וועדת המכרזים המיוחדת להתפלת מי-ים באגף החשב הכללי שבמשרד האוצר פרסמה כחלק ממכרז בינלאומי את מסמכי המיון המוקדם (PQ) לתכנון, מימון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של מתקן התפלה נוסף בגליל המערבי. המתקן החדש, בכושר ייצור מתוכנן של כ-100 מיליון מ״ק מים מותפלים בשנה, מצטרף לשורת פרויקטים אסטרטגיים הצפויים להגדיל את כושר ההתפלה הארצי מכ-800 מיליון מ״ק כיום לכ-1.5 מיליארד מ״ק בשנה במהלך העשור הבא.
המתקן מתוכנן לקום דרומית לנהריה (בהתאם לתת״ל 90), בסמוך למתקן ההתפלה הראשון בגליל המערבי שנמצא בשלבי הקמה מתקדמים. עם השלמת שני המתקנים, יגיע כושר ההתפלה הכולל באתר לכ-200 מיליון מ״ק בשנה, נתון שיחזק משמעותית את אספקת המים לצפון הארץ ולרשת המים הארצית.
המהלך מבוצע במודל שותפות ציבורית-פרטית (PPP) לתקופת זיכיון של 25 שנה. בשלב המיון המוקדם ייבחנו היכולות המקצועיות, ההנדסיות והפיננסיות של קבוצות מישראל ומהעולם לקראת הגשת ההצעות במכרז.
יעד לאומי: 1.5 מיליארד מ״ק מים מותפלים בשנה
הקמת המתקן היא חלק מתוכנית מקיפה להיערכות המשק לגידול באוכלוסייה, לשינויי האקלים ולתרחישי חירום. התוכנית כוללת גם את השלמת מתקן גליל מערבי הראשון, שדרוג מתקן אשקלון והקמת המתקן החדש בעמק חפר. הצעד נשען על מדיניות הממשלה ורשות המים, ובכללה החלטת ממשלה 4209 מיוני 2026 להגדלת היצע התכנון הימי.
עיקרי התוכנית והיתרונות התפעוליים:
הגדלת כושר ההתפלה הארצי: זינוק מכ-800 מיליון מ״ק בשנה כיום לכ-1.5 מיליארד מ״ק בתחילת-אמצע העשור הבא.
יתירות ופיזור גיאוגרפי: פריסת המתקנים לאורך כל קו החוף מעניקה גמישות תפעולית, מפחיתה את התלות במקורות טבעיים ומבטיחה אספקה רציפה בחירום.
ניהול הליך המכרז: מובל על ידי ועדת המכרזים המיוחדת בראשות גל לנדו, מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP באגף החשב הכללי, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, רשות המים, משרד האנרגיה והתשתיות וחברת ענבל.
החשבת הכללית, רו״ח מיכל עבאדי-בויאנג'ו: ״ביטחון המים של מדינת ישראל מחייב אותנו לתכנן ולהקים כיום את התשתיות שיידרשו בעוד עשרות שנים. הקמת מתקן נוסף בגליל המערבי היא חלק ממהלך לאומי רחב להגדלה משמעותית של כושר ההתפלה ולחיזוק היתירות התשתיתית. אגף החשב הכללי ימשיך להוביל פרויקטי תשתית אסטרטגיים תוך שילוב המגזר הפרטי והבטחת התחרות.״
מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ: ״פרסום הליך המיון המוקדם למתקן גליל מערבי ב' מסמן צעד נוסף בחיזוק חוסנו של משק המים בישראל. הגדלת כושר הייצור תאפשר לשמר את מקורות המים הטבעיים ולהבטיח אוגר אסטרטגי למען ביטחון המים. גיוון מקורות המים ופיזורם הגיאוגרפי הם רכיבים חיוניים לשמירה על איתנות תפעולית מול אתגרי המשק״.
