נשיא התאחדות התעשיינים בוועדת הכספים: ״היעדר טיפול בשער הדולר יפגע בביטחון הלאומי״

בדיון דחוף בוועדת הכספים התריע נשיא התאחדות התעשיינים מפני קריסה של כושר התחרות של הייצור המקומי, בעקבות ייסוף חסר תקדים של כ-18% בשער השקל בשנה האחרונה. על פי נתוני ההתאחדות, למעלה מ-40% מהיצואנים כבר נמצאים בהליכי צמצום פעילות בישראל.

נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, התריע אתמול (שלישי) מפני פגיעה ארוכת טווח בחוסן הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל, בשל היעדר פעילות ממשלתית לעצירת ייסוף השקל. בדיון דחוף שערכה ועדת הכספים של הכנסת בנושא צניחת שער הדולר והשלכותיה על מגזרי הלוגיסטיקה, התעשייה וההייטק, מתח נובוגרוצקי ביקורת חריפה על הסחבת מצד הרשויות ואמר: ״האחריות מתגלגלת בין הממשלה לבנק ישראל בזמן שהתעשייה הישראלית מקבלת החלטות על העברת פעילות לחו״ל. בעוד אנחנו יושבים ומדברים, עוד חברות נסגרות ועוד עובדים מפוטרים״.

על פי הנתונים שהוצגו בדיון, שער הדולר רשם צניחה חדה והגיע לרמה של כ-2.94 שקלים, המגלמת ייסוף מהיר של כ-8% בתוך חודשיים בלבד, וזינוק של כ-18% בערך השקל מול הדולר בשנה האחרונה. מגמה זו שוחקת בצורה דרמטית את רווחיות היצוא ופוגעת באופן ישיר בכושר התחרות של המטענים והמוצרים הישראליים בשווקים הבינלאומיים.

מהדוח המיוחד של התאחדות התעשיינים עולה תמונת מצב מדאיגה בנוגע להמשך הפעילות המשקית בישראל:

צמצום פעילות היצוא: למעלה מ-40% מהחברות היצואניות בישראל כבר מצויות בעיצומו של תהליך לצמצום הפעילות היצרנית שלהן בארץ.

משבר בהייטק: בענפי הטכנולוגיה וההייטק המצב חמור אף יותר, כאשר למעלה מ-55% מהחברות מדווחות על מהלכי צמצום או העתקת פעילות לחו״ל.

אובדן הכנסות ממסים: הייסוף החריף בלבד צפוי לחתוך כ-3.5 מיליארד שקלים מהכנסות המדינה ממסים במהלך שנת 2026, כתוצאה מהתכווצות רווחי החברות והירידה בפעילות הלוגיסטית והעסקית.

״עידוד יבוא במקום הגנה על הייצור המקומי - ניתוק מהמציאות״

במהלך הישיבה תקף נובוגרוצקי את מסקנות הדוח הראשוני של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ״מ), אשר הציע בין היתר להמשיך ולעודד את היבוא כדי להוריד את יוקר המחייה. ״מדובר בדו״ח שלא מציג את עומק הבעיה ואינו מתייחס להשלכות הייסוף על הצמיחה והכנסות המדינה״, טען נשיא ההתאחדות. ״חמור מכך - אין בו שום ניתוח של משמעויות הפגיעה בחוסן היצרני הלאומי וביכולת של ישראל להתמודד ללא שרשראות אספקה ויבוא במקרי חירום״.

לדבריו, ההצעה לעודד יבוא בעת משבר כזה מייצגת ניתוק מהמציאות: ״במקום להילחם על הייצור הישראלי מוותרים עליו ומפקירים את התעשיינים. אומות העולם כבר הבינו שתעשייה מקומית חזקה היא נדבך קריטי לחוסן החברתי והכלכלי. אנו קוראים לשר האוצר, לממשלה ולבנק ישראל להפסיק את הסחבת המיותרת, לקחת אחריות משותפת ולגבש באופן מיידי תוכנית פתרונות אפקטיבית לעצירת זליגת המפעלים וההייטק מישראל״.