שלוש מכליות נפט מסוג VLCC (מכליות ענק) חצו ביום רביעי האחרון את מיצרי הורמוז בכיוון יציאה, במה שנראה כאינדיקציה המשמעותית ביותר עד כה לקיומו של פרוטוקול הפעלה מתואם בנתיב השיט הסוער. על פי ניתוח של חברת המודיעין הימי הישראלית Windward, מדובר בסימן ראשון מזה כמעט 12 שבועות לחזרתו האפשרית של מעבר מודרך ומאובטח דרך עורק האנרגיה הקריטי של המשק העולמי.
במסגרת המעבר המשולב, שתי מכליות בשליטה סינית יצאו מהמיצרים במבנה מתוזמן ומקביל, תוך שמירה על מרחק קרוב של 5 עד 10 קילומטרים זו מזו והפעלה גלויה של מערכות הזיהוי האוטומטיות (AIS). האוניות נשאו נפט גולמי מעיראק ומקטאר המיועד לנמלי נינגבו וקואנז׳ו בסין. מכלית שלישית, הנושאת דגל דרום קוריאה ועליה נפט מכווית, חצתה באותו חלון זמנים אך מחוץ למבנה הסיני ובמצב של מערכות זיהוי כבויות.
ב-Windward מעריכים כי המעבר הסיני הגלוי עשוי להצביע על הבנה תפעולית שקטה בין וושינגטון לבייג'ינג, לפיה מטעני נפט בשליטה סינית שמקורם בעיראק או בקטאר אינם מהווים יעדי אכיפה מרכזיים תחת מדיניות המצור הנוכחית של ארה״ב. במקביל, חברות שילוח וברוקרים מאוסלו אישרו את תנועת האוניות ודיווחו על כניסת מכלית נוספת למפרץ לצורך טעינה, מה שמגביר את ההערכות בשוק הלוגיסטי בדבר התקרבות להסכם מסגרת פוליטי ותפעולי בין ארה״ב לאיראן.
מנגד, זרוע הים של משמרות המהפכה באיראן מיהרה לנכס את המהלך והצהירה כי 26 כלי שיט מסחריים, כולל מכליות ואוניות מכולה, חצו את המיצרים בתיאום מלא עם השלטונות בטהרן. רשות המצרים הפרסיים של איראן (PGSA) אף פרסמה לראשונה מפה גיאוגרפית המגדירה את אזור השליטה המבצעית הנטען שלה, המשתרע בין קו כוח מובארק באיראן ודרום פוג׳יירה במזרח, ועד לאי קשם ואום אל-קיוואין במערב, והבהירה כי כל אונייה הפועלת במרחב זה נדרשת לקבלת היתר מעבר רשמי.
למרות סימני ההפשרה, המתיחות המבצעית בשטח נותרת גבוהה. כוחות פיקוד המרכז של ארה״ב (CENTCOM) המשיכו בפעולות האכיפה, ולוחמי מארינס עלו בים עומאן על סיפונה של מכלית איראנית שנחשדה בניסיון להפר את המצור האמריקאי, אשר הביא עד כה להסטת מסלולן של למעלה מ-90 אוניות מסחריות שנעו לעבר נמלים באיראן. האונייה שוחררה להמשך הפלגה רק לאחר שצוותה אולץ לשנות את נתיבו.
במקביל, ארגוני ספנות בינלאומיים מובילים, בהם BIMCO ו-ICS, פרסמו מדריך הנחיות מיוחד בן 22 עמודים המזהיר את היצואנים והמובילים כי התנאים בהורמוז נותרים מסוכנים ביותר. המסמך מתריע מפני איומים משולבים של שיבושי מערכות ניווט לווייניות (GNSS jamming), מוקשים ימיים, תקיפות כטב"מים וסירות נפץ בלתי מאוישות, לצד סיכון מוגבר לעומס ולוגיסטיקה תקועה ברציפים אם חברות רבות ינסו לחצות במקביל. התעשייה הימית שומרת על ספקנות עמוקה, בעיקר בשל החשיפה המשפטית והביטוחית הכרוכה בתיאום ישיר מול גופים הקשורים למשמרות המהפכה.
