מכסי המגן של ממשל טראמפ: השפעות מקיפות על היצוא הישראלי

באפריל 2025 נכנסה לתוקף אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בתחום הסחר הבינלאומי בשנים האחרונות. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שחזר לתפקידו בינואר 2025, הוציא צו נשיאותי המטיל מכסי מגן חדשים על יבוא סחורות לארצות הברית. צעד זה, שנעשה במסגרת מדיניות הסחר ״אמריקה תחילה״, מהווה שינוי דרמטי ביחסים המסחריים בין ארצות הברית למדינות רבות בעולם, ובכללן ישראל.

כבר ב-20 בינואר 2025, עם כניסתו לתפקיד, חתם טראמפ על מזכר נשיאותי למדיניות סחר תחת הכותרת ״אמריקה תחילה״. מזכר זה הנחה את ממשלו לחקור את הגורמים לגירעונות הסחר הגדולים והמתמשכים של ארצות הברית בסחורות. ב-13 בפברואר חתם על מזכר נוסף בשם ״סחר ומכסים הדדיים״ שהרחיב את הסקירה של פרקטיקות סחר בלתי הדדיות של שותפות הסחר של ארצות הברית.

התוצאה הסופית של חקירות אלה הגיעה ב-1 באפריל 2025, כאשר טראמפ הכריז על מצב חירום לאומי ביחס לאיום שמהווים גירעונות הסחר על הביטחון הלאומי והכלכלה של ארצות הברית. הכרזה זו שימשה כבסיס משפטי להטלת מכסים חדשים, כולל על מדינות שלארצות הברית יש עמן הסכמי סחר חופשי, כמו ישראל.

בהודעה הראשונית, נקבע כי יוטל מכס בסיסי של 10% על רוב מדינות העולם (למעט קנדה ומקסיקו), עם תוספות שונות למדינות שונות בהתאם לגירעון הסחר שלהן מול ארצות הברית. לישראל נוספו בהתחלה 7%, כך שסך המכס שהוטל על יצוא ישראלי לארצות הברית עמד על 17%. אולם, לאחר מכן החליט ממשל טראמפ להוריד את ההיטלים לכל העולם לשיעור אחיד של 10%. זוהי הפחתה משמעותית עבור ישראל וגם עבור מדינות רבות אחרות שנפגעו מההיטלים הגבוהים יותר שהוכרזו בתחילה.

המהלכים של מדינת ישראל

מדינת ישראל פועלת במספר ערוצים כדי להתמודד עם המצב החדש. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לפעול מול הממשל האמריקאי להורדת שיעור המכס על ישראל, מאמצים שהניבו תוצאות חלקיות עם ההפחתה מ-17% ל-10% (אם כי הפחתה זו חלה על כל המדינות ולא רק על ישראל).

אסטרטגיה מרכזית של ישראל היא לנסות לשפר את מאזן הסחר עם ארצות הברית על ידי הגדלת היבוא מארצות הברית. שר הכלכלה הודיע על הרחבת מדיניות ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ גם לארצות הברית, כלומר הכרה אוטומטית בתקינה אמריקאית, במטרה להקל על יבוא מוצרים אמריקאיים לישראל.

ישראל גם שוקלת את האפשרות להטיל מכסי מגן על יבוא ממדינות אחרות כדי להגן על התעשייה המקומית מפני הצפה של מוצרים שיוסטו מהשוק האמריקאי. עם זאת, סביר להניח שארצות הברית עצמה תהיה פטורה ממכסים אלו, כדי לא לפגוע במאמצים לשפר את מאזן הסחר.

אסטרטגיות ליצואנים ישראלים

בחינת מקור המוצר: מוצר ייחשב כישראלי לצורך הטלת המכס אם עבר ״שינוי מהותי״, או באנגלית Substantial Transformation, בישראל. יצואנים ישראלים שמייצרים במדינות עם שיעורי מכס גבוהים יותר יכולים לשקול להעביר חלק מהייצור לישראל כדי ליהנות משיעור המכס הנמוך יותר.

בדיקת סיווג המוצר: יצואנים צריכים לבדוק בקפידה אם המוצר שלהם נכלל ברשימת המוצרים הפטורים ממכסים (נספח 2 לצו הנשיאותי). בעבר, כאשר רוב היצוא הישראלי היה פטור ממכס, לא הייתה חשיבות רבה לסיווג המדויק של המוצר. כעת, כאשר ההבדל הוא בין מכס של 10% לפטור מלא, הסיווג המדויק של המוצר הופך לקריטי.

ניצול פטור למרכיב אמריקאי: יצואנים ישראלים יכולים לבחון אפשרות להגדיל את השימוש במרכיבים אמריקאיים במוצרים שלהם, כדי לנצל את הפטור ממכס עבור מרכיבים אמריקאיים שמהווים לפחות 20% מערך המוצר.

לקריאת המאמר המלא בגיליון מאי של מגזין PORT2PORT לחצו כאן.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש מחלקת מיסים (משותף) במשרד גולדפרב, גרוס זליגמן. בדוא״ל  [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979