אשרא צופה: תנודתיות חדה בשווקים בטווח הקרוב

זאת עקב משבר טורקיה - ארה״ב. החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ העלתה את דירוג הסיכון של טורקיה ל-6. נמרוד עציוני: היחלשות הלירה הטורקית עשויה לפגוע קשות בחברות הטורקיות


11:25 ,13.08.2018 מאת: מערכת פורט2פורט

״השווקים הפיננסיים צפויים להתאפיין בתנודתיות חדה בטווח הקצר, על רקע המשבר בין ארה"ב לטורקיה״. כך מעריך נמרוד עציוני, מנהל סיכונים ראשי באשרא, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ. באשרא מעלים בעקבות האירועים את דירוג הסיכון של טורקיה מ-5 ל-6, על רקע העלייה בסיכון הפוליטי ליצואנים הפעילים במדינה. דירוג אשרא מדרג את הסיכון של כל מדינה מ-1 (סיכון נמוך) ל-7 (סיכון מקסימלי). 

 

לדברי עציוני, ״היחסים הכלכליים בין ישראל לטורקיה כמעט לא הושפעו מהמשברים המדיניים שפרצו בין המדינות בשנים האחרונות, אולם הפעם הסיפור שונה לחלוטין. היחלשות הלירה הטורקית עשויה לפגוע קשות בחברות הטורקיות, דבר שעלול לערער משמעותית את איתנותן הפיננסית. לכן מומלץ לכל היצואנים לבטח את עצמם בביטוח סיכוני סחר חוץ במידה שטרם עשו זאת וכמובן לגדר את החשיפה המטבעית. חשש נוסף הוא שהמשך המשבר בטורקיה ׳ידביק׳ את שאר כלכלות האירו החשופות לטורקיה, כגון בריטניה, גרמניה, איטליה וצרפת.בנקים אירופיים חשופים יותר לכלכלה הטורקית מאשר בנקים אמריקאיים. אנחנו עדיין לא שם, אך אם טורקיה תמשיך בקו הקיים נגד ארה״ב, הסיכוי לכך יגדל בצורה משמעותית״. 

 

על אף המתיחות בין ישראל לטורקיה בשנים האחרונות, טורקיה נשארה אחד מיעדי היצוא העיקריים והחשובים ביותר של ישראל. הייצוא של ישראל לטורקיה הסתכם בכ-1.4 מיליארד דולר בשנת 2017 - מקום שביעי בדירוג היצוא הישראלי, על פי נתוני מכון הייצוא. מרבית היצוא הוא של תזקיקי נפט וכימיקלים, כאשר טורקיה היא סוג של תחנת מעבר מישראל לאירופה. היצוא לטורקיה עלה בשנת 2017 בכ-10% לאחר ירידה של השנים האחרונות, כאשר הירידות והעליות הן תוצאה ישירה של הירידה והעליה בענף הכימיקלים ותזקיקי הנפט.

 

עציוני מציין עוד כי ״מצבה של טורקיה היה בעייתי מאוד עוד לפני העימות עם ארה״ב, מכיוון שבניגוד לשווקים מתעוררים רבים אחרים, לטורקיה יש חוב רב בדולרים, עקב גיוסים בריבית דולרית שביצעה בשווקים הבינלאומיים בשנים הקודמות. חוב זה יצר בעיה קשה עבור טורקיה כשתשואות אגרות החוב בארה״ב עלו לכ-3% וגרמו למשקיעים להסיט כספים משווקים מתעוררים, בהם טורקיה, מה שהעלה שאלות לגבי יכולת מיחזור החובות של המדינה. טורקיה סבלה גם מעליית מחירי הנפט. אבל הצהרת טראמפ על מכסי יבוא מטורקיה גרמה לשינוי מהותי במצבה של המדינה, שקשה לראות כיצד תצא ממנו. אם בתחילת השנה היה נראה שטורקיה בכיוון של שיפור במדדי הכלכלה, השיפור הזה נעלם כלא היה, כאשר הלירה מתרסקת אל מול הדולר והצהרותיו של ארדואן רק מוסיפות שמן למדורה. וכל זאת בלי להזכיר את המתיחות עם הכורדים, שגררה גל פיגועים של המחתרת הכורדית ה-PKK, האינפלציה הבעייתית, העלייה בהוצאות הפיסקליות, שיעור האבטלה הגבוה וגל הפליטים ששוטף את המדינה.כל אלו יוצרים ומעמיקים את חוסר הוודאות בטורקיה בתקופה הקרובה. הפעם, בניגוד לניסיון ההפיכה שכשל, לארדואן יש הרבה פחות כלים להתמודד עם המשבר ונראה שהוא יהיה חייב ׳לרדת מהעץ׳ ולהיענות לדרישות ארה״ב״.