ועדת הכלכלה: יוסדרו סמכויות הכניסה למקרקעין להקמת תשתיות דלק וצינורות תת-קרקעיים

ועדת הכלכלה אישרה את פרק הכניסה למקרקעין בחוק משק הדלק, המעניק לחברות תשתיות אנרגיה סמכויות נרחבות לביצוע חפירות, תחזוקה ופריסת צינורות תת-קרקעיים. הסעיף המנחית מס על חברות התשתית פוצל מהחוק, ברקע אזהרות קצא״א כי המהלך נועד ״לסגור את בזן״.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את החלק בחוק משק הדלק המוסר סמכויות כניסה למקרקעין לצורך הקמה, הפעלה ותחזוקה של תשתיות דלק. הצעת החוק פוצלה מחוק ההסדרים לשנת 2026, לאחר שלפני כשבועיים הוחלט להוציא ממנה את הסעיפים המורכבים הנוגעים למיסוי ודמי תשתית בשל חילוקי דעות קשים וקוצר זמן.

נציגת משרד האנרגיה והתשתיות, עו״ד חגית אייזנמן מלכה, הציגה את ההצעה וציינה כי היא נועדה להסדיר את הקמתם ותחזוקתם של מתקני דלק וצינורות תת-קרקעיים, תוך איזון בין צורכי האנרגיה הלאומיים לבין זכויות בעלי המקרקעין. היא הסבירה כי מדובר בהסדר הדומה לזה הקיים כיום בקצא״א, במסילות ברזל ובתשתיות גז טבעי. מרבית התשתיות הללו נמצאות כיום בידי חברת תשתיות אנרגיה (תש״א) הממשלתית.

החוק החדש יאפשר לחברות התשתית להיכנס לשטחים ציבוריים ופרטיים לביצוע עבודות חיוניות, הכוללות חפירה, מדידה, גיזום צמחייה מפריעה, הצבת שילוט וגידור.

לוחות הזמנים לכניסה לשטח פרטי וזכויות בעלי הקרקע

הכניסה לשטח פרטי תותנה בהודעה מראש לבעל הקרקע על פי המנגנון הבא:

שטח המיועד למגורים: הודעה של 21 ימים מראש.

שטחים אחרים (חקלאיים/מסחריים): הודעה של 15 ימים מראש.

לבעלי המקרקעין תעמוד הזכות להגיש השגה למנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה במידה והם מתנגדים לעבודות, ואף לערער על החלטת המנהל ישירות לבית המשפט.

החרגה למקרי חירום: במקרים דחופים שבהם קיימת סכנה מיידית לאדם, לסביבה (כמו דליפת דלק חמורה) או נזק כבד לרכוש, רשאי בעל המתקן להיכנס לשטח באופן מיידי וללא הודעה מראש, בתנאי שיעדכן את בעל הקרקע ואת מנהל מינהל הדלק בתוך 24 שעות מתחילת הפעילות.

החוק מחייב את חברות התשתית לצמצם ככל הניתן את הנזק ולהשיב את המצב לקדמותו עם סיום העבודות. במקרה של נזק לרכוש, יהיה זכאי בעל המקרקעין לפיצויים כספיים שיקבעו, במקרה של מחלוקת, על ידי ועדת ערר לפי חוק התכנון והבנייה. מנגד, החוק קובע שיניים חרקות כלפי מי שיפריע לביצוע העבודות – הפרעה כזו תיחשב לעבירה פלילית שדינה עד שלוש שנות מאסר.

יו״ר הוועדה, ח״כ דוד ביטן, הסביר כי בשל קוצר הזמן הוחלט להתמקד אך ורק בנושא הדחוף של סמכויות הכניסה לשטח. ״מדובר בחוק מאוד ארוך״, אמר ביטן. ״מאחר שהבנתי שהבעיה המרכזית היא הכניסה למקרקעין, אמרתי שנדון רק בזה. בנושא דמי התשתית יש מחלוקת בין משרד האנרגיה לאוצר, ואחרי הבחירות, אם ירצו לאשר את זה, הממשלה תוכל לאשר דין רציפות ולהחזיר את זה לוועדה״.

נציג אגף התקציבים באוצר, נעם שרלו בריגה, מתח ביקורת על דחיית סעיפי המיסוי וביקש ״לפחות לעשות להצעה הספד ראוי״, אך הסכים כי אין לעכב את החלק המוסכם.

מי שסיפק הצצה למאבק הכלכלי הישיר סביב החוק היה סמנכ״ל קצא״א, אלי ספקטורוביץ, שהתנגד נחרצות לחלק השני של החוק שעסק בדמי תשתית: ״אגף התקציבים רוצה לסגור את בזן, הוא לא רוצה לממן את זה ולכן הוא רוצה להטיל מס דמי תשתית על חברות תשתית האנרגיה, והחברות לא יוכלו לשאת במס הזה״. נציג האוצר הגיב לטענות אלו ואישר בקור רוח: ״אין ספק שההצעה הייתה פוגעת בקצא״א״.