מינרלים נדירים ו״מלחמת הסחר״

לאחר הזנחה של שנים והיערכות אסטרטגית שגויה עושה בימים אלו הפנטגון מאמצים קדחתניים שנועדו לבחון את יכולתה של ארה״ב להפיק ולייצר מינרלים נדירים הנדרשים לתעשיות נשק מתקדמות


11:33 ,23.07.2019 מאת: עמירם הלוי

הפנטגון עושה בימים אלו מאמצים להעריך במהירות את יכולתה של ארה״ב לייצור ולהפקת ״מינרלים נדירים״ כדי להבטיח אספקה ​​יציבה של המינרלים הללו. זאת לאור סכסוך הסחר עם סין, השולטת בתעשיית המינרלים הנדירים.

 

״מינרלים נדירים״ משמשים לבניית טורבינות רוח, מכוניות היברידיות, טלפונים חכמים ועד מערכות נשק מתוחכמות, כמו מטוסי קרב, פצצות ״חכמות״ וכלי נשק מונחי לייזר, מגנטים, פאנלים סולאריים ומגוון מוצרי צריכה אלקטרוניים.

 

על פי המסמך של הפנטגון, מתאריך 27 ביוני, התגובות נדרשות עד ל-31 ביולי - מסגרת זמן קצרה המדגישה את דחיפות הנושא עבור הפנטגון. תגובות ייבדקו על ידי שני קבלנים ממשלתיים.

 

הבקשה של הפנטגון מבוססת על כמה צווים שהוציא נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, לגבי מינרלים אסטרטגיים, שלדבריו חיוניים לביטחון הלאומי. סנאטורים בארה״ב הגישו בשבועות האחרונים הצעות חקיקה שנועדו לעודד את הייצור המקומי של ליתיום, מינרלים נדירים ומינרלים אסטרטגיים אחרים. הסנאטור הרפובליקאי, מרקו רוביו, הגיש הצעת חוק שתאפשר ליצרניות מינרלים נדירים להקים קואופרטיבים ולעקוף את חוקי ההגבלים העסקיים.

 

מינרלים נדירים (Rare Earth Elements) או ״מתכות נדירות״ הם מינרלים כימיים מהטבלה המחזורית, שמרבצים מרוכזים שלהם נדירים על כדור הארץ, ולכן יקר וקשה להפיק אותם. מדובר ב-17 יסודות, 15 מתוכם הם מקבוצת הלנתנידים (מס׳ אטומי 57-71) ובנוסף להם גם את הסקנדיום והאיטריום, הקרובים לקבוצה זו בטבלה המחזורית ודומים לה בתכונותיהם, ואשר נוטים להופיע בעפרות הכרייה ביחד עם הלנתנידים.

 

למרות שמם, מינרלים נדירים בכדור הארץ (למעט היסוד הרדיואקטיבי פרומתיום Promethium ) נפוצים למדי בקרום כדור הארץ. צריום הוא היסוד ה-25 מבחינת תפוצה בקרום כדור הארץ, עם 68 חלקיקים למיליון בדומה לנחושת, עם זאת בגלל התכונות הגיאוכימיות שלהם, הם בדרך כלל מפוזרים במידה רבה בקרום ולא מרוכזים במרבצים בעלי ריכוז גבוה של עופרה בדומה למתכות ומחצבים רבים אחרים כמו ברזל, פחם, פוספטים וכו׳.

 

אף על פי שבסין קיימים רק שליש מרזרבות המינרלים הנדירים בעולם, היא מהווה 95% מהאספקה העולמית, ו-80% מהיבוא של ארה״ב בתחום, זאת משום שהיא שולטת כמעט בכל המתקנים לעיבוד החומר.

 

עד שנות ה-80׳ של המאה שעברה, מיכרה Mountain Pass בקליפורניה היה המפיק העיקרי של המינרלים הללו. אולם כיום, רק מיכרה אחד MP Materials - מייצר עפרה של מינרלים אלו בארה״ב ומייצא אותה לסין לצורך עיבוד, תוך תשלום מכס של 25% בכניסה חזרה לארה"ב בעקבות הסנקציות שהטיל הנשיא טראמפ על יבוא מסין.

 

באותן שנים, זיהתה סין את הפוטנציאל הטמון במינרלים האלה והחליטה להגדיל את כריית המינרלים האלה בשטחה ב-40% מדי שנה בין 1978 ל-1989. בעקבות כך, החליטו ממשלות רבות בעולם להפסיק לכרות בעצמן את המינרלים האלה ולהסתמך על יבוא מסין.

אגב, זה אינו המשבר בראשון בתחום המינרלים הנדירים שנובע מסיבות פוליטיות. בשנת 2010 החליט משרד התעשייה הסיני להפחית את יצוא המינרלים הנדירים. מכסות הייצוא של המינרלים צומצמו בלא פחות מ-70%, והיצוא ליפן הופסק כליל. התירוץ הסיני היה שפגיעה קשה בסביבה מחייבת את סגירתם של מכרות רבים ברחבי המדינה. הסיבה האמיתית היתה משבר דיפלומטי חריף על הריבונות באיי סנקקו. המדיניות הסינית הביאה לכך שהמחיר עלה בחדות: מחירה של תחמוצת אירופיום (Europium Oxide)  המשמשת לייצור נורות, טלוויזיות פלזמה וטלפונים חכמים, זינק מ-1,260 דולר לקילוגרם ל-3,400 דולר לקילוגרם. מחירה של תחמוצת טרביום, המשמשת לייצור מכוניות היברידיות ומערכות סונאריות, זינק פי 3 ל-3,000 דולר לקילוגרם.

 

כעת, בעקבות סכסוך הסחר עם ארה״ב, שוב משתמשת סין ב״נשק״ צמצום מכסות הייצוא של המינרלים הנדירים כקלף מיקוח בניהול יחסי החוץ והכלכלה שלה, ולכן בא המהלך הנוכחי של הפנטגון.

 

כאמור, הפנטגון מבקש מבעלי מכרות בארה״ב תכניות לפיתוח מכרות של מינרלים נדירים ומתקני עיבוד לעפרות, וביקש מהיצרנים של מוצרי הייטק לפרט את צרכיהם החזויים למינרלים אלו. הבקשה של הפנטגון נגזרת מחוק ה-DPA-  Defense Production Act משנות ה-50׳, שמאפשר לפנטגון לרכוש ציוד חיוני לביטחונה הלאומי של ארה״ב. מומחים אומרים כי הממשל צפוי להעניק סיוע פיננסי כלשהו לחברות לאחר שהפנטגון יבדוק את התגובות.

 

סיכום

 

מלחמת הסחר מול סין עליה הכריז הנשיא טראמפ, מביאה לפגיעה חמורה לא רק בסחר בין ארה״ב לסין, אלא גם בסחר העולמי בכלל. הנשיא טראמפ, הפועל על פי גחמות, ולא לפי תכנית פעולה מסודרת, לא הביא בחשבון את תוצאותיה האפשריות של מדיניותו זו, המתבטאות בפגיעה חמורה ביצרניות ההייטק בארה״ב ובשאר העולם כולל בישראל. מחסור עולמי במינרלים נדירים, כפי שמתחיל להתהוות כעת, יפגע בתעשיית האלקטרוניקה העולמית, וגם בישראל, אשר חלק נכבד מהיצוא שלה הינו של מוצרי הייטק.