ממשלת ארצות הברית החלה בהליכי פירוק וגריטה של מכליות נפט ישנות שנתפסו במסגרת המאבק המתרחב נגד עקיפת הסנקציות הבינלאומיות. כלי שיט שהיו קשורים לרשתות ״צי הצללים״ ושימשו להובלת נפט עבור רוסיה, איראן וונצואלה, מועברים כעת למספנות פירוק במקום לאפשר את החזרתם לפעילות מסחרית בים.
הצעד מציג עליית מדרגה בגישה הפיזית של וושינגטון לאכיפת סנקציות ימיות. במהלך השבועות הראשונים של השנה, כוחות צבא ומשמר החופים של ארצות הברית תפסו שבע אוניות בעלות זיקה לוונצואלה במים בינלאומיים, בהן המכלית מרינרה המניפה דגל רוסיה, בתום מרדף יוצא דופן ברחבי האוקיינוס האטלנטי.
בעקבות התפיסות, ענקית מחזור האוניות GMS, הרשומה בדובאי ומחזיקה בנתח שוק מרכזי ברכישת כלי שיט לגריטה, פנתה לממשל האמריקאי בבקשה לקבלת רישיונות מיוחדים לרכישת האוניות המוחרמות. בחברה טענו כי פירוק האוניות מעניק לממשלות פתרון מעשי להורדה קבועה של אוניות ישנות מצי הצללים, ובמקביל מפחית את הסיכון הסביבתי החמור שמהוות אוניות אלו, המתאפיינות בתחזוקה לקויה ובהיעדר כיסוי ביטוחי מתאים.
טענה זו זכתה לאוזן קשבת בוושינגטון: בחודש מאי העניק משרד האוצר האמריקאי ל-GMS רישיונות לרכישה ומיחזור של ארבע אוניות נפרדות שהיו תחת סנקציות. מדובר באישורים ראשונים מסוגם המהווים תקדים חשוב לטיפול בצי האוניות המוחרמות שהולך וגדל.
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה האמריקאית להעביר אוניות לגריטה הוא הנטל הכלכלי הכבד הכרוך בהחזקתן. רשויות האכיפה בארצות הברית גילו כי עלויות התחזוקה, העגינה והאבטחה של אוניות מוחרמות עשויות לעלות על שוויין המסחרי. כך למשל, ארצות הברית הוציאה סכומים גבוהים משמעותית על החזקת מכלית הענק Skipper שנתפסה בדצמבר האחרון, מאשר השווי הכולל של המתכת שהופקה ממנה בגריטה.
בחברת GMS מעריכים כי במידה ויפותח מנגנון רישוי קבוע ויעיל מול הממשל, ניתן יהיה להעביר לגריטה מעל 100 אוניות מצי הצללים בכל שנה.
