לקראת מכרז בינלאומי: נחתם הסכם שווי הנכסים בין המדינה ל-ICL ב-2.54 מיליארד דולר

מדינת ישראל וחברת ICL (כימיקלים לישראל) חתמו על הסכם מפורט המסדיר את שווי נכסי הזיכיון בים המלח לקראת סיומו בשנת 2030. ההסכם, המבוסס על מסמך עקרונות שנחתם בנובמבר 2025, קובע כי המדינה תשלם ל-ICL סכום של 2.54 מיליארד דולר תמורת כלל הנכסים הנדרשים לתפעול השוטף של המפעלים (בתוספת עלויות פרויקט קציר המלח). חשיבותו של ההסכם עבור הכלכלה הישראלית נעוצה ביצירת ודאות תפעולית ומשפטית המאפשרת למדינה לצאת לראשונה למכרז תחרותי, בינלאומי ושוויוני על משאבי הטבע בים המלח.

במסגרת ההבנות, ICL ויתרה על זכות הקדימה שהייתה לה והתחייבה לשיתוף פעולה מלא בהעברת הידע המקצועי, נהלי העבודה והסכמים מהותיים לידי המדינה או לידי הזוכה העתידי במכרז. ההסכם מעגן גם את מחויבות החברה להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה במפעלים עד למועד פקיעת הזיכיון, במטרה לשמר את ערך הנכסים. החשב הכללי, יהלי רוטנברג, הדגיש כי צעדים אלו, לצד העברת ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים, הם קריטיים להסרת חסמי הכניסה שעמדו בפני מתמודדים פוטנציאליים מהארץ ומהעולם.

במקביל לחתימה, פרסם משרד האוצר להערות הציבור את "״תזכיר חוק זיכיון ים המלח, התשפ"ו-2025״. תזכיר זה נועד להסדיר מחדש את הריבונות על הפקת המשאבים, להבטיח פיקוח סביבתי הדוק יותר ולהגדיל את התמלוגים שיועברו לקופת המדינה. החשב הכללי כבר החל בהיערכות להליך מיון מוקדם (PQ) למכרז החדש, מהלך שצפוי למשוך ענקיות כרייה ולוגיסטיקה בינלאומיות המעוניינות בגישה למשאבי האשלג והברום הייחודיים של האזור.

עבור מגזר הספנות והלוגיסטיקה, מפעלי ים המלח הם לקוח קצה אסטרטגי המייצר נפחי הובלה עצומים בצובר (Bulk) דרך נמלי ישראל. הבטחת ״מגרש משחקים מאוזן״ במכרז 2030 וקביעת תג מחיר ברור לנכסים מבטיחים כי שרשרת האספקה של המינרלים לא תיפגע מחוסר ודאות משפטי. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, ציין כי המהלך מאזן בין זכויות החברה הנוכחית לבין הצורך למקסם את הרווח הציבורי, ומייצר תשתית להליך תחרותי אמיתי שיקבע את עתיד התעשייה הכבדה בים המלח לעשורים הבאים.