עיקרו של היטל ההיצף

לאחרונה ניתנה החלטה מקדמית של הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, בעקבות תלונה שהוגשה על ידי החברות אקסטל בע״מ ואלובין תעשיות אלומיניום בע״מ. התלונה נוגעת ליבוא בהיצף של פרופילי אלומיניום וצינורות אלומיניום (מוצרי התלונה) מסין. נרחיב בסקירה זאת על עיקרו של היטל ההיצף.

״היצף״ מוגדר כיצוא של טובין למדינה אחרת במחיר הנמוך מ״מחירם המקובל״ (Normal Value). ״המחיר המקובל״ הוא לרוב המחיר בו נמכרים אותם טובין בשוק המקומי של המדינה היצואנית – אולם קיימים מקרים שבהם ייקבע מחיר אחר כמייצג את המחיר המקובל. מטרתו של היטל ההיצף אינה לחסום יבוא באופן גורף או להעניק הגנה מלאכותית ומופרזת לתעשייה המקומית. תכליתו היא לנטרל את היתרון הבלתי הוגן שנוצר ליבואן כתוצאה ממכירת הטובין במחירי היצף, ובכך לאפשר תחרות הוגנת בשוק המקומי. הטלת היטלי היצף מעוגנת הן בחקיקה הישראלית (חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א-1991) והן בהסכמים בינלאומיים, בעיקר הסכם GATT של ארגון הסחר העולמי (WTO).

נדרשים שלושה תנאים מצטברים על מנת שניתן יהיה להטיל היטל היצף:

קיום היצף: יש להוכיח באופן עובדתי שהטובין המיובאים אכן נמכרים במחיר הנמוך ממחירם המקובל במדינת היצוא. הוכחה זו דורשת השוואה בין מחיר היצוא למחיר המקובל.

קיום נזק ממשי לתעשייה המקומית: יש להוכיח שהתעשייה המקומית, המייצרת ״טובין דומים״ לאלו המיובאים בהיצף, סובלת מנזק ממשי או מאיום לנזק ממשי. ״טובין דומים״ הם טובין הזהים או בעלי מאפיינים דומים מאוד לטובין המיובאים. הנזק יכול להתבטא במגוון פרמטרים כלכליים, כגון ירידה במכירות, ירידה ברווחים, אובדן נתח שוק, צמצום התפוקה, ירידה בתעסוקה, פגיעה בניצולת כושר הייצור ועוד.

קיום קשר סיבתי: יש להוכיח קשר סיבתי ישיר בין היבוא בהיצף לבין הנזק שנגרם לתעשייה המקומית. כלומר, יש להראות שההיצף הוא הגורם לנזק, או לפחות תורם משמעותי לו, ולא גורמים אחרים שאינם קשורים ליבוא בהיצף.

הטלת היטל היצף אינה הליך פשוט והיא כרוכה בחקירה מורכבת ומפורטת. חקירה זו מנוהלת על ידי הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה. במהלך החקירה נאספים נתונים כלכליים ומשפטיים רבים, הן מהתעשייה המקומית המתלוננת והן מהיבואנים והיצואנים הזרים המעורבים. בסיום החקירה, הממונה מגיש את ממצאיו והמלצותיו לוועדה המייעצת לעניין היטלי סחר, והשר הממונה (שר הכלכלה והתעשייה) הוא זה שמקבל את ההחלטה הסופית אם להטיל היטל ובאיזה שיעור.

לגבי שיעור ההיטל, המאמר מציין את ״כלל ההיטל הנמוך״ (Lesser Duty Rule). על פי כלל זה, שיעור ההיטל שיוטל לא יעלה על שיעור ההיצף (כלומר, ההפרש בין המחיר המקובל למחיר היצוא). יתרה מכך, ההיטל יכול להיות אף נמוך משיעור ההיצף, אם נמצא שדי בהיטל נמוך יותר כדי למנוע את הנזק לתעשייה המקומית.

כאמור, לאחרונה ניתנה החלטה מקדמית של הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, בעקבות תלונה שהוגשה על ידי החברות אקסטל בע״מ ואלובין תעשיות אלומיניום בע״מ. התלונה נוגעת ליבוא בהיצף של פרופילי אלומיניום וצינורות אלומיניום (מוצרי התלונה) מסין.

