טכנולוגיית אב״כ והפיקוח על יצוא דו-שימושי

לא רבים יודעים, אבל ישראל מייצאת טכנולוגיות בתחום האב״כ (אטומי/ ביולוגי/ כימי) לחו״ל. טכנולוגיות אלו מפוקחות בפיקוח יצוא דו-שימושי ע״י משרד הכלכלה על פי אמנות הפיקוח הבינלאומיות השונות ולכן חשוב לבדוק מוצרים אלה מול רשימות הפיקוח


09:05 ,22.01.2019 מאת: עמירם הלוי

מה הקשר בין בושם יוקרתי, תבלינים, תרופה לסרטן וקידוחי נפט ולפיקוח על יצוא דו שימושי? לא רבים יודעים, אבל ישראל מייצאת טכנולוגיות בתחום האב״כ (אטומי /ביולוגי/כימי) לחו״ל. טכנולוגיות אלו מפוקחות בפיקוח יצוא דו-שימושי ע״י משרד הכלכלה על פי אמנות הפיקוח הבינלאומיות השונות. אמנת ה-NSG, AG וה-CWC אומצו על ידי החוק הישראלי כתוספות לצו היבוא והיצוא החופשי - 1978, והן נכללות בתוספת השלישית לצו. להלן: צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), תשס״ד-2004 (להלן לינק לאתר משרד הכלכלה, ולינק להוראת מנכ״ל 3.6 הרלוונטית וקישור לרשימת החומרים המחייבים ברישיון יצוא.

 

לעיתים אפילו היצואניות עצמן אינן מודעות לכך שמוצריהן מפוקחים בכלל או ע״פ אמנת האב"כ בפרט. על מנת שלא לעבור על החוק, חשוב לערוך בדיקה של המוצרים מול רשימות הפיקוח באופן עצמי או באמצעות מומחה.

 

מה לייצור צ׳יפים ולאמנת האב״כ?

 

חברת ענק בינ״ל המייצרת צ׳יפים בישראל ביקשה לייצא את אחת המכונות שלה לייצור צ׳יפים, שכבר לא היה לה עבורה שימוש בישראל. בבדיקה שערכנו מתברר שיש במכונה רכיב הנקרא ״מתמר לחצים״ או Transducer. מתמר זה מפוקח באמנת הגרעין - לא פחות, וזאת בגלל שבייצור צנטריפוגות משתמשים גם במתמרים מעין אלו. לא עזר לחברה שהסבירה שערך המתמר הינו פחות משבריר האחוז מערך המכונה שעולה מיליוני דולרים, ושהוא אינו ניתן לפירוק מבלי לפרק את כל המכונה ולפגום ביכולתה לתפקד. יותר מכך: החברה הבהירה שברוב מדינות העולם בהן יש לה סניפים, המכונה פטורה מפיקוח בשל  סעיף ״דה מינימיס״ שפוטר אותה מפיקוח עקב הערך הנמוך של המוצר המפוקח יחסית למכונה המיוצאת. הבהרתי לחברה שבישראל כלל זה אינו קיים, אלא להפך, קיים כלל הנקרא See Through לפיו מוצר יהיה מפוקח גם אם שוויו דולר אחד בתוך מכונה השווה מיליוני דולרים. החברה הונחתה לבקש רישיונות יצוא למכונות הללו. (ר׳ תמונה). 

 

מה לקידוחי נפט ולאמנת האב״כ?

 

חברת קידוחי נפט שפעלה סמוך לחופי ישראל, נדרשה למכשיר שמפיק ניוטרונים (Neutron Generator )   אשר מסייע לה לבדוק המצאות נפט או גז בשכבת הקרקע אליה הגיע המקדח. החברה ביקשה לייצא את המכשיר, ובדקה עמי האם הינו מפוקח ולפי איזה סעיף. התברר שהמכשיר מפוקח באמנת הגרעין, ורישיון ניתן לה לפי אמנה זו.

 

 

מה לייצור פקקי בושם ואמנת האב״כ?

 

חברה ישראלית, אשר ייצרה פקקים לתעשיית הקוסמטיקה הבינ״ל פנתה אלי בבקשה לסייע לה בסיווג המכונה שבה השתמשה בחלק מהתהליך לייצור הפקקים. הבקשה הגיעה בגלל דרישת היצרן בחו״ל לחתימה על ״אישור משתמש סופי״, דרישה שעוררה את חששה החברה הישראלית. להפתעתי, בבדיקה התברר שתהליך הייצור של הפקק כלל התכה קרה של אלומיניום, ולצורך כך השתמשה החברה במכונה המייצרת זרם חשמלי בעל מתח גבוה לחלקיק שנייה דבר המשנה את מצב הצבירה של האלומיניום ממוצק לנוזלי מבלי לשנות את הטמפרטורה שלו. מכונה בעל יכולות דומות משמשת לתהליך הצתה גרעינית. ולפיכך מפוקחת באמנת האב״כ. החברה הונחתה לבקש רישיון לפי אמנת האב״כ.

 

מה לעיקור תבלינים ולאמנת האב״כ?

 

חברה המעקרת תבלינים ומוצרים נוספים אחרים בקרני גמא, פנתה אלי בבקשה לדעת האם מוטות של חומר יוצר קרינה המכונה ״קובלט 60״, המיוצא על ידה, חייב ברישיון ולפי איזה משטר. החומר, שאינו חומר ביקוע, ואינו משמש בכורים גרעיניים, משמש על ידה לעיקור  התבלינים. קרני הגמא המופקות מחומר זה משמידות כל יצור חי כולל חיידקים, מבלי לפגוע במוצר עצמו. כל שנה שולחת החברה חזרה לחו״ל חלק מהמוטות המשומשים, שכן בישראל אין יכולת הטמנה של פסולת גרעינית. בבדיקה שערכנו התברר שהחומר הנ״ל מפוקח באמנת האב״כ. החברה הונחתה לבקש רישיון לפי אמנת האב״כ.

 

מה בין גילוי סרטן לאמנת האב״כ?

 

חברה המייצאת חומרים רדיואקטיביים לצרכים רפואיים, בעלי משך ״מחצית חיים״ הנמדד בשעות, ואשר השתמשה באורניום מדולל כדי לבודד את הקרינה הרדיו-אקטיבית של החומר בעת הפצתו למרכזים רפואיים בחו״ל, פנתה אלי בשאלה האם המוצר עצמו או חומר הבידוד שלו חייבים ברישיון. בבדיקה שערכתי התברר שהחומר הרדיו-אקטיבי עצמו אינו חייב ברישיון בשל משך חייו הקצר, אולם החומר המבודד חייב ברישיון במידה והחברה מייצאת יותר מ-500 ק״ג בשנה ממנו. החברה אכן ייצאה כמות גדולה והונחתה על ידי לבקש רישיון לפי אמנת האב״כ.

 

אם יש לכם ספק - שאלו את עמיל המכס שלכם.

 

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/