יוטל מכס על כשרות של בשר כבש

נדחה ערעור שהגישו יבואני בשר כבש ואימץ את הקביעה, לפיה עלויות השחיטה והכשרת הכבש הן חלק בלתי נפרד מערך החיה לצורך חישוב המכס


10:38 ,26.06.2014 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

בית המשפט המחוזי מרכז דחה ערעור שהגישו יבואני בשר כבש כשר לישראל נגד רשות המכס.

 

בית המשפט אימץ את קביעת בית משפט השלום, לפיה עלויות השחיטה והכשרת הכבש, המשולמות לרבנות הראשית, או לצד ג', ולא למוכר הכבש בדרום אמריקה, הן חלק בלתי נפרד מערך הכבש לצורך חישוב המכס.

 

מדובר בקבוצת יבואנים שייבאה בשר כבש מדרום אמריקה. היבואנים שילמו למפעל בעבור הבשר, כשבנפרד הם שילמו לרבנות הראשית, או לצד ג', בעבור שליחת צוות של שוחט ומשגיחי כשרות למפעל, לצורך ביצוע שחיטה והכשרה.

 

רשות המכס טענה כי עלויות הכשרות הן חלק בלתי נפרד מן המחיר ששולם עבור העסקה. לחילופין נטען כי יש להוסיף את עלויות הכשרות למחיר העסקה, בהיותן דומות להוצאות של פיתוח ועבודות אמנות;

 

היבואנים טענו כי את המכס, בשיעור 50% המוטל על בשר כבש, יש להטיל רק על ערך הבשר לצרכי המכס, כולל הובלה וביטוח, אך ללא הוצאות הכשרות.

 

היבואנים טענו עוד כי פקודת המכס קובעת ש"ערך העסקה" הוא המחיר ששולם לספק-המוכר, ומכיוון שהתשלום עבור הוצאות הכשרות שולם לצד ג', אין בסיס חוקי לכלול הוצאות אלה במחיר העסקה ואין בסיס גם להוסיף הוצאות אלה למחיר העסקה, משום שאינן דומות לפיתוח ועבודות אמנות.

 

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור היבואנים, וקבע כי הוצאות השחיטה והכשרות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הייצור ולכן יש לראות בהן כחלק מן המחיר ששולם עבור הכבש הכשר על פי סעיף 132 לפקודת המכס. לחילופין, קבע בית המשפט כי היה ניתן להוסיף את עלויות הכשרות לערך המוצר על פי סעיף 133 לפקודת המכס.

 

בית המשפט המחוזי מרכז אימץ את תיאור תהליך השחיטה וההשגחה שניתן בבית משפט השלום: "שוחט מבצע חתך בצוואר הכבש לניקוז הדם; עובדי המפעל פושטים את עור הכבש ומבתרים את הבשר; הבשר נכנס לקו ייצור אוטומטי הכולל המלחה,  ובסופו נעטף ונארז. ובכל אותה עת, ולאורך כל קווי הייצור, עומדים המשגיחים ומוודאים כי התהליך מבוצע באופן תקין וכי הבשר הכשר מסומן ככזה".

 

על בסיס תהליך זה, שאינו ניתן להפרדה, קבע בית המשפט כי עלויות השחיטה והכשרות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הייצור של הבשר הכשר ולכן הן חלק ממחיר העסקה לפי סעיף 132 לפקודת המכס.

 

לחילופין, קבע בית המשפט כי ניתן להוסיף את עלויות הכשרות לערך בשר הכבש על בסיס סעיף 133 לפקודת המכס, כמרכיבים שנכללים בטובין.

 

בית המשפט קבע כי אין דינה של שחיטה והשגחת כשרות על בשר כבש, כ"בקרת איכות" של מוצר. בית המשפט ציין כי בקרת איכות אינה משנה את תכונות המוצר ומשאירה אותו כפי שהוא, בעוד בבשר כבש- השחיטה וההשגחה הן שהופכות את המוצר לבשר כבש כשר, מוצר שונה משהיה קודם.

 

בשולי הדברים, דחה בית המשפט את טענת היבואנים כי המכס על הכשרות מעניק הגנת יתר ליצור המקומי. בית המשפט ציין כי אם מוטל מכס של 50% על יבוא בשר כבש, זהו עניינו של המחוקק ואין בכך כדי לסייע לטענת היבואנים.

 

בית המשפט דחה גם את הטענה החלופית של היבואנים וקבע כי הם אינם עומדים בתנאי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים ולא זכאים לפטור מהודעות החיוב הרטרואקטיביות.

 

בסופו של דבר, נדחה ערעור היבואנים על כל חלקיו, והם נדרשו לשלם הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.

 

יצוין כי בספטמבר 2013 ניתן פסק דין נוסף בבית משפט השלום בתל אביב, שהלך בכיוון דומה וגם הוא מצוי כרגע בערעור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שטרם הוכרע.

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com