקהילה הדיפלומטית ובכירי ענף הלוגיסטיקה דנו בחלופות לסחר העולמי

על רקע קריסת הפסקת האש במצרי הורמוז והחשש הגובר מפגיעה בלתי הפיכה בשרשראות האספקה הגלובליות, התכנסו השבוע בתל אביב שגרירים, נציגי הקהילה הדיפלומטית ובכירים במשק הישראלי למפגש ״סלון דיפלומטי מיוחד״. האירוע, שנוהל בשותפות של המרכז לאימפקט יהודי ושגרירות פנמה בישראל, עסק בחוסן התשתיות הלאומיות וביצירת מסדרונות לוגיסטיים אלטרנטיביים במציאות הגיאו-פוליטית הנוכחית.

הדיונים קיבלו משנה תוקף לאור חילופי האש האחרונים במפרץ הפרסי ומצר הורמוז – עורק תחבורה ימי קריטי המשפיע באופן ישיר על מחירי האנרגיה, חוזי ההובלה (Freight Rates) וזמני ההפלגה (Transit Time) של קווי הספנות המובילים.

חנ״י: נערכים לקידום נמלים יבשתיים ומסדרון IMEC

אחד המוקדים המרכזיים של המפגש היה הצורך הדחוף בגיוון נתיבי הסחר העולמיים ומעבר למודל של מסדרונות כלכליים רב-מודאליים (יבשתיים וימיים משולבים).

פנחס צרויה, מנכ״ל חברת נמלי ישראל (חנ״י): ״האירועים האחרונים הוכיחו עד כמה קל לשבש את הסחר העולמי באמצעות חסימת מצר הורמוז, והמסקנה החד-משמעית היא שעלינו לפתח פתרונות גיבוי מגוונים. הכיוון שאליו צועדת ישראל באמצעות קידום פרויקט מסדרון התחבורה אסיה-מזרח תיכון-אירופה (IMEC) הוא המענה המדויק. הממשלה כבר קיבלה החלטה בנושא, וחברת נמלי ישראל פועלת באופן אקטיבי ליישומו. התחלנו לקדם תכנון והקמה של נמלים יבשתיים ועורפיים שיקלטו את נפחי המטען ויטפלו בהם בצורה יעילה. במציאות הנוכחית, ממשלות חייבות לשתף פעולה ולנוע קדימה במהירות״.

נקודות חיבור אסטרטגיות: המודל של פנמה וישראל

האירוע, שנערך תחת הכותרת ״חיבורים אסטרטגיים בעידן של פיצול עולמי״, הדגיש את קווי הדמיון בין ישראל לפנמה, המשמשות שתיהן כ״גשרים גיאוגרפיים״ חיוניים לסחר הבינלאומי (פנמה באמצעות התעלה וישראל כראש גשר יבשתי בין אסיה לאירופה).

רוברט זינגר, יו״ר המרכז לאימפקט יהודי: ״דווקא בתקופה שבה המערכת הגלובלית חווה פיצול ומורכבות, פנמה וישראל מדגימות כיצד ניתן לתרגם מיקום אסטרטגי למנוע של שיתוף פעולה, צמיחה ויציבות. בניית גשרים מעשיים בין המגזר העסקי, חברות התשתית והקהילה הדיפלומטית היא תנאי הכרחי לשמירה על חוסן כלכלי״.

עזרא כהן, שגריר פנמה בישראל: ״הישראלים מוכיחים יום-יום יכולת להתעורר לתוך אתגרים תפעוליים וביטחוניים, למצוא להם פתרונות טכנולוגיים ולהפוך אותם להזדמנויות. פנמה מתמודדת עם אתגרי שרשרת אספקה וניהול משאבים משלה, ואנו רואים בטכנולוגיה ובחדשנות הישראלית פוטנציאל עצום לשילוב אצלנו״.

מסקנות הדיון: דרוש גיוון אגרסיבי של נתיבי השייט

המשתתפים בדיון, בהם מומחי נמלים וביטחון ימי, סיכמו כי האיומים המשולבים - הן בים האדום והן סביב מצר הורמוז - מבהירים כי ההסתמכות הבלעדית על נתיבי שיט מסורתיים מהווה סיכון עסקי גבוה מדי עבור חברות סחר ומובילים ימיים. פרויקטים תשתיתיים ארוכי טווח כמו מסדרון IMEC אינם עוד רק תוכניות תיאורטיות, אלא מהווים חלופה אסטרטגית הכרחית להבטחת הקישוריות (Connectivity) בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה בשנים הבאות.