אושרו תקנות להנגשת מידע בזמן אמת על עמדות טעינה לרכב חשמלי

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אתמול (ג׳) את תקנות מקורות אנרגיה שהגיש משרד האנרגיה והתשתיות. התקנות החדשות עוסקות בהנגשת מידע על עמדות טעינה לרכב חשמלי, במטרה להקל על פלח השוק ההולך וגדל של מעל 300 אלף בעלי רכבים חשמליים בישראל. לפי התקנות שאושרו, בעלי עמדות טעינה ציבוריות יחויבו להעביר באופן רציף נתונים בזמן אמת למאגר מרכזי של משרד האנרגיה, לצד מסירת מידע נוסף בהתאם לדרישות המשרד.

ראש חטיבת אנרגיה מקיים במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר, הציג את המהלך והדגיש כי מדובר בפעם הראשונה שהמשרד מביא לאישור תקנות העוסקות ברכב חשמלי. ״הוועדה קראה לנו להתקין את התקנות הללו אחרי לא מעט דיונים, וההסכמה עם חברי הכנסת שרצו לקדם חקיקה הייתה שנביא תקנות״, הסביר אייפר. ״הן באות לתת מענה להיעדר מידע ושקיפות בנוגע למיקום וזמינות עמדות טעינה – אחד החסמים המרכזיים לקידום השימוש ברכבים חשמליים״.

ח״כ מטי צרפתי הרכבי ציינה בדיון את המצב הקיים כיום בשוק ואמרה: ״היום, כבעלת רכב פלאג-אין, לכל חברה יש אפליקציה עצמאית משלה וכל עמדה דורשת הסדרת תשלום בנפרד. בעבר רשויות מקומיות הקימו עמדות במסדרי נתונים שונים. האם היום הכל יהיה במקום אחד?״.

שתי מטרות מרכזיות: הפחתת חרדת הטווח וייעול הרגולציה

רון אייפר השיב כי לתקנות יש שתי מטרות מרכזיות:

הפחתת ״חרדת הטווח״ של הנהגים: מענה לחשש של נהגים להיתקע בדרכים ללא סוללה. המאגר המרכזי שיוקם יהיה פתוח לציבור הרחב ונגיש לאפליקציות השונות במשק בממשק ממוחשב.

יצירת מדיניות ותכנון מבוססי נתונים: קבלת מידע מקיף על ידי הרגולטור לצורך ניתוח המשק. אייפר ציין בהקשר זה כי כיום כמעט 40% ממשק האנרגיה בישראל תלוי בדלק מיובא ומושפע ישירות מאירועים גיאופוליטיים (כמו פתיחת מצר הורמוז). חשמול התחבורה יאפשר להוריד את צריכת האנרגיה של ישראל ב-14% עד שנת 2040, מאחר שרכב חשמלי יעיל פי כמה מרכב המונע בבנזין.

ראש אגף תחבורה במשרד האנרגיה, נחום יהושע, הרחיב על חובות הדיווח וציין כי התקנות קובעות חובת התחברות למאגר ציבורי בזמן אמת, לצד חובת דיווח תקופתית (פעם בשנה) שתעניק למדינה תמונה רחבה על מצב המשק. ״באירופה, בבריטניה ובארה״ב יודעים בדיוק כמה עמדות פרטיות וציבוריות ישנן״, אמר יהושע. ״בישראל אנחנו יודעים כיום על כאלף עמדות ציבוריות, אך חסר לנו מידע על העמדות הפרטיות והעסקיות במקומות העבודה״.

על מי יחולו חובות הדיווח?

הדיווח התקופתי יחול על יבואני עמדות טעינה, מתקינים גדולים, חברות טעינה וניהול עמדות, וכן על בעלים של מעל 500 עמדות (או ספקי טעינה עם לפחות 10 שקעים). ח״כ צרפתי הרכבי תהתה מדוע נקבע הרף על 500 עמדות, ויהושע הסביר כי המטרה היא לא להטיל נטל בירוקרטי כבד על גורמים קטנים בשוק, והוסיף כי חברות גדולות (כמו 'פז' למשל) ידווחו בכל מקרה תחת הגדרתן כספקי טעינה.

במהלך הדיון נקבע כי הדיווח בזמן אמת למאגר יעודכן בתוך 60 שניות בלבד מרגע שיש שינוי בנתוני העמדה, במקום העברת חיווי כל 90 שניות כפי שהוצע בתחילה (לבקשת הספקים ועל מנת לשמור על סבירות). בנוסף, הדיווח התקופתי המקיף הופחת מתדירות חצי-שנתית לדיווח פעם בשנה (עד ה-31 במרץ עבור השנה שקדמה לו).

הגנת סודיות מסחרית וחסמי התשתית

נציגי התעשייה העלו בדיון חששות לגבי סודיות מסחרית. מנכ״ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה, איתן פרנס, וסמנכ״ל אפקון, תום שחף, ביקשו הבהרות לגבי אבטחת הנתונים הפיננסיים והעלויות שיימסרו למשרד.

אייפר ביקש להרגיע והדגיש: ״המשרד מתייחס לנתונים ביראת קודש. המידע יישמר בסודיות מלאה ולא יפורסם בצורתו הגולמית, אלא ישמש רק להבנת חסמים ועלויות שהמדינה עשויה לסייע בהוזלתם״.

שחף הוסיף כי החסם העיקרי של הענף כיום אינו העלויות אלא זמני ההמתנה הארוכים לחיבורי חשמל מחברת החשמל, ובירך על כך שמשרד האנרגיה יהיה שותף לנתונים כדי להיערך לעומסים על הרשת.

לקראת תום הדיון נקבע כי התקנות ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות, אך חובות הדיווח יוחלו באופן מדורג:

הדיווח השנתי הראשון: יימסר ב-31 במרץ 2026 עבור התקופה מיום כניסת התקנות לתוקף ועד סוף שנת 2026.

הדיווח הבא: יימסר ב-31 במרץ 2028, ויכול לכלול מידע עבור כל שנת 2027.

בחינה מחדש: נקבע כי בתום 5 שנים מתחילת התקנות יבצע משרד האנרגיה בחינה ראשונה שלהן.

התקנות אושרו בוועדה פה אחד, בקולותיהם של ח״כ מטי צרפתי הרכבי וח״כ אלון שוסטר.