המנגנון הלוגיסטי: כך עוקפות מיכליות ה״שאטל״ את החסימה במצר הורמוז

כדי להתגבר על איומי האבטחה והחסימות במצר הורמוז, פיתחו יצואניות הנפט במפרץ הפרסי מנגנון הברחה ושינוע מבוסס מיכליות ״שאטל״ (Shuttle Tankers):

העברה בנתיב הסיכון: קבוצה מצומצמת וקבועה של מיכליות חוצה שוב ושוב את מצר הורמוז המסוכן, אוספת נפט גולמי ותזקיקים מנמלי המפרץ הפרסי (בעיקר מאיחוד האמירויות, כווית, סעודיה, עיראק וקטאר), ומביאה אותו אל מחוץ למצר.

ביצוע העברות בים הפתוח (STS): מחוץ למצר, במימי מפרץ עומאן, מיכליות ה״שאטל״ פורקות את הנפט ישירות למיכליות ענק (VLCC) בשיטת Ship-to-Ship.

שינוע יעד סופי: מיכליות הענק, שלא נאלצו להסתכן בכניסה דרך המצר, מעמיסות את הנפט במפרץ עומאן וממשיכות במסען בנתיבי המסחר הבינלאומיים - בעיקר לכיוון שווקי אסיה.

חזרה על המסלול: מיכליות ה״שאטל״ חוזרות פעם אחר פעם אל תוך המפרץ הפרסי כדי להביא מטען נוסף. נתונים מראים כי למעלה מ-50% מההפלגות בוצעו על ידי אניות שחזרו על המסלול 4 פעמים או יותר.

מנגנון זה איפשר להניע ממוצע של כ-3.1 מיליון חביות נפט ביום אל מחוץ למצר - כמעט שליש מסך יצוא הנפט היומי של אזור המפרץ (כ-5.6 מיליון חביות).

האיום האיראני על מנגנון ה״שאטל

היציבות הבלתי-רשמית של המנגנון נשענה על מוכנותן של מספר מצומצם של אניות לקחת את הסיכון ולחצות את המצר באופן סדרתי. אולם, המהלך האחרון של טהרן פוגע בדיוק בנקודת התורפה הזו:

הרשימה השחורה: איראן הכניסה לרשימה שחורה 12 מיכליות ענק מרכזיות שהיו אחראיות לבדן ל-24% מכלל העברות ה-STS מחוץ למצר.

איומים בהחרמה וענישה: טהרן מאיימת בקנסות, מעצר והחרמת מטענים נגד האוניות הללו, ואף מזהירה כי כל אונייה שתבצע עמן פעולת STS תתווסף בעצמה לרשימה השחורה.

נסיגת הקונים והתייקרות הסיכון: בעקבות האיומים, בתי זיקוק בהודו וחברות אנרגיה בינלאומיות כבר החלו להודיע על הפסקת העבודה מול המיכליות שבמרכז העימות.

הימנעות של בעלי האוניות מלהמשיך ולהשתתף במערך ה״שאטל״ צפויה לצמצם באופן חריף את זרימת הנפט מתוך המפרץ הפרסי ולהזניק את פרמיות הסיכון של כלי השיט המעטים שיוותרו בנתיב.