למען הגילוי הנאות נציין כי הח״מ וצוותו מייצגים את החברות שהגישו את התלונה למשרד הכלכלה.

לאחר בחינת התלונה והראיות שהוצגו, פתח הממונה בחקירה ביום 25.07.2024. תקופת החקירה לעניין ההיצף נקבעה לינואר-דצמבר 2023, ולעניין הנזק לשנים 2021-2023.

קיום ההיצף: בשל ריבוי היצרנים הזרים, החליט הממונה להגביל את הבדיקה למדגם של ארבעה יצרנים עיקריים מסין: SHEUNGYIN HARVEST ALUMINIUM CO, GUANGDONG YONGLONG ALUMINUM CO, GUANG YA, ו-Guangdong Huachang.
 

הממונה קבע כי יש לקבוע את ״המחיר המקובל״ בסין על סמך נתוני עלויות ייצור במדינה פונדקאית (טורקיה), ולא על סמך נתוני המכירות בשוק הסיני. זאת בשל ממצאים המעידים על התערבות ממשלתית משמעותית בשוק האלומיניום בסין, המשפיעה על עלויות הייצור (כגון בעלות ממשלתית על יצרנים, רכישת חומרי גלם, עלויות כוח אדם, אנרגיה, אשראי ועיוותי מס). לאחר התאמת עלויות הייצור של החברות הסיניות שנבדקו לעלויות המקובלות בטורקיה, חושבו שיעורי היצף הנעים בין 61% ל-146% עבור החברות שנבדקו, ושיעור של 110% ליתר החברות ששיתפו פעולה אך לא נכללו במדגם, ו-146% ליתר סין.

נזק לענף היצרני המקומי

החקירה מצאה כי נגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי. ממצאים אלו כוללים:

התפתחות היבוא: עלייה משמעותית ביבוא מסין והונג קונג בין השנים 2021-2023.

השפעה על המחירים:

חיתוך מחירים: מחירי היבוא מסין היו נמוכים משמעותית ממחירי היצרנים המקומיים.

דחיקת מחירים: ירידה במחירי המוצרים המקומיים, בעיקר בשנת 2023.

מניעת עליית מחירים: מחירי היצרנים המקומיים לא עלו במידה מספקת בהתחשב בעליית מחירי התשומות וחומר הגלם (אלומיניום).

השפעות נוספות: פגיעה במכירות וברווחיות היצרנים המקומיים , ירידה במכירות הכמותיות,  ירידה בנתח השוק של התעשייה המקומית, ירידה בניצול כושר הייצור, צמצום במספר  המועסקים ובעלויות השכר, פגיעה בפריון, פגיעה בצמיחה ובתחרות, פגיעה בתשואה על השקעות, פגיעה ביכולת גיוס הון וגידול במלאי.

קשר סיבתי:
הממונה קבע כי קיים קשר סיבתי בין היבוא בהיצף מסין לבין הנזק הממשי שנגרם לענף היצרני המקומי. נשללו גורמים אחרים כסיבה עיקרית לנזק, כגון יבוא ממדינות אחרות שלא בהיצף או ירידה בביקוש.

החלטה על ערובה זמנית

לאור ממצאי ההיצף והנזק, החליט הממונה על הטלת ערובה זמנית למשך שישה חודשים, כדי למנוע נזק נוסף לענף המקומי במהלך המשך החקירה. שיעורי הערובה הזמנית נקבעו בהתאם לכלל ה-"Lesser Duty Rule" (הנמוך מבין שיעור ההיצף ושיעור הנזק) והם נעים בין 61% ל-146% בהתאם ליצרן הסיני. לאחר פניות היבואנים בדבר משלוחים שהוזמנו לפני הטלת הערובה הזמנית והנמצאים בדרכם לישראל - החליט הממונה כי הערובה הזמנית תיכנס לתקופה לקראת סוף חודש יוני. לאחרונה, ביום 25.6.25, החליט הממונה לדחות את כניסת הערובה הזמנית לתוקף בשלושה חודשים נוספים, עד ליום 27.9.25, וזאת לאור המערכה מול איראן.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש מחלקת מיסים (משותף) - יבוא, יצוא וסחר בינלאומי. בדוא״ל [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979.