בית המשפט: לא יינתן סעד זמני נגד החלטת המכס בעניין הישבון מס קנייה

היבואן טען כי הנחיית רשות המכס ולפיה חל איסור לייצא ולייבא את אותם המכשירים על מנת לקבל זכאות להשבת המס, ניתנה שלא כדין והוא עתר לבטלה


13:17 ,22.06.2017 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

רקע: בסוף חודש אפריל 2017 נפל דבר במדינת ישראל, כאשר שר האוצר מר משה כחלון חתם על צו שנכנס לתוקף באופן מיידי, ואשר ביטל את מס הקנייה בשיעור 15% שהוטל על יבוא טלפונים סלולריים ועל פריטים נוספים כגון מחשבי כף יד המשולבים בטלפונים סלולריים, כרטיסים חכמים (כרטיסי סים) וסוללות למכשירים אלה.

 

במצב שנוצר בו המס התבטל באופן מיידי וללא התרעה מוקדמת, יבואנים "נתקעו" עם מלאי גדול של סחורות ששולם עליהם מס מבלי שניתנה תקופת מעבר. מחד, בשל ביטול המס, קמה ציפייה של הצרכנים להורדת מחירים ומכירת מכשירים ללא מס, ומאידך חשוב לזכור כי מדובר בסחורות שעליהם שולם מס, ולכן כל הפחתה של מחירי המכירה עשויה לשחוק את רווחי היבואנים.

 

בניסיון למצוא פתרון למצב שנוצר, ולאחר ביטול המס, הודיע מנהל המכס כי במקרה שבו יבואנים ישיבו לספקים בחו"ל את הטלפונים הסלולריים שיובאו, שולם עליהם מס, ואשר טרם נמכרו בישראל, תשיב רשות המכס ליבואנים 90% מסכום מס הקנייה ששולם, בהתאם לסעיף 156 לפקודת המכס.

 

עוד הודיעה רשות המכס כי התנאי לקבלת ההישבון, הוא שאותם מכשירים ספציפיים שיוחזרו לחו"ל, לא ישובו לישראל לאחר מכן, ולא יתבקש בגינם פטור ממס קנייה, ודרשה כי היבואנים יחתמו על התחייבות כזו.

 

היבואן, חברת פלאפון תקשורת, עתרה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני נגד רשות המכס, בטענה כי המגבלות שהוטלו על ידי רשות המכס לצורך קבלת ההחזר, אינם כדין, וכי הוא זכאי לקבל החזר מס על המלאי שיובא על ידו לפני ביטול הצו. בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט בשלב הסעד הזמני.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים: היבואן, חברת פלאפון תקשורת, טען כי הוא שילם מס קנייה בסכומים העולים על 5 מיליון שקל בגין יבוא טלפונים סלולריים לפני כניסתו של הצו לתוקף. עוד טען, כי בשל ביטול המס המיידי, הוא אינו יכול למכור בישראל את המכשירים במחיר שכולל את המס, ולכן הוא נאלץ לייצא את המכשירים בחזרה לחו"ל ולבקש הישבון מס קנייה של 90%, לפי סעיף 156 לפקודת המכס.

 

היבואן טען כי הנחיית רשות המכס ולפיה חל איסור לייצא ולייבא את אותם המכשירים על מנת לקבל זכאות להשבת המס, ניתנה שלא כדין והוא עתר לבטלה. היבואן טען כי סעיף 156 לפקודת המכס קובע מספר תנאים לקבלת הישבון מס וביניהם טובין שלא נעשה בהם שימוש בישראל ויצוא מישראל תוך פחות מ-6 חודשים, והוא עומד בתנאים אלה.

 

כמו כן, ביקש היבואן מבית המשפט לחייב את רשות המסים להשיב לו את מסי הקנייה ששולמו בגין המכשירים לפני ביטול המס.

 

היבואן עתר לסעד זמני שיורה באופן מיידי על ביטול הנחיית המכס, וטען כי הוא חשוף לתחרות מתמדת מול יבואנים שמייבאים מכשירים בפטור ממס והוא ממשיך למכור בעל כורחו מכשירים במחירי הפסד (ללא מס), ולכן נדרש מתן הסעד באופן מיידי.

 

בתגובה לכך, טענה רשות המכס כי מאחר והסעד שהתבקש הוא ביטול הנחיית מנהל המכס, הרי שמבחינת סמכות, היה צריך להגיש עתירה לבג"צ ולא תביעה כספית לבית המשפט האזרחי.

 

כמו כן טענה רשות המכס שמדובר בתביעה תיאורטית, מאחר והיבואן לא ניסה לפעול על פי סעיף 156 לפקודת המכס, לא הוציא מישראל את המכשירים הסלולריים ולא ניסה לקבל הישבון.

 

לגופו של עניין, טענה רשות המכס כי יצוא מכשירים ישראל והשבתם לישראל מיד לאחר מכן, וכל זאת על מנת לקבל בחזרה את המס, הינה עסקה מלאכותית ולכן בדין הוציא מנהל המכס את ההנחייה.

 

החלטת בית המשפט בשלב הסעד הזמני: באשר לעניין הסמכות, קיבל בית המשפט בשלב המקדמי של הסעד הזמני את טענת רשות המכס וציין כי מאחר והיבואן תקף באופן ישיר את הנחיית מנהל המכס וטען לאי - חוקיותה, הרי שהיה עליו לפנות לבג"צ ולא לבית המשפט האזרחי, ולכן לכאורה הוגשה התביעה, ביחס לעניין זה, בחוסר סמכות.

 

באשר לסעד הזמני בעניין השבת כספי מס הקניה - מבחינת מאזן הכוחות בין הצדדים, קבע בית המשפט, בשלב המקדמי של הסעד הזמני, כי מדובר בסעד כספי שניתן לכימות באופן מדויק, ומאחר והצד הנתבע הוא מדינת ישראל ואין חשש שלא יהיה ניתן להיפרע ממנה - הרי שאין לתת סעד זמני של השבת המסים, כבר בשלב המקדמי.

 

בית המשפט קבע כי יש לדון בתביעה לגופה ולהכריע האם זכאי היבואן להשבה כספית אם לאו, על אף שמדובר במכשירים סלולריים שמשך חייהם המסחרי אינו ארוך, וקבע כי לא ייגרם ליבואן נזק בלתי הפיך- אלא לכל היותר נזק כספי, שבו יש לדון, ולכן אין הצדקה לתת צו זמני להשבת הכספים.

 

בהערת אגב, באשר לסיכויי התביעה העיקרית, בשלב המקדמי של הסעד הזמני העלה בית המשפט תהיות האם סעיף 156 לפקודת המכס שמאפשר הישבון מס, נועד למקרה בו אותו המוצר מיוצא ומיובא מחדש, על מנת לעקוף תיקון בצו שפטר ממס את המוצר.

 

לאור זאת, דחה בית המשפט את הבקשה למתן סעד זמני נגד רשות המכס, וחייב את היבואן בתשלום שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.

 

[ת.א. (מחוזי ירושלים) 56300-05-17 פלאפון תקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המסים בישראל, החלטה מיום 15.6.17, השופט ארנון דראל. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד איתן מהולל & שדות, לרשות המכס- עו"ד חגי דומברוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי].

 

 

 

 

 


 

בית המשפט: לא יינתן סעד זמני נגד החלטת המכס בעניין הישבון מס קנייה* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]