הלחץ גובר: הבלטיות דורשות איסור כולל באיחוד האירופי על מעבר תבואה רוסית

ראש ממשלת אסטוניה קריסטן מיכל, ראש ממשלת לטביה אנדריס קולברגס ונשיא ליטא גיטאנאס נאוסדה שיגרו מכתב משותף לנשיא המועצה האירופית אנטוניו קוסטה ולנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין. במכתב קוראים המנהיגים לעצור את שינוע הדגנים הרוסיים העוברים דרך תשתיות התחבורה של האיחוד האירופי בדרכם לשווקים הבינלאומיים.

הזעקה הבלטית מגיעה ברקע טענת המנהיגים כי בעוד מוסקבה מתקיפה בשיטתיות את נמליה, ספינותיה ותשתיותיה של אוקראינה, היא מנצלת במקביל את הרשת האירופית כדי למצוא נתיבי יצוא חלופיים עבור תוצרתה החקלאית.

הזינוק בבלטי: 80% מהיצוא הרוסי עבר לצפון

נתונים עדכניים של חברת הברוקראז' IFCHOR Galbraiths מצביעים על שינוי דרמטי במפת ההובלה הימית:

חודש ספטמבר בים הבלטי: היקף הטענות התבואה בנמלי רוסיה בים הבלטי זינק ל-1.16 מיליון טונות — פי חמישה ויותר לעומת 216,000 טונות בלבד באוגוסט. הנמלים הבולטים היו אוסט-לוגה (545,000 טונות) וויסוצק (374,000 טונות).

קריסת הנתיב הדרומי: במקביל, הטענות התבואה הרוסית בים השחור ובים אזוב צנחו מ-1.39 מיליון טונות באוגוסט ל-201,000 טונות בלבד בספטמבר.

מהפך בנתח השוק: הנתח של הים הבלטי מכלל יצוא התבואה הרוסי המנוטר זינק מ-12.6% באוגוסט ל-80.7% בספטמבר.

כדי לתמוך בהסטת המטענים, העניקה ממשלת רוסיה סובסידיות להובלה ברכבות והסבירה מסופי דשנים ופחם לטיפול בתבואה. בנוסף, הנמל הצפוני מורמנסק נערך לטיפול במשלוחי תבואה ראשונים.

איסור מעבר גורף של האיחוד האירופי לא ימנע מרוסיה לשנע תבואה ישירות מנמליה הריבוניים (כמו אוסט-לוגה), אך הוא יחסום כליל את הגישה לנמלים ולמסדרונות תחבורה אירופיים ששימשו כפתרונות גיבוי.

המדינות הבלטיות כבר החלו לפעול באופן עצמאי:

אסטוניה: אישרה החודש סנקציות לאומיות האוסרות על מעבר דגנים מרוסיה ומבלרוס דרך נמליה.

לטביה: הידקה את הבדיקות והפיקוח על מקור הדגנים בנמליה כדי למנוע הברחת תבואה שנגנבה מהשטחים הכבושים באוקראינה.

כעת קוראות המדינות לגיבוש מדיניות אחידה ומחייבת לכלל מדינות האיחוד האירופי, תחלופה למארג התקנות הלאומיות הקיים.

ההסטה לים הבלטי אינה נטולת מחיר עבור היצואנים הרוסים. ב-IFCHOR Galbraiths מעריכים כי הובלת תבואה מהים הבלטי ליעדים במזרח התיכון ובצפון אפריקה (כמו מצרים) יקרה ב-30% עד 35% לטונה בהשוואה לנתיבי הים השחור המסורתיים. מוסקבה מנסה לקזז פער זה באמצעות הקלות במכסי יצוא ומתן קדימות ברכבות העמוסות.

במקביל, המצב הביטחוני בים השחור מוסיף להחמיר: בעקבות התקפות כטב"מים ופגיעה בספינות מסחר באזורים הכלכליים הבלעדיים של רומניה ובולגריה, הועלו פרמיות סיכוני המלחמה בים השחור מ-0.1% ל-0.5% מערך כלי השיט, עם אזהרות להעלאה נוספת לכיוון 1% אם הלחימה תסלים.

התייקרות זו פוגעת קשות גם ביצוא החקלאי האוקראיני, הנשען על נמלי רומניה, בולגריה ונתיב הדנובה כחלופות מרכזיות, ומעלה את עלויות ההובלה והביטוח עבור כלל השחקנים באזור.