הכלכלה הישראלית ליברלית בשבעה מתוך 18 סקטורים בממוצע מה-OECD

הארגון פרסם לראשונה את תוצאות מדד המגבלות בסחר הבינלאומי בענף השירותים, המדגים את מצב פתיחות המשק בישראל בהשוואה למדינות אחרות


12:34 ,11.05.2014 מאת: מערכת פורט2פורט

ה–OECD פרסם בסוף השבוע האחרון, לראשונה, את תוצאות מדד המגבלות בסחר הבינלאומי בענפי השירותים (ה–STRI), המדגימות, בין השאר, את מצב הפתיחות של המשק הישראלי יחסית למדינות אחרות בעולם.

 

מהנתונים עולה כי ישראל נמצאה ליברלית יותר מממוצע ה –OECD בשבע מתוך 18 הסקטורים שנבחנו. התחומים בהם ישראל נמצאה ליברלית יותר הם: שירותי ההפצה, שירותי הקלטת קול, שירותי קולנוע, מחשוב, ביטוח, בנקאות מסחרית ותחבורה ימית. כמו כן, מצוינת המדיניות הכלכלית הישראלית לטובה, בין השאר, בכל הנוגע לרמת החסמים הנוגעים להשקעות זרות.

 

הכלכלה הישראלית נסמכת משמעותית על יצוא שירותים. כשליש מהיצוא הישראלי מקורו בענפי השירותים. במונחי ערך מוסף, מדובר בכ–54% מסך היצוא של ישראל. מגזרי השירותים מהווים תשתית לסחר בסחורות, שלא יכול להתאפשר ללא שירותי תחבורה, לוגיסטיקה, פיננסים, תקשורת ושירותים מקצועיים נוספים, המרכיבים את שרשרת הערך הגלובאלית.  

 

סחר בשירותים מהווה מרכיב משמעותי גם בכלכלה הגלובאלית: כ–75% מהתל"ג במדינות ה–OECD, ביניהן ישראל, מקורו במסחר בשירותים. הסקטורים השונים של השירותים מעסיקים בממוצע כ–80% מכוח העבודה במדינות ה–OECD וכך גם בישראל. ברור אפוא, כי מסחר יעיל ותחרותי בענפי השירותים הינו גורם מפתח בהתפתחות הכלכלה הישראלית לאורך זמן.

 

הפרויקט שהחל לפני  כשש שנים מספק תמונת מצב סטטית של החסמים שנמדדו בכל מדינה ומתרחש כחלק מכינוס השרים השנתי של ארגון ה-OECD ומהווה את אחד ממוקדי הדיון במושב הסחר של הכנס.

 

הארגון בחן 18 סקטורים ב–40 מדינות, מהן 34 חברות בארגון, ושש כלכלות מתפתחות, שלא חברות בארגון (ברזיל, סין, הודו, אינדונזיה, רוסיה ודרום אפריקה), במטרה לייצר מאגר מידע ומדד יחסי המאפשרים להשוות את רמת הפתיחות של המדינות לסחר בשירותים.

 

מטרה נוספת של המחקר הינה לייצר מאגר מידע עדכני אודות חסמי הסחר העומדים בפני ספקי שירותים המעוניינים לפעול במדינה. מאגר המידע של ה-STRI, שנבנה במסגרת הפרויקט, מתעדכן על ידי ה-OECD בתאום עם הממשלות המשתתפות, על מנת שהמדדים יישארו דינמיים בהתאם להתפתחויות בשוק.

 

לצורך בניית המדד נבחנו חמש קטגוריות של חסמים ואמצעים מגבילים בכל אחד מהסקטורים שנבחנו: הגבלות על בעלות זרה ותנאי כניסה של ספקים זרים לשוק המקומי; הגבלות על תנועת עובדים; חסמי תחרות ובעלות ציבורית; שקיפות רגולטורית ודרישות מנהלתיות (כולל הליכים לרישום חברה חדשה); אמצעים מפלים אחרים (כגון איסור להשתמש בשם התאגיד הזר, מגבלות על גישה למכרזים ציבוריים).

 

ישראל נמצאה ליברלית יותר מממוצע ה–OECD בשבע מ–18 הסקטורים שנבחנו: שירותי ההפצה; שירותי הקלטת קול; שירותי קולנוע; המיחשוב; הביטוח; הבנקאות המסחרית; תחבורה ימית.

