ועדת הכלכלה למשרד התחבורה: טפלו בתקנות שעות העבודה של הנהגים

יו״ר ועדת הכלכלה מרגי סירב לאשר את תקנות הטכוגרף הדיגיטלי ודרש ממשרד התחבורה להתאים במקביל את האכיפה ושעות העבודה של הנהגים. מנכ״ל מועצת המובילים: הטכוגרף צריך להיות אחרון בשרשרת אחרי הסדרת חניונים ושעות עבודה


14:12 ,28.12.2020 מאת: מערכת פורט2פורט

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ יעקב מרגי, סירבה לאשר את בקשת משרד התחבורה לתקן את תקנות התעבורה, על מנת להסדיר את השימוש בטכוגרף הדיגיטלי, לאחר שהתברר כי נושא האכיפה לא הוסדר במקביל וכך גם לא התקנה העוסקת בשעות העבודה והמנוחה של הנהגים המקצועיים.

 

היו״ר מרגי פתח את הדיון ואמר כי מדובר בתרומה לבטיחות, אך דרש לדעת האם ישנה אכיפה גם בשגרה והאם יש הרתעה. במהלך הדיון הסבירו נציגות משרד התחבורה כי התאמת האכיפה צריכה להיעשות בתיקון לפקודת התעבורה, שנמצא בהליכים סופיים. נציגת המשטרה טענה כי תקנה 168 בתקנות התעבורה, העוסקת בשעות העבודה והמנוחה של הנהגים, שנויה במחלוקת ויש לתקן גם אותה. כאמור, לנוכח הדברים דרש היו״ר מרגי ממשרד התחבורה להביא את כל התיקונים לאישור הוועדה במקביל.

 

מנהלת אגף הרכב במשרד התחבורה, עינת סגל, הסבירה כי תאונות רבות נגרמות בשל עייפות וחוסר ריכוז של נהגים על רכבים כבדים, ומכאן חשיבות ההקפדה על שעות העבודה והמנוחה. לדבריה, הטכוגרף הדיגיטלי כבר מורכב ברכבים המיוצרים באיחוד האירופי ולצורך הסדרת השימוש בו נדרשת המדינה לחתום על אמנת נהיגה בינלאומית. עוד הסבירה סגל, כי אישור התקנות הוא תנאי לחתימה על האמנה וכי כל רכב חדש שיגיע מאירופה כבר מותקן בו הטכוגרף הדיגיטלי.

 

יו״ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, ח״כ בועז טופורובסקי שאל מדוע לא להתאים גם את שעות העבודה בישראל לנהוג באירופה. סגל השיבה כי זה מהלך מורכב, הן על רקע מחסור בנהגים בישראל וכן לאור העובדה כי הנהגים באירופה משתכרים שכר גבוה יותר מאשר בישראל. ח״כ טופורובסקי הוסיף כי צריך לחייב את השימוש בטכוגרף הדיגיטלי, אחרת הטמעתו תארך יותר מדי זמן.

 

היו״ר מרגי ביקש לדעת מה יקרה אם יגיעו אוטובוסים ממדינות עולם שלישי, למשל, עם טכוגרף אנלוגי. נציגת הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, סיגלית ברקאי, השיבה כי ניתן יהיה להשתמש בו. בתגובה לכך אמר היו״ר מרגי כי בכוונתו לתקן זאת, כך שרכב חדש יחויב בהתקנת טכוגרף דיגיטלי. עוד אמר היו״ר מרגי כי בכוונתו לחייב בעלי טכוגרף אנלוגי לשמור תיעד של 365 ימים, בדומה לתיעוד הדיגיטלי, על מנת למנוע תמריץ להמשיך להשתמש בטכוגרף האנלוגי.

 

יו״ר איגוד קציני הבטיחות המקצועיים בתעבורה, שמעון סודאי, אמר כי תהייה בעיה באכיפה וקרא להטיל סנקציות על מנהלי חברות שיעלו נהגים על הכביש למרות שקצין הבטיחות הודיע להם שהנהג חרג משעות העבודה המותרות.

 

ראש תחום מכשור אכיפה במשרד לביטחון פנים, ענבל אוטמזגין, קראה למשרד התחבורה לתקן גם את תקנה 168, העוסקת בשעות העבודה והמנוחה של הנהגים. לדבריה, התקנה שנויה במחלוקת ובית המשפט העליון כבר קרא לתקן אותה, מאחר והיא ניתנת לפרשנויות שונות. אוטמזגין ציינה כי בשל כך, למרות שהחוק מחייב עד 12 שעות נהיגה ביום המשטרה מגישה כתבי אישום רק בחריגה של למעלה מ-14 שעות.

