עסקת המכירה המוערכת ב-4.2 מיליארד דולר נתקלת במכשול הפוליטי המורכב ביותר שלה עד כה. ראש הממשלה ושר הביטחון טוענים: ״העסקה אינה מגנה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל״. אם המהלך יבוטל, ענקית הספנות הגרמנית תספוג מכה אסטרטגית קשה.
עסקת המכירה המדוברת של חברת הספנות הישראלית צים לענקית הספנות הגרמנית Hapag-Lloyd ולקרן ההשקעות הפרטית הישראלית פימי, ניצבת בפני האתגר הפוליטי והרגולטורי החמור ביותר שלה מאז שנחתמה. זאת לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, ישראל כץ, יצאו באופן פומבי ורשמי נגד השלמת העסקה.
על פי דיווחים בכלי התקשורת בישראל, השניים דורשים לבטל את העסקה לחלוטין, בטיעון שהמתווה הנוכחי אינו מספק הגנה הולמת לאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. שר הביטחון כץ אף פרסם הצהרה רשמית שבה קבע כי המבנה המוצע של העסקה נכשל בשמירה על אינטרסים חיוניים אלו - צעד המפעיל לחץ כבד על הגורמים הרגולטוריים ומשרדי הממשלה האמונים על בדיקת העסקה ואישורה.
שר הביטחון ישראל כץ הוציא בשבוע שעבר הודעה אשר פוגעת כפי הנראה בסיכויים להשלמת עסקת מכירת צים לענקית הספנות הפג-לויד וקרן פימי. ״שר הביטחון אימץ את עמדת המלמ״ב וגורמי המקצוע במשרד הביטחון, שלפיה מכירת חברת צים במתכונת המוצעת אינה מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל״, נכתב בהודעה.
ההתנגדות של משרד הביטחון למהלך מתווספת להתנגדויות של משרדי החקלאות, הכלכלה והתחבורה (באמצעות רספ״ן), הנובעות מהחשש לפגיעה קשה בהובלה הימית לישראל והאיום על שרשרות האספקה אליה וממנה, שכן כ-90% מהיבוא לארץ נעשה דרך הים.
על פי הדיווחים גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע התנגדות לעסקה במתווה המוצע.
יו״ר ועד העובדים של צים, אורן כספי, הגיב להתייחסות הבכירים ואמר: ״בשמי ובשם מאות עובדות ועובדי חברת צים, ובני משפחותיהם, אני מבקש להביע הוקרה עמוקה לראש הממשלה, לשר הביטחון, לסגן השר אלמוג כהן ולשרי הממשלה כולם, על התייצבותם החד-משמעית לצד הכלכלה הישראלית והחוסן הלאומי. ההחלטה הדרמטית להתנגד למכירת החברה ולשמור על צים בידיים ישראליות היא קודם כל החלטה מוסרית וערכית ממדרגה ראשונה״.
מתווה העסקה שנמצא בסכנה
העסקה, שנחתמה מוקדם יותר השנה, משקפת לצים שווי חברה של כ-4.2 מיליארד דולר (לפי מחיר של 35 דולר למניה). על פי המתווה המוצע, חברת Hapag-Lloyd הגרמנית אמורה לרכוש את מרבית הפעילות הבינלאומית של צים, בעוד שקרן פימי הישראלית תרכוש ותנהל את הפעילות בעלת הזיקה הישראלית, לרבות מטה החברה, מערכת היחסים עם הממשלה והאחריות על ״מניית הזהב״ של המדינה.
מבנה זה תוכנן במקור במטרה לשמר ״גרעין ספנות ישראלי״ עצמאי, ובו זמנית לאפשר למוביל הימי הגרמני לקלוט לתוכו נכסים בינלאומיים מרכזיים של צים. עם זאת, חלוקה זו לא הצליחה להרגיע את ההתנגדות העזה למהלך.
נכס אסטרטגי לשעת חירום
המבקרים והמתנגדים לעסקה טוענים כי צים נותרה נכס לאומי אסטרטגי ממדרגה ראשונה, במיוחד לאחר שהמלחמה האחרונה הדגישה באופן חד את חשיבותה הקריטית של החברה למערך הלוגיסטיקה בחירום, לחוסן הלאומי ולביטחון האספקה הימית של ישראל. ועדה של הכנסת אף הזהירה בעבר כי צים מילאה תפקיד חיוני ומכריע במהלך העימות, כולל בתכנון הצבאי והביטחוני של המדינה.
נדבך נוסף שהפך את העסקה לרגישה ונפיצה במיוחד מבחינה פוליטית בישראל הוא הרכב בעלי המניות של Hapag-Lloyd הגרמנית. בין מחזיקי המניות הגדולים בחברה נמנים זרוע השקעות הריבונית של קטאר וקרן ההשקעות הציבורית של ערב הסעודית ($PIF$), לצד מחזיקי מניות גדולים מגרמניה ומצ'ילה. זאת למרות שקרן פימי ניסתה להדגיש לאורך כל הדרך כי צים החדשה תישאר חברת ספנות ישראלית חזקה.
עבור Hapag-Lloyd, חברה הנמצאת במרוץ חימוש גלובלי מול ענקיות מכולות אחרות, ביטול רכישת צים יהווה מכה אנושה לאסטרטגיית הצמיחה שלה. על פי תחזיות של חברת האנליטיקה Linerlytica, אם עסקת צים תרד לטמיון, חברת הספנות היפנית Ocean Network Express (ONE) צפויה לעקוף את Hapag-Lloyd מבחינת נפח קיבולת הצי כבר בתחילת שנת 2028 - מה שיסיג את המוביל הגרמני לאחור בדירוג העולמי.