 

כמו כן, מצוינת המדיניות הכלכלית הישראלית לטובה בהיבטים הבאים: היעדר מנגנוני בחינה / סינון של השקעות זרות; הרכש הממשלתי מוסדר ופתוח עבור ספקים זרים; לא קיימים מסים או סובסידיות "רוחביות" המפלות ספקים זרים.

 

בענף ההפצה, הרגולציה בישראל נמצאה כפתוחה יחסית כלפי ספקים זרים: אין מוצרים השמורים למונופול סטטוטורי; קיימים אמצעים מקדמי תחרות בתחום ההפצה.

 

מאידך, בישראל מספר מגבלות רוחביות המשליכות על כלל ענפי השירותים, למשל: הצורך לקבל אישור מינהל מקרקעי ישראל לרכישת נדל"ן ע"י זרים; קושי בהסדרת כניסת מומחים ומנהלים זרים לישראל (רלוונטי לסחר בכל ענפי השירותים); דרישת תושבות כתנאי לרישיון עיסוק בתחומים מסוימים של שירותים מקצועיים; מונופול בתובלת סחורות ברכבת; תחבורה אווירית (מגבלות על בעלות זרה); שירותים משפטיים.

 

לנה זייגר, מנהלת תחום הקשרי סחר במינהל סחר חוץ שבתוך משרד הכלכלה: "איסוף המידע היווה את האתגר הגדול ביותר של הפרויקט, במסגרתו פעל ה–OECD באמצעות יועצים, שביצעו סקירת רגולציה וחקיקה מקומית ובהמשך פעל מול הממשלות במדינות ה-OECD לאימות נתונים אלה. הנתונים עבור המדינות החשובות שלא חברות ב-OECD, כגון סין, הודו וברזיל, נאספו ממקורות פתוחים וללא אימות הנתונים מצד הממשלות, לפיכך מאגר המידע שייחשף יהווה מקור מידע חשוב וייחודי עבור היצואנים לשווקים אלו".

 

מנהל מינהל סחר חוץ אוהד כהן: "פרויקט ה–STRI הינו כלי משמעותי לבחינת מצב הפתיחות, או הסגירות, של מדינות לסחר בשירותים. היכולת להשוות את המגבלות הקיימות בסקטורים מסוימים, בין מדינות שונות, תוך קבלת מידע באופן שקוף ופתוח, יכולה להוות יתרון משמעותי לספקי שירותים בבואם לתכנן אסטרטגית כניסה לשווקים חדשים והרחבת פעילות יצוא קיימת. מאגר המידע הוא גם כלי עבורנו במינהל, לגיבוש מדיניות סחר החוץ ובפרט במו"מ על הסכמי אזור סחר חופשי, בכל הנוגע לענפי השירותים. למרות מגבלותיו המתודולוגיות, מדובר בפרויקט שאפתני אשר ללא ספק יתרום רבות לספקי השירותים ולקובעי המדיניות במדינות".

 

במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, שריכז את העבודה על הפרויקט מהצד הישראלי וממשיך – בשיתוף עם הרגולטורים ומשרדי הממשלה הרלבנטיים - לוודא ייצוג ראוי לישראל בתוצאות הפרויקט, מציינים כי תמונת המצב המוצגת אינה לוקחת בחשבון רפורמות שחלו בתחומי השירותים בארץ, כגון השינויים בתחום עריכת הדין.

 

לאור מורכבות הפרויקט ואופן איסוף המידע, הארגון הכיר בכך שייתכן ונעשו טעויות ואלה יאותרו ויתוקנו בהמשך. כמו כן, לפרויקט מספר מגבלות מתודולוגיות. לאור האמור, במינהל סחר חוץ מייחסים חשיבות נמוכה לערך הכמותי של המדד ולהשוואה בין תוצאות הענפים השונים ומעניקים משקל רב יותר למיקום היחסי של ישראל בענף מסוים, ביחס למדינות אחרות באותו הענף. כמו כן, מדגישים במינהל סחר חוץ כי הנתונים עבור המדינות החשובות, שאינן חברות ב- OECD כגון סין, הודו וברזיל, נאספו ממקורות פתוחים וללא אימות נתונים מצד הממשלות ולפיכך יש להתייחס לנתונים אלה במידה של זהירות.