 

גבי בן - הרוש, יו״ר מועצת המובילים: ״הטכוגרף הדיגיטלי הוא לא יותר מסיסמא, היועצת המשפטית של משרד התחבורה בעצמה הקריאה עכשיו שהטכוגרף מתאים למעבר בין מדינות. בעוד 10 – 20 שנה זה פנטזיה שנוכל לעבור בין מדינות. אני מצטרף למה שאמרה המשטרה, יש בג״צ משנת 1999 שהורה לתקן את תקנת שעות עבודה ומנוחה, כי היא מכשילה את נהג הרכב הכבד ואת נהג האוטובוס. אחר כך בשנת 2007, נהג שתבע את אגד, הבג״צ שוב הורה לתקן את התקנה. אנחנו בכל דיון עם שרי התחבורה לדורותיהם, מעלים את הנושא הזה על סדר היום וועדת הכלכלה שלחה את משרד התחבורה כבר עשרות פעמים לתקן את התקנה ובשנת 2020 זה עדיין לא התבצע, אז מה יועיל לי הטכוגרף אם התקנה עצמה בלתי ניתנת לפיענוח?
אנחנו בעד הטכוגרף, אנחנו בעד כל מערכת שיכולה להציל חיי אדם, אנחנו הראשונים להיות שם ויש לנו על זה קבלות במשך שנים, אבל במצב הנוכחי הטכוגרף הדיגיטלי מתאים לאירופה.


״עתרנו בשנת 2003 לבג״צ על נושא מפרצי החנייה והמדינה התחייבה אז לקחת את זה כפרויקט לאומי ולהכין חניונים, אגב זה לא רק לנהגי משאיות ואוטובוסים, זה לאזרח הפשוט. תראו מה קרה לפני שבועיים - שני ילדים נהרגו כתוצאה ממשאית שעמדה בשול, ואני לא יודע מה הסיבה. אז אנחנו ברולטה יום יום עם הנושא הזה של התאונות והקטל בגלל שהתשתית איננה מתאימה ואיננה סלחנית והיא הגורם מספר אחד במדינת ישראל לתאונות״.
 
דוד כוכבא, מנכ״ל מועצת המובילים: ״פה הפכו את היוצרות, טכוגרף דיגיטלי הוא האחרון בשרשרת קבלת ההחלטות בנושא של תקנה 168 (שעות עבודה ומנוחה), ודווקא פותחים בו כי לכאורה זה המהלך הקל ביותר. היום גם אם תפחיתו את שעות העבודה לא ל-9 אלא ל-7 שעות עבודה ביום, אנחנו לא נוכל לקיים את זה, מכיוון שאין איפה לעצור, אין אזור חנייה ומנוחה אחד במדינת ישראל, מה עוזר לי הטכוגרף הדיגיטלי אם אני צריך לומר לנהגים: רבותי אתם אחרי 4 שעות עבודה מתחייבים לנוח חצי שעה, אם נודיע את זה ל - 40,000 נהגי משאיות אתה עומד חצי שעה בתום 4 שעות נהיגה בצדי הדרכים, המדינה תיסתם. טכוגרף דיגיטלי הוא ההשלמה אחרי תיקון תקנה, אחרי הכשרת תשתיות ואזורי חנייה, רק אז יגיע כלי המדידה לראות האם אנחנו באמת פועלים בהתאם לאותם מדדים שקבענו כאן התחילו בטכוגרף הדיגיטלי. אדוני היו״ר, אתה צודק, אם לא תטיל סנקציה שתאפשר את הטכוגרף הדיגיטלי ואת התקנה, אנשים ינוחו על זרי דפנה, ואנחנו ניפגש כאן עוד 10 שנים, לא יתקנו את תקנה 168, לא יהיו אזורי חנייה ואי אפשר יהיה לקיים את הנושא הזה. אנחנו כבעלי חברות חרדים לתאונות הדרכים, אנחנו לא שולחים את הנהגים שלנו, לא להרוג ולא להיהרג חס וחלילה, יש נושאים אחרים דחופים שאנו פועלים לקדם, כדי למגר את הקטל בכבישים עוד לפני הטכוגרף הדיגיטלי״.
 
שוקי שדה, מנכ״ל ארגון חברות ההסעה: ״יוצאים מתוך נקודת הנחה שהאוטובוסים הם כמו המשאיות וזה לא נכון. הטכוגרף הדיגיטלי יצטרך להתאים את עצמו לאוטובוסים ומשאיות בנפרד, כי זה שונה מבחינת זמני העבודה והמנוחה וצריך להתייחס לזה״.

 

נציגת משרד התחבורה ברקאי השיבה כי המשרד מקדם במקביל תיקון פקודת התעבורה בעניין האכיפה, אך הדבר מצריך גם אישור בקריאה ראשונה במליאה. באשר לשעות העבודה אמרה ברקאי כי המשרד עשה ניסיון לתקן את התקנה אך הדבר מורכב ויש לו השלכות כלכליות והשלכות מבחינת מספר הנהגים.

 

היו״ר מרגי זעם על התשובה ואיים לסגור את הדיון. בעקבות זאת הוא הודיע שלא יצביע היום על התקנות, ודרש ממשרד התחבורה להביא את כל התיקונים יחד.