יבואן הצליח להתגבר על תניית שיפוט בשטר מטען

בית משפט השלום בחיפה דחה בקשת חברת ספנות זרה לסלק על הסף תביעה שהוגשה נגדה בטענה שהונג קונג היא המקום הראוי בו יש לדון בתיק


12:17 ,13.01.2016 מאת: עו"ד גיל נדל, עותמאן אלשייך

מחלוקות רבות מתגלעות בין יבואנים לגורמים בשרשרת ההובלה והלוגיסטיקה ביחס לנזקים או חוסרים במטענים שיובאו או יוצאו. במצב כזה, כאשר גורמים מסוימים בשרשרת הלוגיסטיקה שוכנים מחוץ לישראל, מתעוררת מחלוקת נוספת בנוגע למקום ההתדיינות בתביעה- בארץ או בחו"ל.

 

העניין מוסדר לרוב בשטרי מטען, או בהסכמים בין הצדדים הקובעים היכן ניתן להגיש תביעות במקרה של נזק. עם זאת, בית המשפט לא פעם מתבקש לדון בשאלה האם התנייה שוללת התדיינות במקום אחר, והאם קיים נימוק שלא לכבד את תניית השיפוט.

 

מקרה דומה אירע לאחרונה, לאחר שיבואן הגיש תביעה בישראל נגד חברת ספנות על סך של 140 אלף שקל בגין נזק שנגרם למטעני דגים קפואים שהובלו מסין לישראל.

 

חברת הספנות הזרה הגישה בקשה לבית המשפט לדחות את התביעה נגדה על הסף, מאחר ובשטר המטען ישנה תניית שיפוט ייחודית המקנה סמכות ייחודית ובלעדית לבית המשפט הימי בהונג קונג, שזהו נוסחה: 

 

"This bill of Lading is governed by English laws. All disputes arising under or in connection with this Bill of Lading shall be determined by English Laws and any action against the Carrier shall be brought before the Court of Admiralty in Hong Kong, as the case may be"

 

היבואן טען כי הוא לא ידע על תניית השיפוט משום שלא נמסרו לידיו בשום שלב שטרי המטען המקוריים. היבואן טען כי ראה רק את הצד הקדמי של שטרי המטען ורק עליהם הוא חתם, ואילו התנייה מופיעה בצד האחורי שלא נחשף בפניו.

 

ביחס לתנייה עצמה, טען היבואן שהתנייה אינה שוללת, במפורש או במשתמע, את סמכותם של בתי משפט אחרים לדון בתביעה, זאת מאחר ולשון התנייה אינה בלעדית. 

 

לצד זאת טען היבואן שאין יתרון לבית המשפט הימי הזר בהונג קונג על הישראלי, מאחר ומרבית זיקות הסכסוך קשורות לישראל, מקום מסירת הטובין, מיקום עדי היבואן, התקנות החלות על הסחורה, ועוד.

 

בית משפט השלום בחיפה עיין בלשון התנייה וקיבל את טענת חברת הספנות, שהינה מנוסחת באופן פעיל, המתיישב עם תניית שיפוט ייחודית לטובת בית המשפט הזר. בית המשפט קבע שבאופן עקרוני יש לכבד את התנייה בין הצדדים, אך ציין שאין בתנייה כזו כדי להגביל את שיקול דעתו בשאלה האם לדון בתביעה או לא. בית המשפט קיבל את טענת היבואן כי מנגד, רוב זיקות הסכסוך קשורות לישראל.

 

בית המשפט קבע כי לא ניתן לשלול את טענת היבואן כי תניית השיפוט לא הובאה לידיעתו, וזאת מבלי לשמוע עדין בנושא זה. מאחר והסעד של דחיית תביעה על סף הינו סעד דרסטי, נקבע כי הוא אינו מתאים לנסיבות אלה.

 

לאור האמור, בית המשפט דחה את בקשת חברת הספנות הזרה לסלק את התביעה נגדה על הסף, אך נמנע מלחייב את הצדדים בהוצאות משפט.

 

חברת הספנות הזרה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בקשת רשות ערעור זו עדיין תלויה ועומדת וטרם הוכרעה.

 

 

 


 

יבואן הצליח להתגבר על תניית שיפוט בשטר מטען* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]